יהודה שירליאון

יהודה שירליאון
לידה 1166
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1224 (בגיל 58 בערך)
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1224 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו ר"י הזקן עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו יחיאל מפריז, יצחק מאיוורא, משה מקוצי, יצחק מווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ה־1
11901224
(כ־34 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יהודה בן רבי יצחק, המכונה גם רבי יהודה שירליאון[1] או רבי יהודה מפריז[2] (נולד בשנת ד'תתקכ"ו, 1166, נפטר בשנת ד'תתקפ"ד, 1224[3]) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מחשובי בעלי התוספות. כונה גם גור אריה או רבינו האריה[4]. חיבר תוספות על מספר מסכתות בתלמוד, המכונים 'תוספות ר' יהודה מפאריש'.

בשנת ד'תתקס"ב הגיע לפריז, פתח בה מחדש את ישיבת "מדרש הגדול דפריש" שנסגר בשנת 1182 עם גירוש היהודים מן העיר, ושימש כראש הישיבה.

רבי יהודה שירליאון היה בנו של רבי יצחק (תלמיד ר"ת), בן רבי יהודה בן רבי יום טוב מפלייזא. סבו רבי יהודה בן יום טוב היה מבעלי התוספות. אבי סבו רבי יום טוב מפלייזא היה בנם של ריב"ן (רבי יהודה בן נתן) ושל מרים בתו של רש"י.

דודתו של רבי יהודה שירליאון, אחות אביו רבי יצחק, הייתה נשואה לר"י הזקן (רבי יצחק בן שמואל מדנפירא - כיום דמפייר), גדול חכמי צרפת בדורו.

חותנו היה רבי אברהם בן רבי יוסף בכור שור, מבעלי התוספות ומפרשני המקרא הבולטים בתקופתו.

רבותיו ותלמידיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינו יהודה שירליאון היה תלמידו המובהק של דודו ר"י הזקן. יחד עמו למדו אצל ר"י חכמים רבים כמו רבי ברוך בן יצחק בעל התרומה, רבי שמשון בן אברהם משאנץ, רבי שמשון מקוצי, רבי אלחנן בנו של ר"י, ועוד; רבים מהם הקימו מרכזי תורה גדולים בצרפת לאחר פטירת ר"י רבם, וביניהם היה רבי יהודה שירליאון שייסד ישיבה חשובה בפריז.

תלמידיו היו מגדולי בעלי התוספות בתקופתם, ביניהם רבי יחיאל מפריז שלימים היה ליורשו בראשות ישיבת פריז, רבי משה מקוצי מחבר ספר מצוות גדול, ורבי יצחק בן משה מווינה מחבר הספר "אור זרוע".

רבי יהודה שירליאון כתב קובצי תוספות רבים שהיו מבוססים על תוספותיו של רבו ר"י הזקן. הוא מזכיר בפירוש 12 מסכתות, וכת תוספות לפחות ל-20 מסכתות.[5] תוספותיו עובדו על ידי תלמידיו, ומתורתו נשתייר הרבה בקובצי התוספות שלפנינו. מחיבוריו המקוריים מצויים כיום תוספותיו למסכת מגילה שנדפסו בדפוסי התלמוד שלפנינו[6], וכן תוספותיו למסכת ברכות שנדפסו לראשונה על שם רבי יהודה החסיד, אך הוברר שאינם לו אלא לרבי יהודה שירליאון[7], חלק מתוספותיו למסכת שבת[8], חלק מתוספותיו למסכת עבודה זרה[9] ו"תוספות ישנים" למסכת יומא, שנקראים על שמו ונכתבו על ידי תלמידו הסמ"ג[10].

מלבד התוספות נשמרו תשובות ופסקים שלו בכתבי תלמידיו.

יצחק הצרפתי
 
 
שמואלרש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבדרחלשמחהמרים
 
ריב"ן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"םר"ת
 
מרים
 
שמשון מפלייזארבי יצחק בן רבי מאיר (ריב"ם)שלמהמרים
 
רבינו שמואל מוויטרירבינו יום טוב מפלייזאאליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחקיוסף
 
שלמהאברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוביוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצב"א
(ריב"א הבחור)
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
רבי יעקב
 
 
יהודה שירליאון
 
 
שמואל
רבי שמואל מעכו

      - גיס


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ צרפתית: 'סיר' - אדון, 'ליאון' - אריה, מתורגם כיהודה.
  2. ^ שערי דורא, סימן ע"ו.
  3. ^ תשובת מהרש"ל, סי' כ"ט.
  4. ^ תוספות ישנים למסכת יומא, דפים ח' א', י"ג א', י"ד א'.
  5. ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 328.
  6. ^ ראו א"א אורבך, בעלי התוספות.
  7. ^ נדפס מחדש על פי כתבי יד בשני כרכים על ידי הרב ניסן זק"ש, מכון התלמוד הישראלי השלם, ירושלים, תשכ"ט-תשל"ב.
  8. ^ לפרקים י"ז-כ"א, ראו במבוא לתוספות ר"י הזקן ותלמידיו למסכת שבת, כרך א', מכון אופק, ירושלים, תשס"ז.
  9. ^ נדפס על ידי הרב משה יהודה בלוי, בתוך שיטת הקדמונים על מסכת עבודה זרה, ניו יורק, תשכ"ט.
  10. ^ תוספות ישנים למסכת יומא, בעריכת הרב אביגדור אריאלי, ירושלים 1993, עמ' 7.