![]() | |
לידה |
6 ביולי 1957 (בן 67) ירושלים, ישראל |
---|---|
מדינה |
![]() |
השכלה |
אוניברסיטת בר-אילן ![]() |
השתייכות |
![]() |
תקופת הפעילות | 1975–2005 (כ־30 שנה) |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
![]() ![]() האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה | |
תפקידים אזרחיים | |
ראש חברת ייעוץ ביטחוני | |
![]() ![]() |
ישראל ברוך זיו (נולד ב-6 ביולי 1957) הוא מנהל ואיש צבא ישראלי. מכהן כמנכ"ל חברת "גלובל גרופ" העוסקת בייעוץ ביטחוני לאימונים צבאיים ובניהול פרויקטים אזרחיים. שירת כאלוף בצה"ל ושימש כמפקד אוגדת עזה וראש אגף המבצעים בין השנים 2003–2005.
ישראל זיו נולד בשם ישראל זילברשטיין, בשכונת נחלת אחים שבירושלים בשנת 1957, גדל והתחנך בשכונת קטמון.
בשנת 1975 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל לקיבוץ סופה, והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח (שבאותם ימים כונה "גדוד 50"). עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר קורס קצינים שירת כמד"כ ונטל חלק במבצע ליטני כחלק מצוות של קצינים, שם עבר את טבילת האש שלו[1]. שימש בתפקידי מ"מ, סמ"פ ומפקד פלוגה בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1981 מונה למפקד סיירת צנחנים. ב-19 ביולי אותה שנה, בעת מספר ימי קרב ארטילרי בין אש"ף לצה"ל, שבהם הופגזו יישובי הצפון, פיקד זיו על כוח הסיירת במבצע צלצל, פשיטה שביצעו הצנחנים, בפיקוד יורם יאיר, מדרום למזרעת אל-מצילה, כחמישה קילומטרים מדרום-מזרח לשפך הזהרני שבלבנון. הכוח הוטס במסוקי "יסעור" לקרבת היעד[2], ופשט על מפקדת מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל[3]. בקרב על היעד נהרגו חמישה מחבלים. לכוח הפושט, בפיקוד יאיר, היו שבעה פצועים והרוג, קצין האג"ם החטיבתי יוסי טהר. לאחר שהמשימה בוצעה במלואה והיעד הושמד[4], חולצו זיו ואנשיו במסוקים מן השטח תחת אש כבדה. המסוק שבו שהה ספג פגיעות רבות, אך המשיך לטוס עד שטח ישראל, ושם נחת נחיתת אונס. טייס המסוק, בועז פלג, קיבל צל"ש על אומץ ליבו[5]. בהמשך פיקד זיו על כוח אבטחה מהסיירת במבצע "בת שיר", במהלכו נשלח צוות בוחנים מחיל האוויר לסודאן לבחון את התאמת מנחת למטוסי תובלה, כחלק ממבצע אחים[6].
זיו שימש כמפקד סיירת צנחנים גם במלחמת לבנון הראשונה[7]. עם פרוץ המלחמה, ביוני 1982, ביצעה חטיבת הצנחנים, בפיקודו של יורם יאיר, נחיתה מן הים בשפך נהר אל-אוואלי והובילה את אוגדות צה"ל עד מבואות ביירות. זיו ואנשיו לחמו כחלק מ"כוח עוגן", גדוד הסיור של הצנחנים, שאיגד תחתיו לראשונה את היחידות החטיבתיות, הסיירת הפלנ"ט והפלחה"ן של החטיבה וכן פלגה מפלוגת הרפואה החטיבתית. הגדוד, בפיקוד דורון אלמוג[8], הוביל את החטיבה, כמשמר קדמי, בהצלחה רבה מהנחיתה בשפך נהר האוואלי ועד ביירות. זיו הוביל את הסיירת במסע רגלי קשה בציר ההררי לאורך הרי השוף, לאורך שבעים קילומטרים, שהיה רצוף קרבות והיתקלויות עם מחבלי אש"ף, במשימות תצפית וסיור ושימשו ככוח החוד החטיבתי. באחת ההיתקלויות מצפון לדאמור הובילו זיו ואלמוג את לוחמי הסיירת בקרב, הרגו עשרה מחבלים ולקחו בשבי עשרה נוספים[9]. לאחר מכן, בעת שאזל מלאי המים והמזון לכוח הסיירת, קבע זיו כי למרות מצוקת המים אין למנוע מים מן השבויים[10]. במהלך התנועה לכפר קבר שמון, נתקלו זיו ואנשיו במחצבה ובה שלושים פיליפינים הכלואים בה בתנאי עבדות. זיו פקד על חייליו לשחרר את הפיליפינים ואף דאג, תוך איום על הקבלן שהעסיק אותם, ולאחר מכן באמצעות מגעים עם שגרירות הפיליפינים בישראל, לשיבת הפועלים לארצם. לאחר מכן בג'מהור, בסמוך לכביש ביירות–דמשק לחם זיו בראש סיירת צנחנים בקרב קשה. לוחמיו, שהיו נתונים תחת אש חזקה, סירבו לקום ולחתור למגע. זיו הסתער על האויב ואיתו שני לוחמים, מה שהניע את שאר לוחמי הסיירת לעשות כמותו[5].
לאחר המלחמה שימש זיו כעוזר נספח צה"ל בארצות הברית, האלוף אורי שמחוני. ב-1986 מונה למפקד גדוד הנח"ל המוצנח. בפעילות חודרת אל תוך לבנון עליה פיקד זיו, נהרג מירי דו-צדדי אחד מלוחמי הגדוד, אידור רבינוביץ'. הכוח בפיקוד זיו תוחקר על ידי הרמטכ"ל, דן שומרון[11]. זיו פעל לשיקום הרוח והמורל בגדוד והוביל את לוחמיו במבצע רוח קיץ, מבצע חטיבתי של הצנחנים, נגד תשתיות מחבלים במשולש הכפרים יאטר-כפרא-צדיקין שבדרום לבנון. על הפעולה פיקד מח"ט הצנחנים, שאול מופז. במהלך המבצע הרגו זיו וחייליו כעשרה מחבלים מארגון אמל. באוגוסט 1991 מונה למפקד עוצבת שועלי מרום, חטיבת צנחנים במילואים, ובמקביל למפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה ושירת בתפקיד עד מאי 1993[12]. ב-1993 מונה למפקד חטיבת הצנחנים. במהלך כהונתו כמפקד החטיבה אירע הפיגוע בצומת בית ליד, בו נרצחו עשרים ואחד חיילים, רבים מהם חיילי החטיבה, ואזרח אחד. תקופת פיקודו על החטיבה התאפיינה בשורת תרגילים ואימונים חטיבתיים קשים ואינטנסיביים במיוחד, וכן ברצף מבצעים מוצלחים שביצעו היחידות החטיבתיות[13] ובהן הסיירת החטיבתית, בפיקוד יוסי בכר, נגד מחבלי החזבאללה, בהם חיסלו הצנחנים עשרים ואחד מחבלים[5]. בשנים 1997 עד 1999 פיקד על עוצבת סיני, אוגדת מילואים משוריינת בפיקוד הדרום ובמקביל פיקד על קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים ועל מדור תורת חי"ר צנחנים. בשנת 1998 היה יושב ראש ועדה שהוקמה בעקבות פיצוץ מטען צד ליד מוצב תל קבעה. ב-1999 מונה לקצין חיל רגלים וצנחנים ראשי, ובמשך שנה וחצי מיולי 2001 ועד ינואר 2003 היה מפקד אוגדת עזה[14] ופיקד עליה במבצעים נגד הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה[15].
בשנת 2003 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המבצעים במטכ"ל[16]. בתפקידו זה היה זיו מעורב בין היתר בתכנונו ובביצועו של מבצע גשם ראשון[17] ומבצע קטיף כלניות[18]. כראש אגף מבצעים היה זיו אחראי להוראות פתיחה באש של צה"ל. בתקופתו אלו אסרו על ירי טילים על בתים שבהם התבצרו מחבלים מחשש לפגיעה באזרחים, וחייבו פשיטות של חיילים על הבתים שהביאו לנפגעים. הוריו של מורן ורדי, לוחם שייטת 13 שנהרג בהיתקלות עם מחבלים בשכם, טענו כי אמר להם שהסיבה שבגללה לא ירו על הבית בו הסתתר המחבל, היא ש"אזרחי האויב לא פחות חשובים מחיילי צה"ל"[19].
זיו היה ממתכנני ביצוע תוכנית ההתנתקות. על המשימה זיו אמר שהייתה הקשה ביותר שעבר בצבא, שהוא אינו גאה בה ושתכליתה הפוליטית והמדינית לא הייתה ברורה לו[1]. לאחר ביצוע ההתנתקות, ומשהתחדש ירי הקסאמים על שדרות, הזהיר זיו שישראל תהפוך את בית חאנון לשטח מפורז אם לא ייפסק ירי הרקטות. הוא גם העריך שלטווח הארוך הביטחון של הישראלים ישתפר בעקבות ההתנתקות[20].
ב-2 באוקטובר 2005 הוחלף כראש אגף המבצעים על ידי האלוף גדי איזנקוט, ויצא לתקופת לימודים. במלחמת לבנון השנייה ייעץ למפקד אוגדת הגליל, גל הירש[21]. לאחריה השתחרר מצה"ל.
בשנת 2006 הקים זיו את חברת גלובל CST (Global CST), המספקת ייעוץ ביטחוני ואימונים צבאיים לכוחות ביטחון במדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה. החברה מספקת גם ייעוץ אסטרטגי במדינות באמריקה הלטינית ובאפריקה[22]. בנוסף, החברה מספקת ניהול פרויקטים בעלי אופי אזרחי ברחבי העולם [דרוש מקור]. החברה סיפקה שירותי ייעוץ וניהול לקידום מאזן אסטרטגי חיובי ויציבות לאומית בקרב מדינות רבות סביב פיתוח תשתיות ומתמקדת בפיתוח פתרונות לתחום החקלאות, טיהור ואספקת מים, תחבורה וערים חכמות. בין השאר, לקחה החברה חלק בקידום פרויקטים חקלאיים בדרום סודן[23], בהקמת מפעל מים באפריקה ובניית ותפעול מסילות רכבת באמריקה הלטינית.
על פי פרסומים, החברה אימנה את צבא קולומביה ואת צבא גאורגיה וחתמה על חוזים לאימון יחידות לוחמה בטרור בטוגו, בגינאה, בגבון ובניגריה[24][25].
החברה העניקה ייעוץ תדמיתי לנשיא דרום סודאן, סאלווה קיר מאיארדיט[26] בעקבות הריגתם של 300 איש ביולי 2016.
ב-2011 הממשל האמריקני הטיל סנקציות על מדינות ששיתפו פעולה עם זיו, בגין אינטרסים כלכליים וביטחוניים[27]. בנוסף פורסם שמשרדי הביטחון והחוץ הישראלים הטילו קנס על זיו, לאחר שלמרות האיסור שהטילו, הוא חתם על חוזה לאספקת נשק והקמת משמר מיוחד למען הנשיא מוסה דדיס קמרה, שהיה קצין שב-2008 תפס את השלטון בגינאה בכוח[24].
בדצמבר 2018 משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על זיו בשל טענות כי חברת גלובל CST מכרה לממשלת דרום סודאן נשק בשווי של 150 מיליון דולר ובמקביל סייעה למורדים בממשלה להתקיף שדות נפט[28]. בעקבות זאת סגר בנק לאומי את החשבונות של זיו, של רעייתו, ושל חברות בבעלותו[29].
בפברואר 2020 הודיע משרד האוצר האמריקאי על הסרה של כלל העיצומים כלפי זיו לאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענות[30][31].
זיו הופיע בתקשורת כפרשן לענייני ביטחון והעימות בין ישראל והפלסטינים. הוא טען שיש לחזק את הרשות הפלסטינית כדי להחליש את חמאס, התנגד להרחבת ההתנחלויות והזהיר מכך שייווצר רוב ערבי בארץ ישראל[32]. במאי 2018 אמר "צריך להתייחס לחמאס כדבר הכי פחות גרוע שאיתו צריך להגיע לאיזשהו פתרון אסטרטגי", וכי זו תהיה טעות לנסות להפיל את שלטון חמאס[33]. הוא ציין שיחיא סינוואר פועל לתפוס הנהגה על העניין הפלסטיני ובמסגרת זאת פתח בלחימה במבצע שומר החומות. במאי 2022, בעקבות פיגוע הגרזנים באלעד, שבא בסמיכות ל״נאום הגרזנים״ של סינוואר, תמך זיו בחיסולו הממוקד[34], אך גם הזהיר שלא נדע אם הבא אחריו יהיה טוב יותר[32].
בפברואר 2022, בעת הפלישה הרוסית לאוקראינה, טען זיו כי לנשיא וולודימיר זלנסקי יש אחריות בעניין וכי ״התנהלותו הייתה לא נכונה״, באשר לניסיונו לצרף את אוקראינה לנאט"ו ש״שמה את פוטין במבחן״, וכי על שני הצדדים להגיע לעבר הפסקת אש, ושעל אף שאין לו סימפתיה לנשיא פוטין, הוא מאמין שטענתו שנאט"ו אינה יכולה להתקרב לגבול רוסיה היא מוצדקת, כשם שישראל אינה רוצה את אויביה על גבולותיה. הוא ביקר את הטענה שישראל צריכה להצטרף לקואליציה נגד רוסיה כ״חוסר אחריות״[35].
ביולי 2023 חתם על מכתב בו עשרות בכירים לשעבר במערכת הביטחון הביעו תמיכה בלוחמים המשעים את התנדבותם לשירות במילואים כחלק מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית[36].
במתקפת הפתע על ישראל, שנערכה ב-7 באוקטובר 2023, חדרו המחבלים גם לקיבוץ נחל עוז, וערכו בו טבח. זיו הגיע לקיבוץ יחד עם נעם תיבון, ויחד עם כוח של יחידת מגלן, הצליחו לחלץ את תושבי הקיבוץ ובהם בנו של נעם, אמיר תיבון, ומשפחתו, ולטהר את הקיבוץ מהמחבלים.[37]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, בסוף 2023, הביע עמדה שלא ניתן להשמיד לחלוטין את חמאס ויש לשקול סיום מוקדם של הלחימה ופנייה למאמץ בינלאומי ליצירת שלטון אחר ברצועה שיחליף את חמאס.[38] באפריל 2024 הצהיר שפלישה ישראלית לרפיח ללא הכנה של אלטרנטיבה שלטונית עבור רצועת עזה רק תחזק את המשך שלטון החמאס ולא תביא לביטחון לישראל.[39] עם תחילת המבצע ברפיח, אמר זיו כי "רפיח היא ספין שעוד יעלה לנו ביוקר", בטענה כי "אם היו פועלים ברפיח תוך כדי 'מטריית המלחמה', היה זה עניין אחר. כרגע החשיבות שולית".[40]
ב-28 באוקטובר 2024 אמר זיו בריאיון שנתן כי "טעה בגדול" – "אני דחפתי ללכת להסדרה בלבנון, טעיתי בגדול, לא הערכתי נכונה את ההכנות והכוונות של חזבאללה לפתוח במלחמה מול ישראל, התמרון שם כרגע חשוב מאוד".[41]
זיו הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי ובוגר קורס מנהלים מתקדם בבית הספר לעסקים של הארווארד.
זיו נשוי לעידית ואב לשלושה. מתגורר בשדה ורבורג[42].
עיינו גם בפורטלים: | |||
---|---|---|---|
![]() |
פורטל אישים | ||
![]() |
פורטל צה"ל | ||
![]() |
פורטל ישראל |
מכּתביו: