הרב יהודה יהושע צדקה | |
לידה |
13 בינואר 1910 ג' בשבט ה'תר"ע ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
20 באוקטובר 1991 (בגיל 81) י"ב בחשוון ה'תשנ"ב ירושלים |
כינוי | חכם יהודה, הקול יהודה |
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה |
מדינה | ישראל |
השכלה | ישיבת פורת יוסף |
מקום פעילות | ירושלים |
תקופת הפעילות | ? – 20 באוקטובר 1991 |
השתייכות | חרדים ספרדים |
חיבוריו | קול יהודה |
צאצאים | |
תפקידים נוספים | ראש ישיבת פורת יוסף |
הרב יהודה (נקרא גם יאודה) יהושע חיים צַדְקָה (ג' בשבט ה'תר"ע, 13 בינואר 1910 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ב, 20 באוקטובר 1991) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ורב ספרדי בולט, ממייסדיה של רשת מעיין החינוך התורני.
נולד בירושלים בשנת ה'תר"ע, לרב שאול (אחיו של הרב צדקה חוצין) ולשמחה צדקה. נקרא על שם סבו - הרב יהודה סומך מבגדד. השם יהושע נוסף לו על פי חלום של אמו, והשם חיים נוסף כשחלה. אמו הייתה בתה של פרחה, אחותו של הרב יוסף חיים בעל ה"בן איש חי".
בילדותו למד בתלמוד תורה בני ציון ולאחר מכן בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה, והיה לתלמיד מובהק לראש הישיבה רבי עזרא עטיה. בשנת ה'תרצ"ד (1934) נישא לפהימה בטאט.
בשנת ה'תרצ"ז (1937) מונה על ידי הרב עזרא עטיה למסור שיעורים בישיבת פורת יוסף, כממלא מקומו של הרב אליהו לופס שנפטר באותה שנה[1].
בשנת ה'תש"ל (1970) נתמנה לראש הישיבה לצד הרב בן-ציון אבא-שאול, והחזיק בתפקיד זה במשך עשרים ואחת שנה עד פטירתו.
בישיבה היה מוסר שיעורים בשיעור הגבוה, ונטה בשיעוריו לקצר במילים. גם כשחלה ונצרך ללכת לרופא, חזר לישיבה לצורך מסירת השיעור.[2]
רוב שנותיו התגורר בשכונת "גאולה", ובשנותיו האחרונות עבר לגור בשכונת "בית ישראל".
במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם הרב ששון מזרחי, ובהיותו כבן שבעים - החליט להיבחן בכולל ש"ס במסגרת מפעל הש"ס שהקים האדמו"ר מצאנז. באותה עת הרב צדקה התבטא בפני תלמידו הרב יעקב תופיק אביעזרי, ואמר לו כי "ללמוד שבעים דף גמרא בחודש זו לא גדלות, אך להיבחן עליהם זו אכן מעלה מיוחדת".[3]
סדר יומו כלל שינה משעות הערב עד חצות, בחצות אמר תיקון חצות ולאחר מכן עסק בלימוד תורה וקבלה.[2] לאחר מכן הלך לישיבה בה שהה לאורך רוב שעות היום.
בשנת ה'תשל"ט (1979) נפטרה אשתו, והוא נשא לאשה את תמר בת מימון סודרי, שהיה השמש בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה. (נפטרה בי"ד באדר, פורים דפרזים, ה'תשס"ז (2007).
כעשר שנים לפני פטירתו עבר התקף לב. בי"ב בחשוון ה'תשנ"ב (1991) נפטר ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
פסיקותיו ההלכתיות מבוססות על דודו זקנו, הרב יוסף חיים.
הרב צדקה היה מקובל על חוגים נרחבים, ונאומיו התקיפים נשמעו מעל במות חוגי ציבור שונים וקוטביים[4].
נודע כי החזיק בדעות דומות לחכמי העדה החרדית הספרדית, התנגד למוסדות המדינה ומעולם לא הצביע בבחירות, וכמו כן סירב לקבל כסף מהביטוח הלאומי אף שהיה זכאי לכך[1].
הרב צדקה נמנה עם מייסדי רשת מעיין החינוך התורני יחד עם הרב בן ציון אבא שאול והרב עובדיה יוסף.
בנו הרב משה צדקה העיד כי הדאגה לענייני הציבור הייתה חשובה לו, ופעל פעמים רבות לשם כך. בצעירותו היה לוקח את הרב בן ציון חזן, הרב אפרים כהן (אביו של חכם שלום כהן) והרב דוד שרבאני, והיו מסתובבים במעברות העולים החדשים, ומדברים אל ליבם לשכנע אותם לשמירת המצוות והמסורת ולהתקרבות על ערכי הדת.
כאשר נצרך לנסוע למקומות שונים, בעיקר בפריפריה, נהג להקדים ולחפש בית כנסת בו יוכל לנאום ולחזק את הרבים.[2]
אחיו היו רבי מאיר צדקה אשר נפטר בצעירותו, ואחיותיו; מזל-מוזלי – אשת רבי סלמן אליהו, וסלחה חנה – אשת רבי משה סופר, אמו של רבי יצחק שלום סופר.
הקודם: עזרא עטיה |
ראש ישיבת פורת יוסף יחד עם הרב בן ציון אבא שאול במקביל לרב שלום כהן | הבא: הרב משה צדקה |