יעקב אשר, פברואר 2013 | |||||||||||||||||||
לידה |
2 ביולי 1965 (בן 59) ב' בתמוז תשכ"ה רמת גן, ישראל | ||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||
מפלגה | דגל התורה | ||||||||||||||||||
סיעה | יהדות התורה, דגל התורה | ||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||
יעקב אשר (נולד בב' בתמוז תשכ"ה, 2 ביולי 1965) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת דגל התורה בסיעת יהדות התורה ויו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. בעבר היה יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. ומזכ"ל דגל התורה ובין השנים 2008–2013 שימש ראש עיריית בני ברק.
אשר נולד וגדל ברמת גן לאהרון ולטובה אשר[1]. למד בישיבת משכן יעקב בחיפה, בישיבת הרב עמיאל בתל אביב ובישיבת גרודנא באשדוד. למד בכולל בית יהודה בבני ברק. שירת מספר חודשים בצה"ל במסגרת שלב ב[2].
בשנת 1990 החל לעבוד בעיריית בני ברק: תחילה עזר לסגן ראש העירייה אליהו סויסה, ומשנת 1992 ניהל את לשכת ראש העירייה ירחמיאל בויאר. בשנים 1996–1998 עזר למנכ"ל העירייה ולאחר מכן ניהל את אגף החינוך.
לקראת הבחירות הראשונות באלעד, שהתקיימו בספטמבר 2000, עבר אשר לעיר והתמודד בראשות רשימת "חן ביחד" המזוהה עם יהדות התורה, מול ראש המועצה הממונה צוריאל קריספל שהתמודד על התפקיד מטעם ש"ס. אשר זכה ב-914 קולות והפסיד לקריספל שזכה ב-974 קולות[3]. הוא נכנס למועצה וכיהן כממלא מקום ראש המועצה. ראש המועצה ביקש להדיחו מהמועצה בטענה שהוא אינו מתגורר באלעד והוא עובד עבור עיריית בני ברק, אולם הצעד נמנע על ידי בית המשפט[4]. אשר פעל להקצאת מבנים למוסדות המקורבים ליהדות התורה ואף פנה לשם כך מספר פעמים לבית המשפט[5].
בשנת 2003 שב לעיריית בני ברק ונבחר למועצה כנציג הראשון של דגל התורה ברשימה המאוחדת שלה עם אגודת ישראל, "הרשימה התורתית המרכזית"[6], וכיהן כממלא מקום ראש העיר ישכר פרנקנטהל וכממונה על אגף ההנדסה. לקראת הבחירות לעיריית בני ברק בשנת 2008 היה אשר למועמד של דגל התורה לתפקיד ראש העיר, שניתן לדגל התורה מתוקף הסכם רוטציה בין דגל התורה ואגודת ישראל. אשר הוכרז כראש העיר בלא שהתקיימו בחירות, מאחר שהיה המועמד מטעם הרשימה היחידה שהתמודדה, "הרשימה התורתית המרכזית", שכללה נציגים של יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי.
בתקופת כהונתו קידם אשר מיזמי בנייה של מגדלי מסחר רבי קומות בצפון בני ברק, ובהם פרויקט BBC - בני ברק ביזנס סנטר. עד לכהונתו כחבר הכנסת היה דירקטור במפעל הפיס, בפארק אריאל שרון ובחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי.
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב במקום השביעי ברשימת יהדות התורה, כנציג השלישי של דגל התורה, ונבחר מטעמה לכנסת.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב שוב במקום השביעי ברשימה, אך לא נכנס לכנסת כיוון שיהדות התורה קיבלה רק שישה מנדטים ומונה למזכ"ל דגל התורה[7]. ב-24 במאי 2016, לאחר הפסקת חברותו בכנסת של סגן שר החינוך מאיר פרוש מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי הקטן" (סעיף 42ג לחוק יסוד: הכנסת), נכנס אשר במקומו. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצב במקום השישי ברשימה. רשימת יהדות התורה זכתה בבחירות לשמונה מנדטים והוא נכנס לכנסת ושימש כיושב-ראש סיעת יהדות התורה[8].
משנת 2016 יעקב אשר מכהן כחבר במועצה הציבורית של ארגון נט"ל, המעניק תמיכה וסיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע לאומי[8].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום החמישי ברשימה ונכנס לכנסת.
ב-28 בפברואר 2022 מונה אשר לסגן יו"ר הכנסת[9].
מכהן בכנסת ה-25 כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה[9].
יעקב אשר נשוי למרים-מירי אשר ואב ל-7 ילדים. מתגורר בבני ברק.
יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת | |
---|---|
|
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת | ||
---|---|---|
יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974): | בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חת • יעקב ריפתין • מרדכי סורקיס | |
יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2006): | יוסף תמיר • יורם ארידור • שלמה הלל • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • דב שילנסקי • יהושע מצא • סאלח טריף • מיכה גולדמן • דוד אזולאי • משה גפני • יורי שטרן • ראלב מג'אדלה | |
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006): | ראלב מג'אדלה • אופיר פינס-פז • דוד אזולאי • אמנון כהן • מירי רגב • דודי אמסלם • יואב קיש • מיקי חיימוביץ' • סעיד אלחרומי • וליד טאהא • יעקב אשר |
ראשי מועצת ועיריית בני ברק | ||
---|---|---|
ראשי ועד המושבה | יצחק גרשטנקורן 1924–1934 • רב העיר הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר 1937–1934 | |
ראשי מועצה מקומית | יעקב פרבשטין 1939–1937 • יצחק גרשטנקורן 1949–1954 | |
ראשי עירייה | יצחק גרשטנקורן 1949–1954 • משה בגנו 1954 • ראובן אהרונוביץ' 1957–1954 • משה בגנו 1957–1959 • ראובן אהרונוביץ' 1959–1966 • שמואל וינברג 1966–1968 • שמעון סירוקה 1968–1969 • ישראל גוטליב 1969–1974 • יצחק מאיר 1974–1976 • ישראל גוטליב 1976–1978 • שמואל וינברג 1978–1983 • משה אירנשטיין 1983–1991 • ירחמיאל בויאר 1991–1993 • משה אירנשטיין 1993–1995 • עמוס מר-חיים (יו"ר ועדה קרואה) 1995–1998 • מרדכי קרליץ 1998–2003 • ישכר פרנקנטהל 2003–2008 • יעקב אשר 2008–2013 • אברהם רובינשטיין (מ"מ) 2013 • חנוך זייברט 2013–2018 • אברהם רובינשטיין 2018–2024 • חנוך זייברט 2024–מכהן |