סמל היחידה | |
סיכת לוחם וסמל היחידה | |
זן נדיר, ציפור משונה | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל האוויר הישראלי |
סוג | יחידת קומנדו מיוחדת |
בסיס האם | בסיס פלמחים |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1976–הווה (כ־48 שנים) |
מקים היחידה | מוקי בצר |
מלחמות | |
נתוני היחידה | |
ייעוד | פעילות קומנדו וסיור מיוחד בעומק האויב עבור חיל האוויר הישראלי |
פיקוד | |
יחידת אם | כנף 7 |
דרגת המפקד | סגן-אלוף |
מפקדים | רשימה בהמשך |
עיטורים | |
צל"ש הרמטכ"ל |
יחידת שלדג (יחידה 5101) היא יחידת העילית של חיל האוויר הישראלי.[1][2]
היחידה כפופה לכנף כוחות אוויר מיוחדים (כנף 7) בחיל האוויר. היחידה הוקמה בהשראת ה-SAS, "שירות האוויר המיוחד" של הצבא הבריטי. היא מתמחה בביצוע משימות קומנדו ומודיעין עומק. בסיס הקבע של היחידה הוא בסיס פלמחים. מפקדה הוא קצין בדרגת סגן-אלוף.
סיכת הלוחם וסמל היחידה ניתנו לה בשנת 1989 בזמן שאביהו בן-נון היה מפקד חיל האוויר.[3] בסיכת היחידה מופיע שלדג. שם היחידה נלקח כנראה מציטוטו של דייוויד סטרלינג, מקים יחידת הקומנדו ה-SAS הבריטית, שאמר כי יחידתו תרד על האויב כמו שלדג היורד על טרפו.[4]
את סיכת הלוחם עיצב בשנת 1989 יגאל גבאי כחלק משירותו במילואים כמעצב בענף יחסי ציבור וקשרי חוץ במטה חיל האוויר
היחידה הוקמה בשנת 1974 בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים על מנת לספק לחיל האוויר יכולת עצמאית בנושא קומנדו ומודיעין.[5] מייסד היחידה ומפקדה הראשון היה מוקי בצר, יוצא סיירת צנחנים ומ"פ מילואים בסיירת מטכ"ל,[6] שנעזר רבות בדודיק רוטנברג, איש הצנחנים ומגיבורי הקרב על גבעת התחמושת, וביפתח ספקטור, ראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר.[7] בראשית דרכה, תפקדה היחידה כפלוגת מילואים של סיירת מטכ"ל וכונתה "הגדוד למשימות חיל האוויר".[8]
לאחר מכן, בעקבות תמיכתו של סגן הרמטכ"ל באותם ימים, רפול, הוחלט בינואר 77 להפוך את היחידה לסדירה. בצר היה למפקד היחידה הסדירה והלוחמים הגיעו מסיירת מטכ"ל ומסיירת שקד, שפורקה באותה שנה.[9] היחידה הייתה כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי, והייתה מסונפת לצנחנים.[10] מדי הא' של שלדג היו מכנסי א' צנחנים, חולצה רגילה, כומתה אדומה ונעליים אדומות, ללא תגים, ללא סמלים למעט כנפי צניחה וכנפי סיירת וללא דרגות (למעט קצינים). עוד פריט שאפיין את לוחמי היחידה היה נשקם האישי אשר היה גלילון מיוחד עם מתפסי עץ ואפשרות הוספת אמצעים, בזמן שלגלילון הרגיל היו מתפסי בקליט שחורים. הגיוס ליחידה היה תחת הגיוס לצנחנים, טירונות בסנור כפלוגה מיוחדת, ולאחריה התפצלות למסלול מיוחד. רק בהמשך דרכה הפכה היחידה ליחידה מיוחדת ייעודית של חיל האוויר, לוחמי היחידה מבצעים משימות מיוחדות.
את אחד השינויים המשמעותיים ביחידה הוביל אליק רון - העברת היחידה לפיקודו של חיל האוויר,[11] למרות התנגדותו של קצין צנחנים וחי"ר ראשי, תא"ל איציק מרדכי. עם זאת, גם לאחר המעבר המשיכו לוחמי היחידה ללבוש מדי א' ירוקים ולנעול נעליים אדומות (בדומה ליחידות המובחרות של הצנחנים וסיירת מטכ"ל).[12] כאשר אביהו בן-נון קיבל את הפיקוד על חיל האוויר, הוא הורה על מעבר למדי חיל האוויר ועל שינוי סיכת הלוחם וסמל היחידה, ובזאת הושלמה הפיכתה של היחידה ליחידה אורגנית בחיל האוויר.
המוטו של היחידה הוא "זן נדיר, ציפור משונה".[13] לעיתים מכונה היחידה 'האחות הצעירה' של סיירת מטכ"ל.[14]
מוטיב היחידה "המעז מנצח", הושאל מסיירת מטכ"ל, ממנה הגיע בצר, ששאלה אותו בתורה מהיחידה המקבילה בצבא הבריטי, ה-SAS. בשל ייעוד היחידה הדומה. הספר "מפקד הרפאים", של מפקד ה-SAS דייוויד סטירלינג ויחידתו במלחמת העולם השנייה, מחולק במשך שנים ללוחמי הסיירת עם סיום מסלול הלוחם ופרק ההכשרה.[9]
היחידה נקראת על שם ציפור השלדג עקב הדמיון בין האופי בו ציפור זו תופסת את הטרף שלה לבין סוג המבצעים שמבצעת היחידה.[15]
תחת פיקודו של דורון אלמוג נטלה היחידה חלק מרכזי בהעלאתם של יהודי אתיופיה ארצה, ופעלה רבות בתחום עד לחשיפת המבצע בעיתונות הישראלית, חשיפה שהובילה לפיצוצו של ההסכם בין ישראל לסודאן. כן חילצו לוחמי היחידה את אנשי המוסד מסודאן לאחר המהפך הפוליטי שעבר על המדינה ועליית שלטון מוסלמי קיצוני[דרושה הבהרה].
בראשית 1991 עמד שלטונו של מנגיסטו היילה מריאם בפני נפילה נוכח כוחות המורדים שהתקרבו לבירת אתיופיה, אדיס אבבה. הדחתו הקרובה של מנגיסטו עוררה חשש כי גורלם של אלפי היהודים שהמתינו בעיר לעלייה ארצה נתון בסכנה. בהתאם לכך החלה ממשלת ישראל (בראשות יצחק שמיר) בניהול משא ומתן, בתיווך ארצות הברית, עם השליט האתיופי, במטרה לסכם על הוצאתם המהירה של היהודים מאתיופיה לישראל.
כתוצאה מכך (ב-24 וב-25 במאי 1991) הוטסו ארצה כ-14,400 יהודים בתוך 34 שעות, ב"מבצע שלמה". היחידה, בפיקודו של בני גנץ,[16] איבטחה את שדה התעופה.
במלחמת לבנון הראשונה מפקד שלדג היה סא"ל גיורא ענבר. באותם ימים הייתה היחידה כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי והייתה מסונפת לחטיבת הצנחנים.[10]
ליחידה היו תוכניות מגירה לפעולה בלבנון. עם פרוץ הקרבות ב-6 ביוני 1982 פעלה "שלדג" בשני כוחות עיקריים. כוח אחד הגיע לאזור בקעת הלבנון, שהיה אז בשליטת הצבא הסורי, וסייע לחיל האוויר הישראלי בהשמדת סוללות טילי קרקע-אוויר ותותחי נ"מ, כחלק ממבצע ערצב 19[9] הכוח השני, בפיקודו של טל רוסו[17] פעל בציר החוף וכבש את מתחם המוזיאון בביירות,[18] בו התבצרו לוחמים רבים של הקומנדו הסורי,[19] והשתתף בקרבות אחרים בעיר כנגד מפקדות מבוצרות היטב של אש"ף.[9] בטרם הקרב על המוזיאון, מצא קצין המודיעין של היחידה תרשים מדויק של המבנה בארכיון הלאומי של ביירות. הלוחמים פשטו בו זמנית דרך כל הפתחים, והסתערו באש וברימונים על המחבלים המבוצרים. טל רוסו, שהיה אז מפקד פלגה בשלדג, תיאר בראיון את הפריצה למתחם המוזיאון – ”הצמדנו חומר נפץ לקיר המבנה. חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של ביירות וגשם של דפים ירד עלינו. תחת אש של אר.פי.ג'י פרצנו למוזיאון”. את הקרב מול אנשי הפת"ח ניהלו לוחמי שלדג כשהם מתרוצצים בין חפצי אומנות ואוסף של מטבעות עתיקים המוטלים על הרצפה.[9]
שישה ימים לאחר תחילת המלחמה סייר סגן הרמטכ"ל האלוף יקותיאל אדם, בכפר דוחא, בפאתי העיירה דאמור. בעת הסיור בכפר נפתחה לעברו אש מחבלים, והוא פנה למצוא מסתור בבית שטרם טוהר. באותו בית הסתתרה חוליית מחבלים והם ירו בו למוות. גיורא ענבר, שהיה בקרבת מקום עם כוח של היחידה, הוביל את הלוחמים, ובהם צוות בפיקוד טל ורדי[20] ואת לוחמי חטיבת גולני להסתערות והמחבלים חוסלו.[10]
למחרת, בפעולה מיוחדת בעומק של שישה ק"מ מעבר לקווי הכוחות הישראלים, אליה יצאו ארבעה לוחמי שלדג, בפיקוד המ"פ, סרן אייל גור, זוהה הכוח על ידי חיילים סורים ושלושה מתוך ארבעת הלוחמים נפצעו.[10]
בהמשך המערכה ברצועת הביטחון לקחה היחידה חלק במבצעי צה"ל, ובהם מבצע עיניים ירוקות,[21] מבצע כחול וחום,[22] מבצע דין וחשבון, ופעלה במספר רב של מבצעים חשאיים כנגד החזבאללה. במהלך תקופת פיקודו של גל הירש על היחידה, הוביל הירש כוח של לוחמי שלדג במבצע עומק בלבנון, מבצע שכמעט והסתיים בהדחתו מצה"ל.[23] הוא פעל עם כוח קטן שחדר לבסיס חזבאללה, ומשהתגלה איחור בלוח הזמנים סירב לסגת מבלי לבצע את המשימה כפי שדרשו ממנו מפקדיו. הירש אף ניתק את מכשיר הקשר, כדי להשלים את המשימה מבלי שיוכלו לתת לו פקודה מפורשת לסגת. הכוח הצליח לבצע את המשימה וחולץ בעור שיניו מלבנון מבלי שהתגלה. על הירש נמתחה ביקורת קשה מצד הרמטכ"ל, אמנון ליפקין-שחק, אך הלה גם חלק לו שבחים על אומץ הלב שגילה.[24] במהלך פיקודו על היחידה קיבלה שלדג שני פרסי רמטכ"ל, וכן צל"ש הרמטכ"ל יחידתי על תעוזה במבצעים, בין היתר במבצע ענבי זעם.[12]
עם פרוץ האינתיפאדה השנייה נדרשה היחידה, תחת פיקוד רוני נומה, להתמודד עם אתגרי הלחימה בעימות המוגבל.[25] היחידה נטלה חלק במספר מבצעים וסיכולים ממוקדים במהלך האינתיפאדה השנייה. בנובמבר 2000 השתתפה היחידה במבצע סיכול ממוקד של השב"כ והרגה את ג'מאל עבד א-ראזק, מפקד גדודי חללי אל אקצה ברפיח. היה זה ראשון מבצעי הסיכול הממוקד באינתיפאדה החדשה. משאית חסמה את הרכב שבו נסע, בסמוך לצומת מורג, לוחמי היחידה שהתחבאו בתוך המשאית ירו בו למוות מטווח קרוב ובסייענו שישב לידו ברכב. אדם נוסף שישב ברכב סמוך נפגע בטעות ונהרג.[26]
לוחמי שלדג נטלו חלק במספר פעולות במהלך מלחמת לבנון השנייה, בהם מבצע "חד וחלק", בשיתוף עם סיירת מטכ"ל. המבצע התבצע בעומק לבנון וכלל חדירה למפקדת חזבאללה בבית החולים בבעלבכ. במהלך המבצע אספו לוחמי היחידה מודיעין ואמצעי לחימה מהמפקדה, וכן הרגו 19 מחבלים ולקחו שבויים.[27] בנוסף, במסגרת מבצע "ושבו בנים"[28] חילץ צוות של היחידה, בשיתוף פעולה עם היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669) ויחידת הניוד, את גופתה של קרן טנדלר, מכונאית מוטסת מצוות מסוק היסעור שהופל בעומק שטח לבנון ב-12 באוגוסט.[29]
היחידה לקחה חלק בלחימה גם במבצע עופרת יצוקה, בין היתר בפשיטה סמוך לחוף הרצועה שמטרתה סימון מטרות להפצצה אווירית במהלכה נתקל כח מהיחידה בפעילי חמאס חמושים וספג מספר פצועים. הכוח פונה לסטי"ל של חיל הים וזכה לטיפול רפואי.[30] כן לקחה היחידה חלק במבצע צוק איתן, במהלכו פגעה במחבלים רבים, איתרה מנהרות לחימה, סייעה לכוחות המתמרנים והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה אשר שימשו את ארגון החמאס.[31]
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, הוזנקה היחידה להילחם במחבלי חמאס ביישובים שאליהם חדרו. לוחמי היחידה הוטסו במסוקים לעורפם של יחידות המחבלים ולחמו בקרב מחנה רעים[32], בקרב על קיבוץ בארי, בקרב בקיבוץ עלומים, בקרב בחולית ובקרב כפר עזה. לוחמי שלדג נלחמו במשך שעות ארוכות לטיהור היישובים ממחבלים וחילוץ התושבים. במשך הימים לאחר מכן, ניהלו קרבות פנים אל פנים מול מחבלים במספר מוקדי לחימה. במהלך אותם הקרבות, חיסלו עשרות מחבלים וחילצו עשרות תושבים. במהלך הקרבות לשחרור היישובים נהרגו חמישה מלוחמי היחידה.[33][34]
בנובמבר 2023, לאחר מספר ימים של תמרון קרקעי במהלך הקרבות בצפון רצועת עזה, נהרגו פרמדיק ושני לוחמים של היחידה.[35][36] היחידה השתתפה בפשיטה על בית החולים שיפא וחשיפת רשת המנהרות של חמאס מתחתיו, ביחד עם לוחמי יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית ויחידת עוקץ. במהלך הפעולה בבית החולים שיפא לוחמי שלדג עצרו 5 מחבלי נוח'בה וחשפו כ-30 כלי רכב של מחבלי הנוח'בה שחלקם מוכנים עם ציוד צבאי, ואמצעי קשר.[37]
ב-20 בדצמבר יחידת שלדג יחד עם שייטת 13, חטיבה 401 ולוחמי יחידת עוקץ השלימו את ההשתלטות על "רובע הבכירים" של חמאס בכיכר פלסטין אשר בשכונת רימאל במרכז העיר עזה. הרובע היווה מרכז המוקד השלטוני והביטחוני של חמאס. המתחם כולל רשת מנהרות מסועפת המחברת בין לשכות הבכירים, דירות מסתור, משרדים ודירות מגורים של הזרוע הצבאית וההנהגה הצבאית של חמאס ברצועה.[38]
ב-30 בינואר רס"ן במילואים יצהר הופמן, בן 36, מאשחר, מפקד פלגה ביחידת שלדג, נפל בקרב בצפון רצועת עזה. הופמן נפל בהיתקלות עם מחבלים באזור מחנה הפליטים שאטי שבעיר עזה, במסגרת פשיטה של חטיבה 401.[39]
לפי דיווחים ב-Axios, ב-New York Times ובמקורות נוספים, ב-8 בספטמבר 2024 יחידת שלדג וסיירת מטכ"ל פשטה על מפעל תת-קרקעי לטילים מדויקים סמוך למסיאף שבסוריה. המבצע החל בתקיפות אוויריות, שלאחריו כוחות מיוחדים ירדו בחבלים ממסוקים אל המתחם, תפסו חומרים מהמתקן, מלכדו אותו מבפנים והשמידו אותו.[40][41]
ב-8 בדצמבר 2024, לאחר שכוחות צבא סוריה נטשו את עמדותיהם עם נפילת משטר אל-אסד בסוריה, פתח צה"ל במבצע חץ הבשן במסגרתו גם השתלט כוח שלדג על חלקים מהחרמון הסורי[42][43].
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
מוקי בצר | 1974 – 1979 | מקים היחידה |
אודי שלוי | 1979 – 1981 | לימים מפקד עוצבת אדום |
גיורא ענבר | 1981 – 1983 | לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון |
דורון אלמוג | 1983 – 1984 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
אליק רון | 1984 – 1987 | לימים ניצב במשטרת ישראל |
שמאי רן | 1987 – 1989 | לימים מפקד חטיבת הנח"ל |
בני גנץ | 1989 – 1992 | לימים הרמטכ"ל ה-20 |
אייל שליין | 1992 – 1994 | לימים מפקד עוצבת עידן |
גל הירש | 1994 – 1996 | לימים מפקד עוצבת הגליל |
איל איזנברג | 1996 – 1999 | לימים מפקד פיקוד העורף |
רוני נומה | 1999 – 2001 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
מוני כץ | 2001 – 2003 | לימים מפקד מפקדת העומק |
איתי יהודאי | 2003 – 2006 | לימים מפקד מפקדת כוחות האוויר המיוחדים |
בועז הרשקוביץ[44] | 2006 – 2008 | לימים מפקד הימ"מ והמזכיר הצבאי של נשיא המדינה |
א"כ | 2008 – 2012 | |
אבי רוזנפלד | 2012 – 2015 | לימים מפקד אוגדת עזה |
עידן כץ[45] | 2015 – 2017 | לימים מפקד חטיבת אפרים |
עמרי גונן | 2017 – 2018 | לשעבר מפקד 669, לימים מפקד מפקדת כוחות האוויר המיוחדים ומפקד כנף 7 הראשון |
י' | 2018 – 2021 | לימים מפקד כנף 7 |
איוב כיוף | 2021 – 2023 | מפקד חטיבת מנשה |
ב' | אוגוסט 2023 – | מפקד היחידה הנוכחי |
למיון ליחידה יש דרישה מוקדמת של פרופיל 82–97. המתמיינים עוברים גיבוש סיירת מטכ"ל/שלדג/669 (חמישה ימים) אחרי מעבר יום סיירות. מחזור הגיוס ליחידה הוא בסוף נובמבר, כאשר חובשים מתגייסים באוגוסט.
מסלול לוחם נמשך כ-20 חודשים, וכולל טירונות חיל רגלים בבסיס ביסל"ח 314, טירונות יחידה, קורס לוט"ר, קורס צניחה, סדרת שבי ומסלול הכשרה ייעודי.
חיילי היחידה מתחייבים לחתימה של 24 חודשי שירות בקבע בנוסף לשנתיים ו-8 חודשים של שירות סדיר.[46] בשנת 2017 הוחלט על הארכת השירות ל-8 שנים לכלל היחידות המובחרות (סיירת מטכ"ל, שייטת 13 ויחידת שלדג) השירות כולל קורס קצינים ולימודים.[47]