כבארה (כפר)
.jpg) | |
| מיקום הכפר: צפונית לנחל תנינים (נחל זרקא) | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז חיפה |
| נפה | נפת חיפה |
| חבל ארץ | מישור חוף הכרמל |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 9,831 דונם (1945) |
| גובה | 25 מטרים |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 30 באפריל 1948 |
| יישובים יורשים | בית חנניה, מעגן מיכאל |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 120 (1945) |
| קואורדינטות | 32°32′56″N 34°55′14″E / 32.54875°N 34.92066667°E |
כבארה (בערבית: كبارة) היה כפר ערבי קטן במישור חוף הכרמל, כ-30 ק"מ מדרום לחיפה, בסמוך לג'סר א-זרקא.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור שמו של הכפר הוא ככל הנראה ריבוי של המילה "כוברי", שיבוש של המילה הטורקית "Köprü" שפירושה "גשר" - על שם הגשר שעל נחל תנינים הסמוך.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר שכן מערבית לחורבת כבארה ומערת כבארה, בין כביש 4 לכביש 2, צפונית לנחל תנינים (בערבית: נחל א-זרקא).
מצפון לכפר הוקם בשנת 1938 קיבוץ מעיין צבי. ממערב למרכז הכפר הוקם קיבוץ מעגן מיכאל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסמוך לכפר היה שטח גדול של ביצות ומערה פרהיסטורית שיושבה בידי בני אדם ניאנדרטלים.
תושבי הכפר כבארה היו מוסלמים והתפרנסו מחקלאות ומגידול בעלי חיים. על פי נתוני סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל מספר התושבים היה 120. שטח הכפר ב-1945 עמד על 9,831 דונם, מתוכם 3,487 דונם היו בבעלות יהודית.[1]
בניגוד לכפרים ג'סר א-זרקא ופוריידיס שבקרבתו, הכפר כבארה לא נשאר על תילו לאחר מלחמת העצמאות. הכפר נכבש ופונה מיושביו ב-30 באפריל 1948. בתי הכפר נהרסו, ועל אדמותיו נבנו מושב בית חנניה וקיבוץ מעגן מיכאל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
