יואל סירקיש

המונח "ב"ח" מפנה לכאן. לערך העוסק בבסיס חיפה של חיל הים, ראו בסיס חיפה.
רבי יואל סירקיש
המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
המצבה שעל קברו של רבי יואל סירקיש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
לידה 1561
לובלין, ממלכת פולין השווה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1640 (בגיל 79 בערך)
קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1640 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים

רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640)[1] מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים. נחשב לאחד מחשובי האחרונים. מכונה בדרך כלל הב"ח על שם ספרו. חתנו היה הט"ז, מגדולי נושאי הכלים של השולחן ערוך.

תולדותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלובלין שבפולין לשמואל סירקיש ושרה יפה.[2] היה בן דוד שני של הרב מרדכי יפה, רבה של פראג ובעל ספרי ה'לבוש'. למד תורה אצל אביו ואצל הרבנים ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), הרב צבי הירש שור מבריסק (שהיה תלמיד מובהק של הרמ"א) ור' פייבוש (אנ') שהיה ר"מ (ראש מתיבתא, ראש ישיבה) ואב"ד (אב בית דין) בקרקוב.[3][4]

שימש רב בפוזנה (כיום פוזנן בפולין) ובערים נוספות, ביניהן לובמלא, מז'יבוז' ובעלזא. בשנת שע"ה, 1615, נתמנה לאב בית דין וראש מתיבתא בבריסק ובשנת שע"ט, 1619, עבר לתפקיד דומה בקרקוב וסביבותיה, שם כיהן עד יום מותו בכ' אדר שנת ת' (1640). במהלך חייו היה מראשי ועד ארבע ארצות שבפנקסיו ניתן למצוא את עקבות פסיקותיו במיוחד בנושא מס החינוך. הרב סירקיש היה עשיר גדול והאכיל תלמידים רבים על שולחנו. נמנע מלימוד שפות לועזיות וחכמות חיצוניות, למעט מתמטיקה.

בניו ותלמידיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב"ח היו שני בנים רבנים מאשתו ביילא:

חתניו היו:

נשיא מדינת ישראל זלמן שזר היה הדור החמישה-עשר של סירקיש (לא ידוע מאיזה צד)[6]

בין תלמידיו היו:

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית חדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו המפורסם ביותר של רבי יואל הוא פירושו על הארבעה טורים הנקרא "בית חדש" או ב"ח, ומודפס לרוב לצד דברי הטור מול פירוש בית יוסף. בפירושו זה עוסק המחבר בהרחבות וביאורים על הטור, ולעיתים קרובות דן בפירושו גם על דברי ה"בית יוסף" על הטור. בעוד הבית יוסף מתמקד בבירור מקורות הטור מהגמרא והראשונים ודן בהכרעה בפסיקת ההלכה, דן הבית חדש יותר בחידושי הלכות והגהות, וביישוב דברי הטור.

הגהות הב"ח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגהות על התלמוד הבבלי העוסקות בעיקר בענייני נוסחאות (השוואת תאורים מקבילים במקורות שונים, ציון השמטות מנוסחאות ישנות, הצעת תיקוני נוסח לקטעים מוקשים), אך כוללות לעיתים גם פירושים.

בין הסימונים המקובלים בהגהות:

  • הד"א - הוא דיבור אחד = דיבור המתחיל אחד בדברי רש"י שפוצל בטעות על ידי המדפיס.
  • הס"ד - הוא סוף דיבור = שני דיבורי המתחיל בדברי רש"י שאוחדו בטעות על ידי המדפיס.
  • צ"ל - צריך להיות = פירושו הצעת הגרסה הנכונה לדעת הב"ח.
  • נ"א - נוסחאות אחרות = אין פירושו מחייב תיקון גרסה אלא רק הפניית תשומת הלב לכך שקיימת נוסחא אחרת. דוגמה לכך ניתן למצוא בהבדל נוסחאות בין שתי מסכתות שונות אשר הב"ח כותב בכל אחד מהם הערה שבמסכת השנייה הנוסח שונה.
  • ס"א - ספרים אחרים = דומה לנ"א.
  • נ"ב - נכתב בצידו = פתיחה לפירוש עצמאי של הב"ח.

כמו כן, חיבר הב"ח הגהות על הרא"ש ועל הרי"ף.

ההגהות הועתקו מתוך הש"ס של בית הכנסת בבעלז עליו רשם הב"ח את הגהותיו בתקופת כהונתו כרב העיר. הש"ס היה קיים עד השואה, ותשעה כרכים ממנו שרדו ונמצאים היום בספריה הלאומית.[7] בהזדמנות מסוימת הוא נכרך וקוצצו שולי הדפים ונחסרו קטעים קטנים מכתב היד. במצב זה הוא עמד לפני המעתיקים, והושלם בהשערה, ולכן לפעמים ישנן טעויות מוכחות בלשונו.

להרחבה ראו: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי-הגהות ומגיהים, הוצ' אונ' ב"א, ר"ג תשס"ה, עמ' 341–370.

ספרים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לזה חיבר הב"ח את הספרים הבאים:

דרכו בחינוך ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סירקיש תמך בהוראת התנ"ך כולו.[8] הוא גם תמך בהוראת דקדוק עברי כולל לוח הפעלים (זמנים, גזרות ובניינים) ובהוראת חשבון. הורה שלא לאפשר הכנסת ילד ללימוד גמרא לפני בחינה על ידי שלושה אנשים האם הלימוד מתאים לו.

עיסוקו בקבלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבוריו ההלכתיים ניכרת בקיאותו בספר הזוהר ובספרי הקבלה, בולט במיוחד היחס אל הקבלה באחת מתשובותיו[9]: "המלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה שהוא מקור התורה ועיקרה וכולה יראת שמים דפשיטא דחייב נידוי". בנוסף לכך חיבר פירוש על ספרו הקבלי של הרמ"ק פרדס רימונים. למרות זאת הכריע שאין לפסוק כפי הקבלה במקום שדין התלמוד או מנהג העולם הוא להפך. "אין עוברין על דין התלמוד מפני שהוא כך על פי הקבלה",[10] ו"אין לנו לנהוג מנהגינו על דרך הקבלה כל שהוא נגד מסקנת התלמוד",[11] ו"אין אנו נוהגים על פי הקבלה כל שהוא נגד הדין".[12]

הנצחתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו רחוב בתל אביב יפו בשם "רחוב בית חדש" ולעיתים נקרא "רחוב הרב יואל סירקיש".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רב צעיר, תולדות הפוסקים, נ"י תש"ח, כרך ג' עמ' 122–126.
  • הרב שמואל קלמן מירסקי, בין שקיעה לזריחה, ירושלים-ניו יורק, תשי"א, עמ' 139–162.
  • פנחס סירקיס, ספר הב"ח, ת"א תשמ"ד.
  • איסר קליגר, משלחנם של אחרונים, תשמ"ה, עמ' מ"ה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פנקס חברא קדישא קהילת קרקוב דף ק"ז עמוד א'
  2. ^ לפי ספר הב"ח מאת פנחס סירקיס, עמודים ח' - ט'
  3. ^ פרטים עליו בגיליון עלים לתרופה פרשת האזינו-בראשית תשע"ז מובא כאן
  4. ^ JAFFE (JOFFE) - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com
  5. ^ הספר הודפס בסלוניקי בשנת ה'תק"א כרוך ביחד עם הספר "קול שחל" שכתב נכדו רבי "אברהם נתן נטע". אין להחליף עם הספר שאגת אריה המוכר, שחיבר רבי אריה לייב גינצבורג
  6. ^ יצחק אבינרי, שתי פגישות, "דבר", באתר www.jpress.nli.org.il, ‏1974-11-04
  7. ^ יעקב לויפר, ‏עוד בעניין ההגהות בגמרות מהדורת 'עוז והדר', המעין ניסן תשפ"א
  8. ^ ב"ח על יורה דעה סימן רמה ח
  9. ^ שו"ת הב"ח סימן ה. נשמט ברוב הדפוסים.
  10. ^ ב"ח, או"ח סימן רעד, ד"ה ובוצע.
  11. ^ ב"ח או"ח סימן קפב.
  12. ^ שו"ת הב"ח סימן פ.


תקופת חייו של הרב יואל סירקיש על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים