יפעת שאשא-ביטון
.jpg) | |||||||||||
| לידה |
23 במאי 1973 (בת 51) כ"א באייר ה'תשל"ג קריית שמונה, ישראל  | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
יפעת שאשא | ||||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||
| השכלה | דוקטור לחינוך (אוניברסיטת חיפה) | ||||||||||
| מפלגה | כולנו,תקווה חדשה | ||||||||||
| סיעה | כולנו, הליכוד, תקווה חדשה, המחנה הממלכתי, הימין הממלכתי | ||||||||||
| בן זוג | אילן ביטון | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
יפעת שָׁאשָׁא ביטון (נולדה ב-23 במאי 1973) היא פוליטיקאית ישראלית שכיהנה כחברת הכנסת מטעם תקווה חדשה. בעבר כיהנה כשרת החינוך, יו"ר מפלגת כולנו, שרת הבינוי והשיכון, שרה בלי תיק, כיו"ר הוועדה לזכויות הילד וסגנית ראש עיריית קריית שמונה. לפני כניסתה לפוליטיקה הייתה אשת חינוך, בעלת תואר דוקטור, וסגנית הנשיא במכללת אוהלו בקצרין[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם יפעת שאשא בקריית שמונה, ושם גדלה והתגוררה עד ספטמבר 2018. היא בת לרחל, אחות מוסמכת שעלתה ממרוקו, ולמשה דוד, נהג אוטובוס ולאחר מכן בעל חברת הסעות פרטית, שעלה מעיראק. למדה בבית הספר היסודי מצודות ובבית הספר התיכון המקיף דנציגר. בצה"ל שירתה בפיקוד צפון כמש"קית כוח אדם מילואים.
בוגרת תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת חיפה בתחום ניהול ופיתוח מערכות חינוך והדרכת מורים. בתחילת דרכה עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון וכמחנכת כיתה. בשנת 2002 קיבלה תואר דוקטור לחינוך מאוניברסיטת חיפה, על עבודה שכותרתה "השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים: כפונקציה של נרטיב קולקטיבי והשתתפות בתוכנית חינוך לשלום"[2].
הופיעה כזמרת בבמות מקומיות שונות והוציאה שלושה סינגלים[3].
הייתה מורה ומרצה באקדמיה בחוגים חינוך, רב-תחומי ומשאבי אנוש וכן מרצה במכללה להכשרת מורים אוהלו בקצרין.
בשנת 2014 מונתה לסגנית הנשיא במכללת אוהלו להכשרת מורים בקצרין. הייתה חברת דירקטוריון במכללה הטכנולוגית תל חי, בחברה למתנ"סים בקריית שמונה ובחברה הכלכלית בקרית שמונה.
פעילות במישור המקומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 התמודדה בבחירות לראשות עיריית קריית שמונה. כיהנה כסגנית ראש העירייה עד שהודחה ב־2010[4], לדבריה מכיוון שניסתה לאחד שני בתי ספר קטנים בעיר בניגוד לעמדתם של חברי מועצה אחרים[5][6]. במשך חמש שנים הייתה הממונה על תיק החינוך והנוער בעירייה. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה כחלק מרשימתו של יעקב בנצי בן ציון ונבחרה למועצת העירייה. במהלך כהונתה כממונה על החינוך הובילה את העיר לפרס חינוך מחוזי.
פעילות במישור הארצי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסת ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון ושובצה במקום השביעי. המפלגה קיבלה עשרה מושבים ושאשא-ביטון נבחרה לכהן בכנסת; במקומה נכנס למועצת העיר קריית שמונה אביחי שטרן, שנבחר בהמשך לראשות העיר.
בכנסת ה-20 כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. שאשא-ביטון יזמה במהלך כהונתה את חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות ואת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות. כן יזמה את החוק לפיקוח על הפעלת צהרונים והובילה את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. בנוסף הגישה הצעת חוק שנדחתה, להורדת גיל העסקת הנוער ל-13[7]. היא גם יזמה תחילת פעילת נגד אתר Watchme247 שהביאה לסגירתו והרשעת המפעילים[8].
שרת השיכון והבינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 בינואר 2019, חודשים אחדים טרם פיזור הכנסת ה-20, מונתה לשרת הבינוי והשיכון מטעם סיעת כולנו בממשלה ה־34, לאחר התפטרותו של יואב גלנט. היא כיהנה בתפקיד 18 חודשים, בכנסת ה-20, הכנסת ה-21, הכנסת ה-22, עד לכינונה של הממשלה ה-35[9].
בפברואר 2020 הורתה להקים מוקד מענה אנושי לזוכים בתוכנית מחיר למשתכן[10]. וכן, אישרה הממשלה את הצעתה להארכת אשרת השהייה של כ-1,700 עובדי בניין[11].
במרץ 2020 מינתה את אלעזר במברגר למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון[12].
הכנסות ה-21 וה-22
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-3 ברשימת "כולנו" ונבחרה לכנסת ה-21 לאחר שהמפלגה זכתה בארבעה מושבים.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, משה כחלון והשר אלי כהן התפקדו לליכוד, ומפלגת "כולנו" התמזגה לרשימת הליכוד לכנסת. שאשא-ביטון נותרה ב"כולנו" והוצבה במקום ה-29 ברשימה המאוחדת[13].
הכנסת ה-23
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכנסת ה-23 שאשא-ביטון הייתה יו"ר מפלגת "כולנו" ונציגתה היחידה בכנסת, כחלק מסיעת הליכוד. עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונתה לעמוד בראש ועדת הקורונה של הכנסת[14]. בתפקידה זה הביעה עמדה עצמאית, ולא אישרה 7 מתוך 11 החלטות הממשלה שהובאו לוועדה, דבר שעורר סערה ציבורית, ואף קיבלה מכתב שבו התבשרה על פיטוריה הצפויים[15]. בעקבות הביקורת על פיטוריה לא הוחלפה, אולם ב-23 ביולי 2020 רוב סמכויות ועדת הקורונה קוצצו והועברו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
שרת החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 בדצמבר 2020 הודיעה כי תתמודד בבחירות לכנסת העשרים וארבע במפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, ותשובץ במקום השני ברשימה[16].
.JPG)
שאשא־ביטון מונתה לשרת החינוך ה-25 בממשלת ישראל השלושים ושש. כמנכ"ל מינתה שאשא־ביטון את יגאל סלוביק, שכיהן בעבר כסגן ראש המל"ל[17], אולם בדצמבר 2021 פיטרה אותו על רקע מחלוקות עם השרה סביב חיסון תלמידים כנגד נגיף הקורונה[18][19]. בעקבות פיטוריו התפטר גם הממונה על המאבק בקורונה מטעם מנכ"ל משרד החינוך[20].
ביולי 2021, שאפה לבטל בידוד לתלמידים[21]. בהמשך, קידמה את מתווה הכיתה הירוקה שנועד להחליף בידוד בית. הוא החל באוקטובר 2021[22]. עובדת שפוטרה טענה כי שאשא ביטון הסתירה מהממשלה התפרצויות של הידבקות בנגיף בין כותלי בתי הספר, על מנת למנוע את השבתת הלימודים[23].
בסופו של דבר, נפתחה שנת הלימודים תשפ"ב ב־1 בספטמבר ובתי הספר נותרו פתוחים, גם בגל הרביעי והחמישי של מגפת הקורונה, תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות, הקפדה על מסיכות וחיסונים לתלמידים.
בדומה לקודמה במשרד, יואב גלנט, החליטה גם שאשא-ביטון שלא להעניק את פרס ישראל לפרופסור עודד גולדרייך[24]. נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דוד הראל, וחמישה מנשיאיה בעבר פרסמו מחאה על החלטת השרה[25]. נשיאי שבע אוניברסיטאות בישראל הביעו אף הם מחאה על החלטת השרה[26]. במרץ 2022 הורה בג"ץ לשרת החינוך להעניק את הפרס לגולדרייך[27].
בינואר 2022 עברו מעונות היום מאחריות משרד הכלכלה למשרד החינוך ונוצר רצף לימודי מגיל לידה ועד 18 במערכת החינוך. במסגרת המעבר הוספו תקנים למטפלות, תקציבים לבניית גנים חדשים ופיקוח הדוק יותר. המעבר למשרד החינוך לווה בתוספת תקציב של כ-200 מיליון שקלים[28].
באפריל 2022 הציגה שאשא ביטון רפורמה חדשה בלימודי בחינות הבגרות. במסגרת הרפורמה בוטלו מבחני הבגרות במקצועות היסטוריה, תנ"ך, אזרחות וספרות והוחלפו בעבודת גמר. שאשא ביטון ציינה כי הרפורמה נועדה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולחזק את מקצועות המורשת, החברה והרוח[29]. הרפורמה התקבלה בציבור בקולות מעורבים: היו אנשי חינוך שהתבטאו בעד הרפורמה והדגישו את הצורך בהתאמת המערכת לעידן החדש. אך היו שחששו שתנאי המורים ייפגעו והיו אנשי רוח וחינוך רבים מכל מגזרי החברה שחששו שחשיבות המקצועות האלו תפחת[30]. ארגון המורים אף יצא בעיצומים כנגד הרפורמה ובמשך תקופה ארוכה עוררה התוכנית דיון ציבורי סביב מקצועות המורשת והרוח[31]. התוכנית בוטלה לאחר ששאשא־ביטון סיימה את תפקידה במשרד החינוך.
במאי 2022 יצאה תוכנית אוטונומיה למנהלים אותה הובילה שאשא ביטון, במסגרתה יקבל כל בית ספר תקציב גמיש המיועד לפעילויות ושירותים עבור בית הספר. התקציב מיועד לשימוש על פי שיקול דעתו של מנהל בית הספר[32]. על פי התוכנית כל בית ספר יקבל בין 300 אלף למיליון שקלים בשנה, ויהיה ניתן להשתמש בהם לצרכים שונים עבור בית הספר, התלמידים, צוות המורים ועוד, דרך מערכת גפ"ן המרכזת את כלל הספקים של מערכת החינוך זאת על מנת לצמצם בירוקרטיה ולייעל תהליכים עבור המנהלים.
ביולי 2022 הנחתה שאשא-ביטון לשלול את רישיונות ההפעלה ממספר בתי ספר במזרח ירושלים, עקב הסתה חמורה בספרי לימודם, כגון האדרת מחבלים ומאבקם במדינת ישראל ועלילות דם נגד המדינה[33].
במהלך הדיונים לחידוש הסכם השכר של עובדי ההוראה שתחת הסכמי אופק חדש קראה שאשא ביטון לאוצר לקדם הסכמות עוד טרם סיום שנת הלימודים תשפ"ב, כשהיא מציינת כי מערכת החינוך מצויה בחוסר משמעותי של מורים שנגרם בין היתר בשל תנאי השכר הנמוכים במקצוע[34]. במהלך שביתת המורים ביוני 2022 נמנע משרד החינוך בראשותה מלבקש צווי מניעה, ואף לקראת סוף הקיץ כשעלתה האפשרות שתחילת שנת הלימודים תושבת הבהירה שאשא-ביטון כי היא מתנגדת להוצאת צווי מניעה למורים[35]. במהלך חופשת הקיץ פעל המשרד במטרה לגשר בין הסתדרות המורים ומשרד האוצר, כשבסוף הקיץ הושג בלא שביתה הסכם עקרונות לפיו מורה מתחיל ישתכר 9,000 שקלים וכלל המורים יקבלו תוספות שכר של לפחות 1,100 שקלים בתקופת ההסכם עד סוף שנת 2026[36].
הכנסת ה-25
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצבה במקום ה-5 ברשימת "המחנה הממלכתי", במסגרת ריצה משותפת של המפלגות כחול לבן ותקווה חדשה, ונבחרה לכנסת ה-25 לאחר שהרשימה זכתה ב-12 מנדטים, בהם ארבעה לתקווה חדשה. לאחר טבח שבעה באוקטובר הצטרפה סיעת המחנה הממלכתי לממשלת החירום, ושאשא ביטון מונתה להיות שרה בלי תיק בממשלה ה-37, ב-12 באוקטובר 2023. ב-12 במרץ 2024, התפצלה מפלגת תקווה חדשה מהמחנה הממלכתי, וב-25 במרץ, פרשה מהקואליציה וגדעון סער ראש המפלגה ושאשא ביטון התפטרו מהממשלה.
ב-2 ביולי 2024 הודיעה שאשא ביטון על פסק זמן מהחיים הפוליטיים[37]. למחרת התפטרה מהכנסת.
ב-29 ביולי 2024 מונתה למשנה לנשיא מכללת אורנים[38].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2022 השתתפה בספיישל VIP של תוכנית הבישול ״מאסטר שף״ והגיעה למקום החמישי.
נשואה לאילן ביטון, איש לוגיסטיקה ותפעול, ואם לשלושה. מתגוררת עם משפחתה בזכרון יעקב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפעת שאשא-ביטון, באתר הכנסת 
יפעת שאשא-ביטון, ברשת החברתית פייסבוק
יפעת שאשא-ביטון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יפעת שאשא-ביטון, ברשת החברתית אינסטגרם
יפעת שאשא-ביטון, ברשת החברתית טיקטוק- יפעת שאשא-ביטון, באתר כנסת פתוחה
- יפעת שאשא-ביטון, באתר ערוץ כנסת
- גור וולנר, "אנחנו חושפים בכל פעם קצת מהעמדות שלנו", באתר מאקו, 8 בינואר 2015
חגי עמית, המועמדת הבכירה של כחלון: "אמרו לי 'אל תגידי יפעת ביטון, תגידי שאשא'", באתר TheMarker, 10 בינואר 2015- מירה עווד, יפעת שאשא-ביטון למירה עווד: "עיירות הפיתוח נולדו בחטא", באתר הארץ, 11 במרץ 2015
- צבי זרחיה וענת ג'ורג'י, מה חושבת הכוכבת של כחלון על אמיר חצרוני ויאיר גרבוז, באתר TheMarker, 27 במרץ 2015
- מיכל יעקב יצחקי, "יש בכנסת קבוצה של פמיניסטיות, שרוצות להשאיר את הנשים במקום המופלה, הקורבני", באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2018
- אלכסנדרה לוקש ואטילה שומפלבי, שאשא-ביטון: "קולנו כימין שפוי מאוד חשוב בתוך הליכוד", באתר ynet, 23 ביוני 2019
- מוריה קור, "יפעת שאשא-ביטון בראיון בלעדי: "משהו התפקשש בגל השני", באתר ישראל היום, 16 ביולי 2020
- רבקי גולדפינגר, עניין אישי עם ד"ר יפעת שאשא ביטון, באתר ערוץ 7, 10 בספטמבר 2020
- שיר זיו, "הממשלה לא מתפקדת, אין טיפול הולם בקורונה, אז צריך ללכת לבחירות", באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2020
- רענן שקד, שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, את מרגישה שמישהו חייב לך התנצלות? "יש לי סבלנות. הרבה אנשים יעשו חשבון נפש על מה שייחסו לי", באתר "ידיעות אחרונות", 28 בינואר 2022
- זיוה שמיר, מהפכה של בן-לילה- סיכוייה וסיכוניה- ביקורת על תוכנית הפורמה של השרה ד"ר שאשא-ביטון, חדשות בן עזר, גיליון 1746, 12 במאי 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יפעת שאשא ביטון, באתר הכנסת
- ^ יפעת שאשא-ביטון, השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^
ד"ר יפעת שאשא-ביטון ואסי אשד ב-Hot 3, סרטון באתר יוטיוב, 18 בינואר 2004
16 שנה לפני הקורונה: האזינו לסינגל הרשמי של ח"כ יפעת שאשא ביטון, באתר מאקו, 20 ביולי 2020 - ^ אבנר לוטן, הגברת הראשונה: ד"ר שאשא-ביטון בדרך לכנסת, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 12 בינואר 2015
- ^ עדי חשמונאי, סגנית ראש עירייה - לא בקריית שמונה, באתר nrg, 8 במרץ 2010
- ^ חגי עמית, המועמדת הבכירה של כחלון: "אמרו לי 'אל תגידי יפעת ביטון, תגידי שאשא'", באתר TheMarker, 10 בינואר 2015
- ^ מורן אזולאי ובילי פרנקל, נדחתה הצעת חוק להעסקת ילדים מגיל 13, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
- ^ דרישה: עיצרו את אתר האינטרנט הישראלי שמשדר פורנו לצד צילומי קטינים, באתר חדשות 13, 24 בספטמבר 2017
- ^ עדי כהן, אושר בכנסת: ח"כ יפעת שאשא-ביטון היא שרת הבינוי והשיכון, באתר TheMarker, 9 בינואר 2019
- ^ דותן לוי, המהלך הראשון של שאשא ביטון במשרד השיכון: מרכז פניות למחיר למשתכן, באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2019
- ^ בילי פרנקל ושלומית צור, הממשלה אישרה הארכת אשרת השהייה של 1,700 עובדי בניין סינים, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2020
- ^ אמיתי גזית, אלעזר במברגר מונה למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
- ^ צבי זרחיה, נטו עבודה בעיניים: התרגיל של כולנו שיזרים לה 12.5 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2019
- ^ אנה רייבה ברסקי, ח"כ שאשא ביטון מונתה לתפקיד יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2020
- ^ צבי זרחיה, נתניהו מפטר את יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא ביטון, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2020
- ^ מורן אזולאי, ח"כ יפעת שאשא ביטון מצטרפת לגדעון סער, באתר ynet, 15 בדצמבר 2020
- ^ ליאור דטל, השרה שאשא-ביטון בחרה מנכ"ל למשרד החינוך, באתר TheMarker, 21 ביוני 2021
- ^ שירה קדרי-עובדיה, שרת החינוך פיטרה את מנכ"ל המשרד; בין השניים היתה מחלוקת על חיסונים בבתי ספר, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2021
- ^ ספי עובדיה, בשל חילוקי דעות עם השרה: מנכ"ל משרד החינוך פוטר, באתר חדשות 13, 12 בדצמבר 2021
- ^ שירה קדרי-עובדיה, הממונה על המאבק בקורונה במשרד החינוך התפטר בעקבות פיטורי המנכ"ל, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2021
- ^ ישראל מול גל רביעי: התוכניות של שאשא-ביטון ונתניהו נוסו בעולם?, באתר גלובס, 31 ביולי 2021
- ^ נדב איל, "הכיתה הירוקה" התבררה ככישלון. אז מה עכשיו?, באתר ynet, 19 באוקטובר 2021
- ^ יעל אודם, עובדת שפוטרה ממשרד החינוך טוענת: שאשא ביטון אסרה לתת מידע על התפרצויות בבתי ספר, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2021
- ^ ציוץ של יפעת שאשא ביטון בטוויטר, 18 בנובמבר 2021
- ^ גילוי דעת של נשיא האקדמיה ונשיאיה לשעבר בנוגע להחלטת שרת החינוך שלא להעניק פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 18 בנובמבר 2021
- ^ מכתב נשיאי שבע האוניברסיטאות, 19 בנובמבר 2021
- ^ גלעד מורג, בג"ץ נגד שאשא ביטון: להעניק פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, באתר ynet, 29 במרץ 2022
- ^ רעות עוזיאל, כל מה שרציתם לדעת על מעבר מעונות היום למשרד החינוך, באתר מאקו, 3 בינואר 2022
- ^ אליאב בטיטו, בחינות בגרות - OUT, עבודות גמר - IN: רפורמה דרמטית במשרד החינוך, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2022
- ^ דן מירון, לא רק "לימודי ליבה", אלא גם לימודי הלב, באתר הארץ, 8 בינואר 2023
- ^ ליאור דטל, למה באמת מתנגד ארגון המורים לביטול בגרויות? לכו אחרי הכסף, באתר TheMarker, 9 בפברואר 2022
- ^ שירה קדרי-עובדיה, משרד החינוך יאפשר למנהלים להשתמש בחופשיות בתקציבים שהיו עד כה קשיחים, באתר הארץ, 9 במאי 2022
- ^ אליאב בטיטו, עקב הסתה חמורה כנגד המדינה: ישללו רשיונות למספר בתי ספר במזרח ירושלים, באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2022
- ^ זמן אמת עונה 6 פרק 6 - שיעור במחאה, יפה בן דוד], סרטון בערוץ "תאגיד השידור הציבורי כאן", באתר יוטיוב
- ^ טל מרציאנו, שאשא ביטון: "מי שמוציא צו מניעה – לא מעוניין בהסכם", באתר "סרוגים", 28 באוגוסט 2022
- ^ מיכל מרנץ, הושגו הסכמות בין הסתדרות המורים לאוצר, שנת הלימודים ביסודיים ובגנים תיפתח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 31 באוגוסט 2022
- ^ חזקי ברוך, השרה לשעבר יפעת שאשא ביטון הודיעה על פסק זמן מהחיים הפוליטיים, באתר ערוץ 7, 2 ביולי 2024
- ^ אורי סלע, הג'וב החדש של שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא-ביטון, באתר וואלה, 29 ביולי 2024
