יו טרנצ'רד

יו מונטגיו טרנצ'רד
Hugh Trenchard, 1st Viscount Trenchard
טרנצ'רד במדי חיל האוויר המלכותי
טרנצ'רד במדי חיל האוויר המלכותי
לידה 3 בפברואר 1873
אנגליה אנגליהאנגליה
פטירה 10 בפברואר 1956 (בגיל 83)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר וסטמינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי הגמל (the camel, בערך 1890), בום (boom, משנת 1912)
בן או בת זוג Katherine Bowlby (17 ביוני 1920–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Thomas Trenchard, 2nd Viscount Trenchard, Hugh Trenchard עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי (1893–1918)
חיל האוויר המלכותיחיל האוויר המלכותי חיל האוויר המלכותי (1918–1930)
תקופת הפעילות 1893–1930 (כ־37 שנים)
דרגה מרשל של חיל האוויר המלכותי  מרשל של חיל האוויר המלכותי
פעולות ומבצעים
מלחמת הבורים השנייה,
מלחמת העולם הראשונה,
מלחמת העולם השנייה (חצי רשמי)
עיטורים
מסדר האמבט  מסדר האמבט
מסדר ההצטיינות מסדר ההצטיינות
המסדר הוויקטוריאני המלכותי
אות השירות המצוין אות השירות המצוין
תפקידים אזרחיים
מפכ"ל המשטרה המטרופוליטנית של לונדון,
יו"ר חברת אפריקה המאוחדת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרשל חיל האוויר המלכותי יו מונטגיו טרנצ'רד, הויקונט הראשון טרנצ'רד (באנגלית: Hugh Trenchard, 1st Viscount Trenchard; ‏3 בפברואר 1873 – 10 בפברואר 1956),‏ GCB‏ OM‏ GCVO‏ DSO, היה קצין בריטי שהיה מהתורמים העיקריים בהקמת חיל האוויר המלכותי. הוא תואר כ"אבי חיל האוויר המלכותי".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו טרנצ'רד נולד למשפחה בעלת מורשת צבאית, אם כי צנועה, מצד שני הוריו. בעת היותו ילד עקרה משפחתו לבית אחוזה, ולפיכך, ילדותו עברה עליו בחיק הטבע. לצורך לימודיו, הזמינו הוריו מורה פרטי, אשר לא הצליח ביותר בחינוכו, והשכלתו נשארה לקויה-משהו, יחסית למעמד אליו הגיע, גם בהמשך. במהלך השנים המעצבות של חייו, נאבק טרנצ'רד אקדמית, נכשל בבחינות רבות, והצליח להשיג רק את הרמה המינימלית על מנת להתקבל לשירות בצבא הבריטי. כקצין חיל רגלים צעיר טרנצ'רד שירת בהודו, ובפרוץ מלחמת הבורים השנייה הוא התנדב לשירות בדרום אפריקה. במהלך המלחמה בבורים נפצע טרנצ'רד אנושות, איבד ריאה, שותק חלקית וחזר לבריטניה. בעצת רופאיו נסע טרנצ'רד לשווייץ כדי להחלים ומתוך שעמום עסק בבובסלי. לאחר התרסקות קשה, מצא טרנצ'רד כי השיתוק שלו נעלם וכי הוא יכול ללכת ללא עזרה. בעקבות התאוששות נוספת, חזר טרנצ'רד לשירות פעיל בדרום אפריקה.

לאחר תום מלחמת הבורים, שירת טרנצ'רד בניגריה שם הוא היה מעורב במאמצים להביא את פנים הארץ תחת שלטון בריטי ולדכא את האלימות הבין-שבטית. בזמן שהותו במערב אפריקה, פיקד טרנצ'רד על הרגימנט הדרום ניגרי במשך מספר שנים.

בשנת 1912, למד טרנצ'רד לטוס ולאחר מכן מונה כסגן מפקד בית הספר המרכזי לטיסה של גיס התעופה המלכותי (RFC). הוא שירת בתפקידים בכירים בגיס במלחמת העולם הראשונה, בפרט כמפקד הגיס בצרפת בשנים 1915 - 1917. בשנת 1918, הוא שימש לזמן קצר כראש המטה של חיל האוויר (מפקד חיל האוויר המלכותי), הראשון ששירת בתפקיד זה, לפני שלקח את הפיקוד על חיל האוויר העצמאי בצרפת. לקראת סוף המלחמה, נותר ללא תפקיד. בינואר 1919 טרנצ'רד, אשר לא נשא תפקיד כלשהו בחיל האוויר באותה העת, נשלח לדכא מרידה של חיילים בסאות'המפטון. החיילים, אשר קיבלו ידיעה מוטעית כי עומדים לשחררם, קיבלו פקודה להפליג לצרפת. טרנצ'רד הצליח לדכא את המרידה בלא נפגעים ובלא אלימות. ב-1919, לבקשתו של וינסטון צ'רצ'יל, חזר טרנצ'רד לשרת כראש המטה האווירי ובילה את העשור הבא של חייו בהבטחת עתידו של חיל האוויר המלכותי.

בשנות השלושים של המאה העשרים היה טרנצ'רד מפכ"ל משטרת המטרופולין של לונדון. בשנות חייו האחרונות הוא היה אחד ממגניו של חיל האוויר המלכותי, והוא מוכר כיום כאחד התומכים הראשונים בהפצצות האסטרטגיות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יו טרנצ'רד בוויקישיתוף