איוש נוכחי | מוחמד בן סלמאן אאל סעוד |
---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 21 ביוני 2017 |
דרכי מינוי | על ידי המלך, עם אישור מועצת הנאמנות |
תחום שיפוט | ערב הסעודית |
כפוף | מלך ערב הסעודית |
משך כהונה קצוב | כרצון המלך או עד לירושתו |
ייסוד המשרה | 11 במאי 1933 |
איוש ראשון | סעוד בן עבד אל-עזיז אאל סעוד |
יורש העצר של הממלכה הערבית הסעודית (בערבית: ولي عهد المملكة العربية السعودية) הוא התפקיד השני בחשיבותו בערב הסעודית, שני רק למלך, ויורשו המיועד. נכון ל-2023 יורש העצר מקבל את השלטון באישור מועצת הנאמנות לאחר שהוא מועמד על ידי המלך. מערכת זו הוצגה למדינה בתקופת שלטונו של המלך עבדאללה. בהיעדרו של המלך יורש העצר מנהל את ענייני המדינה עד שובו של המלך.
יורש העצר האחרון של המדינה הסעודית השנייה (אמירות נג'ד) היה עבד אל-עזיז,הידוע כאבן סעוד, שאיבד את התואר כאשר המדינה נכבשה על ידי הרשידים ב-1890 וסופחה לאמירות ג'בל שמר.[1] בני בית סעוד יצאו לגלות ומצאו מקלט במספר מדינות ערביות במפרץ הפרסי במשך כמעט עשור.[2][3] לאחר התבוסה בקרב סריף בשנת 1900 ויתר עבד א-רחמן בן פייסל, אביו של עבד אל-עזיז, על שאיפותיו להחזיר את השטח,[4] אך עבד אל-עזיז אבן סעוד וקרוביו נותרו נחושים להחזיר את נג'ד. בראשית העשור הראשון של המאה ה-20 יצאו בני סעוד לפשיטות מרובות ולמלחמות כיבוש כדי לנסות להשיב את נג'ד מהרשידים.[5] מאמציהם היו מוצלחים, והם הקימו את המדינה הסעודית השלישית (אמירות ריאד).[6] לאחר שעבד אל-עזיז כבש מספיק שטח והוכר כאמיר, הוא מינה את בנו הבכור תורכי כיורשו. לאחר שתורקי מת במגפת השפעת הספרדית ב-1919, מינה עבד אל-עזיז את בנו השני סעוד ליורשו. הסעודים המשיכו להרחיב את גבולותיהם לכל נג'ד וב-1925 כבשו את החיג'אז. ב-1932, לאחר שאבן סעוד ניהל את ממלכת נג'ד וחג'אז כשתי מדינות נפרדות, הוא איחד אותן לערב הסעודית. אבן סעוד הכריז על עצמו כמלך, וקבע את סעוד לנסיך הכתר.
כשדן המלך אבן סעוד בירושה לפני מותו נראה היה שהוא מעדיף את הנסיך פייסל נסיך הכתר סעוד בשל ניסיונו הרב של פייסל. שנים רבות לפני כן זיהה אבן סעוד את פייסל בתור המבריק מבין בניו ונתן לו אחריות רבה במלחמה ובדיפלומטיה.[7] עם זאת, אבן סעוד קיבל את ההחלטה להשאיר את הנסיך סעוד כנסיך הכתר. מילותיו האחרונות לשני בניו, סעוד ופייסל, שכבר נאבקו זה בזה, היו "אחים אתם, התאחדו!"[8]
לאחר מותו של אבן סעוד פרץ מאבק עז בין בניו הבכורים של עבד אל-עזיז, סעוד ופייסל. פייסל הוכרז כראש ממשלת ערב הסעודית ב-1954, אך היו לו סמכויות מוגבלות. זמן קצר לאחר מכן חוותה הממלכה בעיות כלכליות וחובות כתוצאה מהמדיניות ההרסנית של סעוד,[9] שכללה גזלת הכנסות הנפט, ארמונות מפוארים ותככים בתוך ומחוץ לערב הסעודית, בעוד שפייסל היה מקושר לפיכחות, אדיקות, צניעות, חסכנות ומודרניות.[10] כשהמצב במדינה החמיר אילץ בית סעוד את המלך סעוד להאציל את רוב סמכויותיו הביצועיות לפייסל ב-1958. עם זאת, פייסל עדיין לא היה מסוגל להשתמש בסמכויותיו שכן סעוד המשיך למנוע את מהלכיו, מה שגרם לפייסל להתפטר. לאחר שסעוד המשיך במדיניותו הכושלת הוא הביא את ערב הסעודית לסף קריסה. ב-4 במרץ 1964 פתחו פייסל ואחיו בהפיכה לא אלימה. פייסל הפך לעוצר, וסעוד נשאר המלך כתפקיד טקסי בלבד. בנובמבר אילצו העולמא, הקבינט ובכירי משפחה המלוכה את סעוד להתפטר, ופייסל הפך למלך.[11][12] ב-6 בינואר 1965 הצהיר סעוד על נאמנותו למלך פייסל.[13]
הבא בתור, הנסיך מוחמד, היה יורש העצר לזמן קצר אך ויתר על תוארו זה לטובת הנסיך ח'אלד ב-1965.
זמן קצר לאחר שהמלך פייסל נרצח על ידי אחיינו הפך ח'אלד למלך ערב הסעודית ופהד לנסיך הכתר. בתקופת שלטונם אימצו ח'אלד ופהד מדיניות אסלאמית שמרנית לאחר הניצחון בקרב על הכעבה ב-1979, שפרץ לאחר שהמיליציה האסלאמיסטית הקיצונית אל-אח'ואן תפסה את השליטה בכעבה שבמכה.[14] ב-1982 מת המלך ח'אלד ופהד עלה לשלטון. לאחר שלקה בשבץ מוחי ב-1995 הפך נסיך הכתר עבדאללה לעוצר הרשמי למשך שארית שלטונו של פהד. כשעבדאללה הפך למלך ב-2005 עם מותו של פהד, הוא החל בתהליך מודרניזציה, נתן זכות בחירה לנשים ואיפשר להן לעבוד בתפקידים ממשלתיים.[15] עבדאללה גם הקים את מועצת הנאמנות, גוף המורכב מבניו ונכדיו של מייסד ערב הסעודית אבן סעוד, כדי לבחור בהצבעה חשאית מלכים ויורשי עצר עתידיים.
כשהמדינה הפכה לגרונטוקרטיה בשנות ה-2000 ובתחילת שנות ה-2010, מתו מזקנה שני יורשי עצר, סולטאן ונאיף, תוך פחות משנה.[16] בינואר 2015, עם המלכתו של סלמאן, הפך בנו האחרון של המלך עבד אל-עזיז, מוקרן, לנסיך הכתר. הוא הודח לאחר שלושה חודשים בלבד לטובת אחיינו, מוחמד בן נאיף. מוחמד, נכדו הראשון של אבן בעוד שהחזיק בתואר, הודח בעצמו ביוני 2017 על ידי מוחמד בן סלמאן אאל סעוד, והוא ואביו סלמאן הפכו לאב ובן הראשונים, מאז ימיו של אבן סעוד, בתוארי המלך ויורש העצר.[17][18][19]
שם | תקופת חיים | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות | תמונה |
---|---|---|---|---|---|
סעוד בן עבד אל-עזיז | 15 בינואר 1902 – 23 בפברואר 1969 (בגיל 67) | 11 במאי 1933 | 9 בנובמבר 1953 (הפך למלך) | בנם של אבן סעוד ו-ודחאא בנת מוחמד בן עריער | |
פייסל בן עבד אל-עזיז | 14 באפריל 1906 – 25 במרץ 1975 (בגיל 68) | 9 בנובמבר 1953 | 2 בנובמבר 1964 (הפך למלך) | בנם של אבן סעוד וטרפה בנת עבדאללה בן עבד א-לטיף אאל שייח' | |
מוחמד בן עבד אל-עזיז | 4 במרץ 1910 – 25 בנובמבר 1988 (בגיל 78) | 2 בנובמבר 1964 | 29 במרץ 1965 (התפטר) | בנם של אבן סעוד ואל ג'והרה בנת מסאעד בן ג'ילווי | |
ח'אלד בן עבד אל-עזיז | 13 בפברואר 1913 – 13 ביוני 1982 (בגיל 69) | 29 במרץ 1965 | 25 במרץ 1975 (הפך למלך) | בנם של אבן סעוד ואל ג'והרה בנת מסאעד בן ג'ילווי | |
פהד בן עבד אל-עזיז | 16 במרץ 1921 – 1 באוגוסט 2005 (בגיל 84) | 25 במרץ 1975 | 13 ביוני 1982 (הפך למלך) | בנם של אבן סעוד וחסה בנת אחמד א-סודיירי | |
עבדאללה בן עבד אל-עזיז | 1 באוגוסט 1924 – 22 בינואר 2015 (בגיל 90) | 13 ביוני 1982 | 1 באוגוסט 2005 (הפך למלך) | בנם של אבן סעוד ופהדה בנת עאסי א-שורים | |
סולטאן בן עבד אל-עזיז | 1 באוגוסט 1931 – 22 באוקטובר 2011 (בגיל 80) | 1 באוגוסט 2005 | 22 באוקטובר 2011 (נפטר) | בנם של אבן סעוד וחסה בנת אחמד א-סודיירי | |
נאיף בן עבד אל-עזיז | 23 באוגוסט 1934 – 16 ביוני 2012 (בגיל 77) | 22 באוקטובר 2011 | 16 ביוני 2012 (נפטר) | בנם של אבן סעוד וחסה בנת אחמד א-סודיירי | |
סלמאן בן עבד אל-עזיז | 31 בדצמבר 1935 (בן 88) | 16 ביוני 2012 | 23 בינואר 2015 (הפך למלך) | בנם של אבן סעוד וחסה בנת אחמד א-סודיירי | |
מוקרן בן עבד אל-עזיז | 15 בספטמבר 1945 (בן 79) | 23 בינואר 2015 | 29 באפריל 2015 (התפטר) | בנם של אבן סעוד וברכה אל ימנייה | |
מוחמד בן נאיף | 13 באוגוסט 1959 (בן 65) | 29 באפריל 2015 | 21 ביוני 2017 (הודח) | בנם של הנסיך נאיף בן עבד אל-עזיז אאל סעוד ואל ג'והרה בנת מסאעד בן ג'ילווי | |
מוחמד בן סלמאן | 31 באוגוסט 1985 (בן 39) | 21 ביוני 2017 | מכהן | בנם של סלמאן, מלך ערב הסעודית, ופהדה בנת פלאח אאל חת'לין |
תואר הכבוד "הסגן השני לראש הממשלה" נוצר ב-1967 על ידי פייסל, מלך ערב הסעודית.
במרץ 1965, בלחץ המלך פייסל ובית סעוד, פרש יורש העצר מוחמד, שהיה ידוע כבעל בעיות שתייה ומצבי רוח, מתפקידו כיורש העצר.[20] כתוצאה מכך מינה המלך פייסל את ח'אלד לנסיך הכתר, אך הוא סירב להצעתו של המלך פייסל מספר פעמים עד מרץ 1965. בנוסף, בזמן כהונתו ביקש ח'אלד מפייסל כמה פעמים להסיר אותו מהתפקיד. אחת ההשערות לגבי בחירתו של ח'אלד כיורש הייתה חוסר נטייתו לפוליטיקה והתקווה כי מינויו ייצור קונצנזוס פנים-משפחתי.[21] ב-1967 הביע נסיך הכתר ח'אלד את רצונו שלא לעמוד בראש מועצת השרים, בינגוד לבקשתו של המלך פייסל, מה שהוביל למינויו של הנסיך פהד לסגן השני של ראש הממשלה.[22] הנסיכים סעד ונאצר, שהיו מבוגרים מפהד, לא מונו בשל היותם פחות מנוסים.[23]
לאחר שהמלך פייסל נרצח ב-1975 מינה המלך ח'אלד מינה את הנסיך פהד לנסיך הכתר ואת הנסיך עבדאללה לסגן ראש הממשלה השני.
ככל שהמלך ח'אלד נהיה יותר ויותר חולה וזקן הפכה השאלה מי ירש את עבדאללה כסגן ראש הממשלה השני דחופה יותר. לבסוף מונה לתפקיד סולטאן בן עבד אל-עזיז אאל סעוד, ואחריו נאיף בן עבד אל-עזיז אאל סעוד. המשרה בוטלה בשנת 2011, כשנאיף מונה ליורש העצר ולא הוחלף בתפקיד הסגן השני של ראש הממשלה.
שם | תקופת חיים | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות | תמונה |
---|---|---|---|---|---|
פהד בן עבד אל-עזיז | 16 במרץ 1921 – 1 באוגוסט 2005 (בגיל 84) | 1967 | 25 במרץ 1975 (הפך ליורש העצר) | בנם של אבן סעוד וחסה בנת אחמד א-סודיירי | |
עבדאללה בן עבד אל-עזיז | 1 באוגוסט 1924 – 22 בינואר 2015 (בגיל 90) | 25 במרץ 1975 | 13 ביוני 1982 (הפך ליורש העצר) | בנם של אבן סעוד ופהדה בנת עאסי א-שורים | |
סולטאן בן עבד אל-עזיז | 1 באוגוסט 1931 – 22 באוקטובר 2011 (בגיל 80) | 13 ביוני 1982 | 1 באוגוסט 2005 (הפך ליורש העצר) | בנם של אבן סעוד וחסה בנת אחמד א-סודיירי | |
נאיף בן עבד אל-עזיז | 23 באוגוסט 1934 – 16 ביוני 2012 (בגיל 77) | 1 באוגוסט 2005 | 22 באוקטובר 2011 (הפך ליורש העצר) | בנם של אבן סעוד וחסה בנת אחמד א-סודיירי |
תואר הכבוד "סגן יורש העצר" נוצר ב-2014 על ידי עבדאללה, מלך ערב הסעודית. מוקרן בן עבד אל-עזיז אאל סעוד היה הראשון שהחזיק בתפקיד זה. מאז 21 ביוני 2017, עם מינויו של מוחמד בן סלמאן לנסיך הכתר, נותר התפקיד פנוי. נכון ל-2023, אף אדם ששימש כסגן נסיך הכתר לא הפך למלך.
שם | תקופת חיים | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות | תמונה |
---|---|---|---|---|---|
מוקרן בן עבד אל-עזיז | 15 בספטמבר 1945 (בן 79) | 27 במרץ 2014 | 23 בינואר 2015 (הפך ליורש העצר) | בנם של אבן סעוד וברכה אל ימנייה | |
מוחמד בן נאיף | 13 באוגוסט 1959 (בן 65) | 23 בינואר 2015 | 29 באפריל 2015 (הפך ליורש העצר) | בנם של הנסיך נאיף בן עבד אל-עזיז אאל סעוד ואל ג'והרה בנת מסאעד בן ג'ילווי | |
מוחמד בן סלמאן | 31 באוגוסט 1985 (בן 39) | 29 באפריל 2015 | 21 ביוני 2017 (הפך ליורש העצר) | בנם של סלמאן, מלך ערב הסעודית, ופהדה בנת פלאח אאל חת'לין |
הנס המלכותי של יורש העצר מורכב מדגל ערב הסעודית, דגל ירוק עם כיתוב בערבית וחרב בלבן, עם סמל ערב הסעודית בכסף בקנטון הימני התחתון. הכתב על הדגל, הכתוב בכתב ת'ולות', הוא הצהרת האמונה האסלאמית שהאדה:
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)