![]() | |
יוליוס פירסט | |
לידה |
12 במאי 1805 ז'רקוב, רפובליקת פולין ![]() |
---|---|
פטירה |
9 בפברואר 1873 (בגיל 67) לייפציג, הקיסרות הגרמנית ![]() |
שם לידה |
יוסף אלסארי ![]() |
ענף מדעי |
מזרחנות, ביבליוגרפיה ![]() |
מקום לימודים | |
מוסדות |
אוניברסיטת לייפציג ![]() |
צאצאים |
Livius Fürst ![]() |
תרומות עיקריות | |
חתימה |
![]() |
![]() ![]() |
יוליוס פירסט או יוסף אלזארי (בגרמנית: Julius Fürst; 12 במאי 1805 – 9 בפברואר 1873) היה היסטוריון ומילונאי יהודי יליד גרמניה.
פירסט נולד בפולין[1] ובראשית דרכו למד תורה מפי הרב עקיבא איגר[2]. בשנת 1820, הלך ללמוד בברלין ובשנת 1829 עבר לברסלאו[3]. בשנת 1836 קיבל פירסט תואר דוקטור. בשנת 1839 נתמנה למרצה ללשונות המזרח באוניברסיטת לייפציג[4], אך בגלל היותו יהודי לא קיבל קביעות במשך שנים רבות. בשנת 1862 נענה בחיוב להצעה ללמד בוורשה, אולם הדבר לא יצא אל הפועל[1] וב-1864 הוא הועלה בלייפציג לדרגת פרופסור. ב-1840 ייסד את כתב העת היהודי-גרמני "אוריינט" שממנו התפרסמו 12 כרכים עד שנת 1851. במוסף הספרותי שלו כתבו גדולי חכמי ישראל דאז. במקביל, פרסם פירסט מאמרים רבים בחוכמת ישראל, ביניהם:
ב-1839 עבודה של פירסט על השפה הארמית תורגמה לעברית על ידי אפרים ישראל בליכר.
פירסט נפטר בפברואר 1873 ונקבר בלייפציג בהלוויה אליה הגיעו ראשי האוניברסיטה ואנשי חכמת ישראל[5].