יחסי בלגיה–ישראל
| יחסי בלגיה–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| בלגיה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 30,528 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 11,751,968 | 10,045,600 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 632,217 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 53,797 | 50,759 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי בלגיה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין בלגיה לישראל.
בלגיה הצביעה בעד תוכנית החלוקה של האו"ם לארץ ישראל בשנת 1947 והכירה במדינת ישראל ב-15 בינואר 1950. לבלגיה שגרירות בתל אביב[1], ולישראל שגרירות בבריסל[2].
בחודש פברואר 2010, נקבע שלט לכבוד המלך אלברט הראשון,[3] בכיכר המלך אלברט בתל אביב. הטקס התקיים בנוכחותו של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ושגריר בלגיה בישראל בנדיקט פרנקינט. המלך אלברט ביקר בתל אביב בשנת 1933 והתארח אצל מאיר דיזנגוף.
המלך בודואן והמלכה פביולה בקרו בישראל בשנת 1964[4].
שגריר בלגיה בישראל משנת 2024 הוא stefaan thijs.[5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1960-1963 שימש אלישיב בן חורין כשגריר ישראל במדינה. ב-1975, בלגיה הצביעה נגד החלטת האו"ם המשווה את הציונות לגזענות. דבר זה סייע לישראל לקשור קשרים רשמיים עם בלגיה[דרושה הבהרה] ולהצטרף לקבוצת מערב אירופה ואחרות[6] באו"ם. הסכמים דו צדדיים, מדעיים כלכליים, ושל חילופי תרבות נחתמו בין המדינות, וקיימות מספר עמותות ידידות בין בלגיה לישראל. בית הארחה ומועדון סגל באוניברסיטה העברית, שנקרא בית בלגיה, ונבנה בסיוע כספי של אגודת הידידים הבלגיים של האוניברסיטה העברית[7][8].
במאי 2018, לאחר אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה, שגרירת ישראל בבלגיה ובלוקסמבורג זומנה לשיחת נזיפה.[9]
בפברואר 2020, בעקבות דיון שיזמה בלגיה במועצת הביטחון של האו"ם וזימנה פעיל שישראל טענה שהוא מקושר להחזית העממית לשחרור פלסטין, שמוגדר בישראל בתור ארגון, סגן שגריר בלגיה זומן לשיחת נזיפה במשרד החוץ.[10] בתגובה לכך, בלגיה זימנה את שגריר ישראל לשיחת נזיפה.[11] לבסוף, בלגיה ביטלה את זימון הפעיל.[12]
באוגוסט 2023, טענה שרה בממשלת בלגיה שישראל "מוחקת כפרים פלסטיניים". בעקבות כך, שגריר בלגיה בישראל, ז'אן לוק בודסון, זומן לשיחת נזיפה.[13]
חרבות ברזל - הידרדרות ביחסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2023 לאחר מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ופרוץ מלחמת חרבות ברזל בלגיה לא גינתה ישירות את הטבח במסיבה ברעים ובקיבוצים. ראש הממשלה אמר שחמאס מחזיק 222 חטופים ואת כל עזה כבני ערובה[14], לאחר ההפצצות והכניסה הקרקעית של ישראל בלגיה מצאה לנכון לגנות את ישראל ואף בהמשך קראה סגנית ראש הממשלה פטרה דה סוטר לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל ולהטיל עליה סנקציות.[15]
שגרירת ישראל בבלגיה עידית רוזנצוויג אבו ביקשה להקרין קטעים מסרט הזוועות של מחבלי חמאס אך סורבה בטענה לפרופוגנדה ישראלית ו"הסטת השיח" מ"פשעי המלחמה של ישראל".[16]
ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו לצד ראש ממשלת ספרד ביקרו בקיבוץ בארי וצפו בחלק מסרט הזוועות[17]. מיד לאחר שסיים את ביקורו בירושלים, התייצבו, בצד המצרי של מעבר רפיח, וקרא "להפוך לקבועה את הפסקת האש הזמנית על-מנת למנוע את המצב הקטסטרופלי שעובר על האזרחים ברצועת עזה"[18]. בעקבות מסיבת העיתונאים גינה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את סנצ'ס ודה קרו[19], ושר החוץ אלי כהן זימן את שגרירי ספרד ובלגיה בישראל לשיחת נזיפה[20].
בדצמבר 2023, הודיעה בלגיה על איסור כניסה למתנחלים קיצונים.[21]
ביולי 2024, לאחר שהתאחדות הכדורגל הבלגית אמרו שישראל לא תתארח בבלגיה "עקב סיכונים ביטחוניים", הם הודיעו כי המשחק בין ישראל ובלגיה יתקיים בהונגריה.[22]
יחסי הסחר בין בלגיה לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבלגיה ולישראל הסכם סחר חופשי במסגרת יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי.[23]
בשנת 2009, היצוא הישראלי לבלגיה הגיע ל-2.37 מיליארד דולרים, והיבוא מבלגיה הסתכם ב-2.56 מיליארד. בשנת 2010, המסחר בין המדינות גדל בכ-50%[24].
במרץ 2010, ישראל ובלגיה חתמו על הסכם אמנת מס חדש על מנת לשפר את התחרותיות של חברות ישראליות הפועלות בבלגיה ולעודד השקעות בלגיות בישראל.[25]
הסחר הכולל בין ישראל לבלגיה בין השנים 2014-2010 הסתכם בכ – 31 מיליארד דולר, כאשר הוא היווה כ-16% מהסחר בין ישראל למדינות האיחוד האירופי בשנים האלו.[26]
ב-2014 ישראל ייצאה לבלגיה בהיקף של כ-3.3 מיליארד דולר, כ-5.76% מתוך סך היצוא הישראלי, ובאותה שנה ישראל ייבאה מבלגיה בהיקף של כ-3.2 מיליארד דולר, כ-4.27% מתוך סך היבוא הישראלי.[26]
יצוא
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינת סקטורים, ענפי היצוא הישראלים הגדולים ביותר לבלגיה בשנת 2014 הם:[27][26]
- פנינים, אבנים יקרות, מתכות יקרות ופריטים מהם, חיקויי תכשיטים, מטבעות (כ-2.6 מיליארד דולר)
- מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן (כ-0.13 מיליארד דולר)
- מכונות ציוד חשמלי, מפיקי תמונה וקול וחלקיהם (כ-0.12 מיליארד דולר)
ייבוא
[עריכת קוד מקור | עריכה]ענפי הייבוא הישראלים הגדולים ביותר מבלגיה לישראל בשנת 2014 הם:
- פנינים, אבנים יקרות, מתכות יקרות ופריטים מהם, חיקויי תכשיטים, מטבעות (כ-2.2 מיליארד דולר)
- מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן (כ-0.4 מיליארד דולר)
- מכונות ציוד חשמלי, מפיקי תמונה וקול וחלקיהם (כ-0.34 מיליארד דולר)
ביקורים רשמיים מטעם שתי המדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1964 ביקרו בישראל המלך בודואן והמלכה פביולה והתקבלו על ידי הנשיא זלמן שזר וראש הממשלה לוי אשכול.
ביוני 2016 נועד נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם ראש ממשלת בלגיה שארל מישל. במהלך בפגישה אמר מישל כי "כידיד יש לי את הזכות לומר לכם שאתם טועים" והוסיף לאמר כי הוא מתנגד לתנועת ה-BDS אך הוא בעד סימון מוצרים המיוצרים בהתנחלויות[28]. באותה שנה מרטין שולץ, נשיא הפרלמנט האירופי ניסה ליזום פגישה בין הנשיא ריבלין ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בבריסל[29]. ריבלין השיב בחיוב להצעה ואילו עבאס סירב לפגוש את ריבלין[30].
בפברואר 2017 ביקר ראש ממשלת בלגיה, שארל מישל, בישראל ונפגש בין השאר עם מייסד שוברים שתיקה ועם מנכ"ל בצלם. בעקבות זאת זומן שגריר בלגיה בישראל לשיחת נזיפה במשרד החוץ[31].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל, יחסי-חוץ, בלגיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר שגרירות בלגיה
- ^ שגרירות ישראל בבלגיה
- ^ בעלה של אליזבט גבריאל ואלרי מארי, דוכסית בוואריה
- ^ A short history of the relations between Belgium and Israel
- ^ מקור: https://www.93fm.co.il/radio/645954/.
- ^ (WEOG)
- ^ A short history of the relations between Belgium and Israel
- ^ בית בלגיה באתר האוניברסיטה
- ^ איתמר אייכנר, השגרירה נקראה לנזיפה, ונזפה בבלגים: "עמדותיכם החד-צדדיות אינן תורמות לשלום", באתר ynet, 17 במאי 2018
- ^ איתמר אייכנר, עימות חריף: סגן שגריר בלגיה זומן לשיחת נזיפה במשרד החוץ, באתר ynet, 6 בפברואר 2020
- ^ איתמר אייכנר, קרב דיפלומטי: בלגיה זימנה לנזיפה את שגריר ישראל, באתר ynet, 7 בפברואר 2020
- ^ שביעות רצון בישראל מהחלטת בלגיה לבטל הזמנה לאו"ם של פעיל אנטי ישראלי, באתר ynet, 22 בפברואר 2020
- ^
אמיר תיבון, שרה בממשלת בלגיה טענה שישראל "מוחקת כפרים פלסטיניים", השגריר זומן לשיחת נזיפה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2023
- ^ Reuters, Belgian PM says Hamas holding 222 Israelis and all of Gaza hostage, 26-10-2023
- ^ יענקי פרבר, סגנית ראש ממשלת בלגיה קראה לנתק את הקשר עם ישראל, 09/11/2023
- ^ איתמר אייכנר, נשיאת הפרלמנט הבלגי סירבה להקרין את סרט הזוועות: "תעמולה, תפסיקו עם האכזריות", באתר ynet, 15 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, שיחות נזיפה לשגרירי ספרד ובלגיה אחרי שמנהיגיהן האשימו את ישראל בהרג חסר הבחנה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2023
- ^ ברק רביד, ראשי ספרד ובלגיה נשאו דברים במעבר רפיח טרם שחרור חטופים, בממשלה גינו: "רוח גבית לטרור", באתר וואלה, 24 בנובמבר 2023
- ^ אנה ברסקי, הבושה של בלגיה וספרד: ניצלו את שחרור השבויים לביקורת על ישראל, באתר מעריב אונליין, 24 בנובמבר 2023
- ^ N12, שר החוץ הנחה לזמן את שגרירי ספרד ובלגיה לשיחות נזיפה, באתר מאקו, 24 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, בלגיה: "נאסור כניסת מתנחלים קיצונים למדינה", באתר ynet, 6 בדצמבר 2023
- ^ נדב צנציפר, בלגיה הודיעה: נארח את משחק ליגת האומות נגד ישראל בהונגריה, באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ הנספחות המסחרית למוסדות האיחוד האירופי, בלגיה ולוקסמבורג שגרירות ישראל בבריסל, בלגיה – סקירה כלכלית (עמ' 4), באתר משרד הכלכלה, מאי 2016
- ^ Belgium-Israel trade
- ^ "Israel signed a new tax agreement with Belgium"
- ^ 1 2 3 הנספחות המסחרית למוסדות האיחוד האירופי, בלגיה ולוקסמבורג שגרירות ישראל בבריסל, בלגיה – סקירה כלכלית (עמ' 5), באתר משרד הכלכלה, מאי 2016
- ^ על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס)
- ^ רה"מ בלגיה: מתנגד ל-BDS, בעד סימון מוצרי התנחלויות, באתר nrg
- ^ איתמר אייכנר, מגעים לפגישה בין הנשיא ריבלין לאבו מאזן בבריסל, באתר ynet, 20 ביוני 2016
- ^ אבו מאזן סירב לפגוש את הנשיא ריבלין, באתר ישראל היום
- ^ טל שלו, ראש ממשלת בלגיה נפגש עם "שוברים שתיקה" - נתניהו הורה לנזוף בשגריר, באתר וואלה, 9 בפברואר 2017
