יחסי קפריסין–רוסיה | |
---|---|
![]() |
![]() |
![]() | |
קפריסין | רוסיה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
9,251 | 17,098,242 |
אוכלוסייה | |
1,365,615 | 144,335,057 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
32,230 | 2,021,421 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
23,601 | 14,005 |
משטר | |
רפובליקה | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי קפריסין–רוסיה הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה של קפריסין לבין הפדרציה הרוסית. ברית המועצות כוננה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה החדשה של קפריסין ב-18 באוגוסט 1960. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות גבר מאז שנות התשעים ונפילת ברית המועצות. לקפריסין שגרירות במוסקבה ולרוסיה יש שגרירות בניקוסיה.
כאשר קיבלה קפריסין את עצמאותה מהממלכה המאוחדת ב-16 באוגוסט 1960, ברית המועצות הכירה במדינה העצמאית הטרייה ב-18 באוגוסט 1960. לאחר התפרקות ברית המועצות הכירה קפריסין בפדרציה הרוסית כמדינת היורשת של האיחוד לשעבר ב-7 באפריל 1992.[1]
בינואר 1997 קפריסין חתמה על הסכם עם Rosvooruzheniye למכירת ומסירת 40 טילי S-300PMU-1. המכירה, בשווי של 200 מיליון דולר, גרמה למתיחות עם טורקיה, שאיימה לחסום את האי להפסיק את המסירה, תוך שהיא לא שוללת פעולה צבאית.[2][3][4] מיכאל ברלטה הציע כי ייתכן שהרוסים ביצעו את המכירה כתגובה לנאט"ו, שהמשיכה להרחיב את הברית נגד ההתנגדויות הרוסיות. הוא המשיך ואמר כי נראה כי הרוסים מעודדים סכסוך בין בעלות ברית של נאט"ו, מה שיוצר התנגדות להמשך הרחבת הברית, תוך שהוא מדגים כי רוסיה לא תקבל את האינטרסים הביטחוניים והפוליטיים שלה, שמתעלמים על ידי ארצות הברית.[5] דובר משרד החוץ הרוסי הצהיר כי העסקה הייתה על בסיס מסחרי טהור, ודחה את התפיסות כי העסקה עשויה להיות אחראית למתיחות בקפריסין, תוך שהוא מציין כי רוסיה הציעה פירוז האי. למרות התנגדויות מחוגים מסוימים, שר החוץ הרוסי, יבגני פרימקוב, הצהיר בפברואר 1998 כי רוסיה מתכוונת למסור את הטילים לקפריסאים, וציין כי מדובר בנשק הגנתי.[6] לאחר התנגדויות טורקיות הטילים הועברו ליוון ולעולם לא נפרסו על האי.[7]
קפריסין הייתה באופן רשמי המשקיע הזר השלישי בגודלו בכלכלה הרוסית; מרבית ההשקעות הישירות הזרות מקפריסין הן למעשה הון רוסי המוחבא באי למטרות מיסוי והגנה משפטית.[8] שיתוף הפעולה עם אזורים רוסיים אחרים - טטרסטן, סנקט פטרבורג, קרסנודאר מתפתח בהתמדה. ב-22 במרץ 2005 נחתם התזכיר לשיתוף פעולה בין משרד המסחר והשיתוף הכלכלי של רפובליקת טטרסטן ומשרד המסחר, התעשייה והתיירות של הרפובליקה של קפריסין.
ההחלטה החד צדדית של האיחוד האירופי במרץ 2013 על הטלת היטל על חשבונות בנק בקפריסין למימון קרן החילוץ שלה התקבלה בכעס על ידי נציגי המדינה הרוסית. בהתבסס על משא ומתן קודם עם האיחוד האירופי, היה צפוי שרוסיה תאריך את חובות ההלוואות שלה לחמש שנים כלפי קפריסין, אולם התקנות הפיסקאליות האחרונות של האיחוד האירופי, המכבידות על נכסי רוסיה בקפריסין, ככל הנראה ישפיעו על החלטת מוסקבה על ארגון מחדש של הלוואתה לאי הקפריסאי.[9]
עד הפלישה הרוסית לאוקראינה, היחסים הכלכליים בין המדינות היו קרובים למדי. הם אופיינו בין היתר במתן שירותי תיירות ובנקאות נרחבים. בעקבות הפלישה, כחברת האיחוד האירופי, הצטרפה קפריסין לסבבי הסנקציות שהוטלו על רוסיה. מדינות במערב הפעילו לחץ כבד על המדינה לנתק את הקשרים הפיננסיים הנרחבים עם רוסיה.[10] בתגובה לסנקציות, רוסיה הוסיפה את קפריסין לרשימה של "מדינות לא ידידותיות".[11]
קפריסין מציעה את היתרונות של המשפט המקובל באנגלית, אשר עסקים רואים לעיתים קרובות כגמישים יותר בעת עריכת חוזים. "יש להאשים את רוסיה בכך שהיא לא מאפשרת לאנשים את רמת הנוחות שהם רוצים", אמרה ברוק. "כמו במדינות מס גבוהות כמו גרמניה או צרפת, אם אתה לוחץ על אנשים לשלם רמות גבוהות של מס, מדוע להאשים את קפריסין ביצירת תחום שיפוט מס נמוך?[12][13][14] הדרך לעצור את יצוא המזומנים היא להפוך את חקיקת המס בהוגנת וקל להתמודד איתה." ולדימיר גדירים, שותף למס הבינלאומי ארנסט אנד יאנג, אמר כי חברות ייקחו את הסיכון להידרדרות נוספת במערכת המס בקפריסין, אולם חברות קטנות ובינוניות בפרט לא יעזבו את תחום השיפוט. עם זאת חברות גדולות עשויות לעשות שימוש בחברות אחזקה בתחום שיפוט נוסף.
בשנת 2010 הרשויות האמריקניות פשטו על התוכניות "הלא חוקיות" הרוסיות בארצות הברית. אחד החשודים, כריסטופר ר' מטוס, נעצר ב-29 ביוני 2010[15] בעת שניסה לצאת מקפריסין לבודפשט, אך שוחרר בערבות ואז נעלם. הגרדיאן כתב כי "היעלמותו הדגישה את קשריה ההדוקים של קפריסין לרוסיה, ואת הפוטנציאל שמוסקבה עזרה לו לברוח מהאי בים התיכון".[16]
דמיטרי מדבדב והנשיא דימיטריס כריסטופיאס נפגשו בניקוסיה ב-10 באוקטובר 2010 ודנו במגוון רחב של סוגיות, כולל שיתופי פעולה בתחום הכלכלה, הכספים, התיירות וההומניטריה. דמיטרי מדבדב השתתף גם הוא בפורום העסקים בקפריסין-רוסיה.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)