יאנוש נירי

יאנוש נירי
Nyíri János

לידה	9 בנובמבר 1932 בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה	23 באוקטובר 2002 (בגיל 69) לונדון, הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1955)
בן או בת זוג	Jenny Hippisley (26 בפברואר 1960–?)
צאצאים	Polly Jennifer Nyiri, Daniel John Nyiri

יאנוש נירי (במקור גרינפלד, בהונגרית: Nyíri János; בודפשט, 9 בנובמבר 1932 – לונדון, 23 באוקטובר 2002) היה במאי תיאטרון, עיתונאי, סופר יהודי-הונגרי-בריטי. הוא מחברם של מחזות ורומנים מצליחים ביותר, ביניהם הידוע ביותר הוא "שדות קרב ומגרשי משחקים" (Battlefields and Playgrounds) (הוצאת מקמילן, לונדון, 1990), אשר האובזרבר שיבח כ"רומן החשוב ביותר שנכתב אי פעם על ידי ניצול שואה".

קורות חיים

ילדותו ונערותו

הוריו של יאנוש נירי, טיבור נירי ויוליה שפיץ, היו סופרים יהודים-הונגרים ידועים. היצירה הידועה ביותר של אביו היא התסריט לסרט ההונגרי "לבוש פאר הונגרי" (Díszmagyar - בודפשט, 1949). הוריו של נירי התגרשו כשהיה עדיין ילד והוא עבר לכפר קטן באזור טוקאי, כדי לגור עם סבו וסבתו. בתחילת מלחמת העולם השנייה הסתתר מהנאצים ומהאנטישמים ההונגרים יחד עם אמו ואחיו אנדראש נירי. למרות שרוב משפחתו וחבריו לכיתה ניספו במחנות הריכוז אושוויץ ומאוטהאוזן, נירי שרד את הרדיפות וראה את הצבא האדום משתלט על הונגריה במאי 1945. לאחר שירותו הצבאי והכשרתו כקצין, שאותה סיים בדרגת סגן משנה, סיים נירי את לימודיו ב-1955 באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע, בהתמחות בבימוי, ועבד כמנהל תיאטרון ידוע בקצ'קמט, בסגד ולאחר מכן בבודפשט.

המעבר לצרפת

לאחר המרד ההונגרי (בהונגריה נקרא: המהפכה ההונגרית) הכושל של 1956, החליט נירי לברוח לווינה, ואחר כך לפריז, שכן גזר דין מוות חיכה לו בהונגריה וכך גם לעמיתיו המהפכנים הרבים. נירי לא הורשה לחזור להונגריה עד לחנינה של 1973, אז הוזמן על ידי השבועון "ניו סטייטסמן" לכתוב מאמר, שפורסם תחת הכותרת A Chilly Spring in Budapest (אביב קריר בבודפשט).

בסוף שנות החמישים הוא השתקע בפריז והחל לעבוד שוב בתיאטרון, עם מחזאים ידועים כמו אז'ן יונסקו, ז'אן אנוי או ז'אן ז'נה. נירי גם לימד בקונסרבטוריון של פריז ולמד בקומדי פראנסז. לאחר שהפך לסגן מנהל תיאטרון אודאון לצד ז'אן-לואי בארו, הוא הכיר את אשתו לעתיד, ג'ני היפיסלי, שהייתה בתם של השחקנים הבריטים לינדיספרן המילטון וכריסטופר קווסט, מצד אמה - היא הייתה נכדתו של היינריך סימון, מדען יהודי והמנהיג הסוציאל-דמוקרטי של האספה הלאומית של פרנקפורט ב-1848. בני הזוג נירי הקימו יחד ב-1960 את להקת התיאטרון הראשונה שלהם, את ה-Le Jeune Théâtre de Marseille. במשך שנים העלה נירי בהצלחה הצגות תיאטרון של מחזות צרפתיים ואנגלים קלאסיים, כמו יצירותיהם של מולייר, פייר בומרשה, ז'אן רסין ואוסקר ויילד. את דייוויד קופרפילד העלה במרסיי ואת החולה המדומה בתיאטרון וודוויל (אנ') בווסט אנד של לונדון. בנוסף, הוא העלה את "נישואי פיגארו", ועוד מחזות וכן יצירות משלו במדינות שונות באירופה. בשלב זה הוא ואשתו עברו לדרום מערב לונדון. עד מותו של נירי התגוררה המשפחה לסירוגין בבתיה באנגליה, באירלנד ובצרפת.

קריירה כמחזאי

מחזהו If Winter Comes (אם בא החורף), הוא סיפור אהבה המתרחש מאחורי מסך הברזל, היה הבכורה של נירי כמחזאי. הוא ביים באופן אישי את ההצגות הראשונות של מחזותיו והקדיש את "אם בא החורף" לחבריו בבודפשט ובפראג, מה שגרם למחלוקת מסוימת באווירה הפוליטית הרגישה מיד לאחר המהומות בפריז ב-1968. הצגת הבכורה המקורית בפריז נקראה Le ciel est en bas (השמיים למטה) והועלתה ב-Théâtre de l'Athénée ב-1970. המחזה זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית, ולאחר מכן הופיעו הצגות נוספות במהלך שלושים השנים הבאות בתיאטראות גדולים באוסטריה, גרמניה, אנגליה, סקוטלנד, וויילס, אוסטרליה, ארצות הברית של אמריקה ואפילו בארץ הולדתו הונגריה. סרטים של יצירותיו של נירי צולמו מספר פעמים באנגליה, בגרמניה ובהונגריה. בשנת 1980, ה-BBC הפיק גרסת סרט טלוויזיה של "אם בא החורף" בכיכובם של פול סקופילד, דניס לוסון ושרי לונגי.

רומנים

הרומן הראשון של נירי שפורסם באנגלית, (Streets), זכה להערכה רבה בעיתונות הבריטית על הצגתו של המרד ב-1956. "סטריטס" הופיע ברוב רשימות "ספר השנה" ב-1979 והיה להיט מיידי בקרב המבקרים. הוא כתב את הרומן השני שלו, "שדות קרב ומגרשי משחקים" (Battlefields and Playgrounds) שתורגם לשפות רבות ברחבי העולם. הרומן השלישי שלו, !Curtain Up (הרם מסך!), מתרחש בספרד, בצרפת ובאנגליה בשנות השישים. הוא סיים אותו ב-2002, זמן קצר לפני מותו.

מורשתו

יאנוש נירי הותיר אחריו את אשתו ג'ני היפיסלי (1960–2002), כמו כן היו לו אח בכור ואחות צעירה ממנו, וכן בן דניאל ג'יי ובת פולי, ושישה נכדים.

יצירותיו

• החולה המדומה (theatre production), Vaudeville Theatre, London, 1968
• Le Ciel est en bas (theatre production), L'Athénée, Paris, 1970
  • If Winter Comes (film), BBC, London, 1980
  • Ha már itt a tél (film), Magyar Televízió/MaFilm, Budapest, 1985
• "A Chilly Spring in Budapest" (magazine article), New Statesman, London, 8 June 1973
• Streets (book), London: Wildwood House, 1979
• Battlefields and Playgrounds (book), London: Macmillan, 1989; New York: Farrar, Straus and Giroux, 1992. Review: "Battlefields and Playgrounds, by Janos Nyiri". Kirkus Reviews. 1 בנובמבר 1995.
  • Madárország (book), Budapest: Makkábi Könyvkiadó-Téka Könyvkiadó, 1990; Budapest: Corvina Kiadó, 2014
  • Awakening The Day (כוכבים של יום) (ספר), תל אביב, 1998
  • Die Juden-Schule (book), Frankfurt: Fischer Verlag, 1992; Frankfurt: S. Fischer Verlag, 2018

לקריאה נוספת

• הביוגרפיה של בנו דניאל נירי ב-IMDb
• Books by Janos Nyiri, Amazon.com
• Die Juden-Schule, S. Fischer Verlag, 2018

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאנוש נירי בוויקישיתוף

• יאנוש נירי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)