יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הרוסי

יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הרוסי

לוגו יחידה 313 של הקומנדו הימי
פרטים
כינוי	הקומנדו הימי
מדינה	רוסיה רוסיה
שיוך	משרד ההגנה של רוסיה
סוג	קומנדו ימי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1941–הווה (כ־83 שנים)
מלחמות	מלחמת העולם השנייה המלחמה הקרה מלחמת צ'צ'ניה הראשונה מלחמת גאורגיה–רוסיה מלחמת האזרחים בסוריה
נתוני היחידה
כוח אדם	לא ידוע
ציוד עיקרי	נשק קל, ציוד ייעודי, סירות קומנדו
פיקוד
יחידת אם	מינהל הביון של הצי הצי הרוסי
יחידות בת	שלל יחידות ממוספרות

לוחם יחידת 311 של "כוחות ואמצעים חתרניים תת-ימיים" של צי האוקיינוס השקט, סמוך לספינת טילים.

יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הרוסי (רשמית: כוחות ואמצעים חתרניים תת-ימיים; ברוסית: «Подводные диверсионные силы и средства»; בראשי תיבות: «ПДСС»^[1]‏, PDSS) הוא יחידת ספצנאז של הצי הרוסי הכפופה מבצעית למינהל המודיעין הראשי. הכוחות המיוחדים של שירות הביטחון הפדרלי קבוצת אלפא וקבוצת וימפל מחזיקים גם הם ביחידות קומנדו ימי משל עצמן.^[2] לוחמי היחידה מכונים בשם "צוללנים לוחמים" וזו המקבילה הרוסית לשייטת 13.

היחידה פועלת בכפוף למינהל הביון של המטה הכללי של הצי הרוסי (Разведывательное управление Главного штаба ВМФ РФ), גוף המודיעין הימי של רוסיה.

היסטוריה

מלחמת העולם השנייה ואחריה

ב-22 באוקטובר 1938, במהלך משחקי מלחמה בין יחידות של צי האוקיינוס השקט הרוסי בוולדיווסטוק, יצאה קבוצה של צוללנים צבאיים סובייטים מצוללת Shch-112 דרך צינור טורפדו, נכנסה לבסיס הימי והשלימה מעשי חבלה מסוימים. צוללנים קרביים אלה היו מצוידים בריפודי חמצן, חליפות יבשות, אקדחים ורימונים . מבצע זה לא הוביל להקמת יחידת צוללנים קבועה, אך זו הייתה ראשית ההיסטוריה של צוללנים קרביים בצי הרוסי.^[3]

ברית המועצות החלה במבצעי קומנדו ימי במהלך מלחמת העולם השנייה. היחידה הראשונה של צוללנים קרביים (או צוות RON), הוקמה בלנינגרד בשנת 1941. הבולט מבין המגויסים החדשים הללו היה ויקטור לאונוב, שהצטרף לצי הסובייטי בשנת 1937. הוא הוקצה לאימוני צוללות ואז הועבר לתחנת תיקון צוללות בצי הצפוני בפוליארני.^[4] לאונוב התאמן כצוללן והצטרף לגדוד ההתנדבות המיוחד, שם הוכיח את כושרו הנועז ומנהיגותו בביצוע פעולות חשאיות רבות וזכה פעמיים בתואר גיבור ברית המועצות. צוללני הציהיו מוצלחים למדי במהלך מלחמת העולם השנייה. הם ביצעו מגוון משימות המונות למעלה מ-200 פעולות.^[5] פעולות אלה כללו יותר מסתם פעולות קרב והריסה. היו משימות הצלה רבות שכללו גם צוללות שהחרימו נשק וציוד צבאי אחר מספינות משא שקועות.^[6] פעולות אחרות כללו גם תיקונים קלים של ספינות שהוצפו על פני המים ופינוי גישות למתקני רציף באתרים מעבר לנהר וולגה. היו גם פעולות שכללו חילוץ גופות מתים שנמצאו באוניות שקועות או בנהר וולגה.^[7]

בשנת 1953, על פי הנחיות המטה הראשי של חיל הים של ברית המועצות, הוחלט להקים נקודות סיור ימיות סודיות לחלוטין (OMRP). בהתחלה הם נקראו מחלקות הסיור הימי של המודיעין המיוחד, המיועדים לפעולות מיוחדות בסיכון גבוה.^[8]

המשימה של הספצנאז של חיל הים הייתה לנהל את מה שהסובייטים מכנים סיור מיוחד (Spetsialnaya Razvedka). במהלך המלחמה הקרה, לכל צי בצי הסובייטי הייתה חטיבה של "חלוצי תקיפה ימיים" שהכילה 1,300 לוחמים והייתה מסוגלת לפרוס כמאה צוותים. הכוחות המיוחדים של חיל הים היו מאורגנים לחטיבות מיוחדות המורכבות מחמישה גדודים, פלוגת איתות, יחידות תמיכה ומטה הכוללים חיילים מקצועיים מיומנים מאוד האחראים על ביצוע סיורים, חיסולים, חטיפות ומגע עם סוכנים מאחורי קווי האויב. ארגון החטיבות של הים משקף את הדגש על הסתננות בים, עם עד שלושה גדודי קומנדו ימי, גדוד צניחה אחד, פלוגת איתות, מפקדת מטה וגורמי תמיכה.^[9]

בשנת 1967 החלו הכוחות והאמצעים נגד חתרנות, שנודעו בראשי תיבות 'PDSS', להתפתח במסגרת צי הים השחור הסובייטי. PDSS הוא קומפלקס של אמצעים מיוחדים שפותח על ידי חיל הים הסובייטי כדי להתמודד עם התקפות אפשריות של אנשי קומנדו ימיים של צבאות האויב. PDSS כולל יחידות (צוותים) מאומנות במיוחד של חיל הים הסובייטי, אימוני צלילה ושימוש בכלי נשק וטקטיקות מיוחדות. על פי כמה היסטוריונים, מפקדי חיל הים הסובייטי החליטו להקים את PDSS לאחר תקרית ליונל קראב.^[2] ליונל קראב היה צוללן בריטי שנעלם במהלך משימה על אונייה סובייטית.

לאחר התפרקות ברית המועצות

מרבית יחידות הספצנאז של חיל הים הסובייטי הועברו לחיל הים הרוסי שזה עתה הוקם ואז הצטמצמו לאחר מכן. לפחות יחידה אחת, חטיבה 17 למטרה מיוחדת של חיל הים, הועברה לאחריות חיל הים האוקראיני ושובצה מחדש כנקודת הסיור הימי 1464. זמן קצר לאחר מכן, יחידת 1464 שוב התארגנה מחדש, הפעם כבריגדה מיוחדת 7 של חיל הים האוקראיני, לאחר שכשני שלישים מאנשי היחידה נשבעו אמונים לאוקראינה. בשנת 2003 הפכה היחידה למרכז הצי הימי ה-73 לפעולות מיוחדות.^[10]

הספצנאז הימי הרוסי, פחות נראו בעקבות פירוק ברית המועצות. בסוף שנות התשעים הייתה באוצ'ארקוב שעל הים השחור רק חטיבת ספצנאז ימית אחת. עם זאת, בשנת 1998 אישר מפקד חיל הים הרוסי, האדמירל ולדימיר קורויידוב, כי היחידות המיוחדות למבצעים ימיים שנותרו מוקצות לציי הים הבלטי, הצפוני, האוקיינוס השקט והים השחור. למרות שהאדמירל סיפק מעט פרטים על גודל היחידות ויכולותיהן, הוא אכן הצביע על היותו יחידות עילית, שהם מצוידים בכלי נשק מיוחדים (כולל צוללות קטנות) וכי הם דומים ליחידות אריות הים של חיל הים האמריקני או ליחידת חיל הים הישראלי, השייטת 13 וקבע כי ליחידות אלה אין שם מיוחד מעבר ל"צוללנים לוחמים" או "הספצנאז הימי".^[9]

בנובמבר 2020 נחשף כי אנשי היחידה פועלים גם בבסיס הצי הרוסי בטרטוס שבסוריה.^[11]

ציוד

• נשק קל
• ציוד צלילה ייעודי
• סירות קומנדו
• רובי סער לתקיפה תת-ימית, כדוגמת AS Val ורובה APS
• אקדח תת-ימי מדגם SPP-1

יחידות הקומנדו הימי הרוסיות

• יחידה 101 (בסיס: פטרופבלובסק-קמצ'טסקי)
• יחידה 27203 (בסיס: סבסטופול)
• יחידה 75976 (בסיס: נובורוסיסק)
• יחידה 72969 (בסיס: מחצ'קלה)
• יחידה 69068 (בסיס: וידיאייבו)
• יחידה 13106 (בסיס: פוליארני)
• יחידה 153 (בסיס: גרמיחה)
• יחידה 87200 (בסיס: רזבוייניק)
• יחידה 09619 (בסיס: מורמנסק)
• יחידה 30853 (בסיס: גאדז'ייבו)
• יחידה 59048 (פטרופבלובסק-קמצ'טסקי)
• יחידה 10742 (בלטייסק)
• יחידה 39080 (קרונשטדט)

מינוח

• צוללן סיור (Водолаз разведчик) היא מונח ברוסית ללוחמי ספצנאז ימי - СпН ВМФ.
• שחיין לוחם (Боевой пловец) הוא מונח רוסי שמשמעותו לוחם ביחידות צוללנים נגד חבלה למטרה מיוחדת. כלי התקשורת הציבוריים ואחרים שאינם משרתים בספנאז הימי הרוסי ו / או הסובייטי, משתמשים לעיתים במונח זה באופן לא רשמי.
• איש הספצנאז הימי (Морской спецназовец) הוא מונח רוסי לא רשמי.

גלריה

• 
  ויקטור לאונוב עזר להניח את היסוד למבצעים ימיים מודרניים עבור ברית המועצות ורוסיה.
• 
  לוחם קומנדו ימי של חיל הים הרוסי
• 
  רובה תקיפה תת-ימי מדגם APS.
• 
  אקדח תת-ימי מדגם SPP-1.
• 
  לוחם קומנדו ימי רוסי נושא רובה סער תת-ימי מדגם APS.‏^[12]
• 
  לוחם יחידת החתרנות התת-ימית של שייטת הים הכספי
• 
  לוחמי יחידת 313 של יחידת החתרנות התת-ימית, 2017.
• 
  לוחם קומנדו ימי רוסי בפעולה
• 
  צוללן יחידת החתרנות התת-ימית ה-311, 2012.

לקריאה נוספת

• Borovikov, Pavel (28 בנובמבר 2016). Soviet Combat Divers in World War Two (1st ed.). Schiffer Military History. ISBN 978-0764351907.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הרוסי בוויקישיתוף

• ספצנאז הצי הרוסי, מידע כללי (ברוסית)
• מאקו, בצל המשבר עם ישראל: הקומנדו הימי הרוסי בתיעוד נדיר

הערות שוליים

1. לוחמיה מכונים בשם "הצפרדעים" בכלי תקשורת אזרחיים
2. staff (29 בינואר 2009). "Delfin". ShadowSpear: Russian Special Operations. www.shadowspear.com. נבדק ב-23 ביוני 2017.
3. "Водолазы особого назначения". nvo.ng.ru.
4. Leonov, Viktor (באפריל 2011). Blood on the Shores. Ballantine Books. ISBN 0804107327.
5. Borovikov p.35
6. Borovikov p.75
7. Borovikov p.77
8. "Dum spiro spero. The most secret Spetsnaz of the GRU: combat divers of the Special Intelligence of the Navy". dss.army.lv.
9. "Naval Spetsnaz [Spetsialnaya Razvedha]". www.globalsecurity.org.
10. http://colonelcassad.ru.com/3767885.html
11. Тартус – самый безопасный порт Восточного Средиземноморья
12. staff (15 בדצמבר 2016). "Подводный планшет для спецназа разработан в России [Underwater tablet for special forces developed in Russia]". vpk-news.ru. Военно-промышленный курьер [Military-Industrial Courier]. נבדק ב-23 ביוני 2017.