כריסטופר קין

כריסטופר קין
לידה 21 בדצמבר 1946
ברקלי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוקטובר 1995 (בגיל 48)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קליפורניה בברקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס דיטסון לניצוח עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריסטופר קין (באנגלית: Christopher Keene;‏ 21 בדצמבר 1946 – 8 באוקטובר 1995) היה מנצח אמריקאי.

חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קין נולד בברקלי, קליפורניה ולמד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. כמי שעמד בקשר עם פסטיבל ספולטו משנת 1968 (וכיהן כמנהל המוזיקלי שלו בשנים 1972 עד 1976), היה שותף לייסוד "פסטיבל ספולטו ארצות הברית", שם כיהן כמנהל מוזיקלי מ-1977 עד 1980. משנת 1969 עד 1971 היה המנהל המוזיקלי של "להקת הבלט האמריקאי" של אליוט פלד.

בשנת 1969 הצטרף קין לסגל האופרה של ניו יורק וכעבור שנה ניצח שם לראשונה על "דון רודריגו" של חינסטרה. בשנים הבאות ניצח בבית אופרה זה על מספר רב של אופרות, ביניהן הצגת הבכורה העולמית של "האיש החשוב ביותר" של מנוטי (עם הארי תייארד, 1971), וכן לה טרוויאטה, נישואי פיגארו (עם מיכאל דוולין בתפקיד פיגארו), "פרשת מאקרופולוס", "סוזאנה", "טוסקה" (עם מאריסה גלוואני), "ביאטריקס צ'נצ'י", "פאוסט", חליל הקסם (עם סיביל יאנג בתפקיד מלכת הלילה), "הכתרת פופיאה", "אריאדנה בנאקסוס", "מדיאה" (בגרסה האיטלקית), "הפוריטנים" (עם בוורלי סילס, "סלומה", "רומיאו ויוליה כפריים", "הנערה מן המערב", "אנדראה שנייה", "אהבה לשלושה תפוזים", "טבעת החנק" (עם פיליס טרייגל בתפקיד מיס ג'סל), "משה ואהרון" של שנברג ו"החיילים" של צימרמן.

קין ניצח גם במטרופוליטן אופרה במשך עונה אחת, על צמד האופרות אבירות כפרית וליצנים בערב אחד (עם טרזה סטראטאס בתפקיד נדה) בשנת 1971. מ-1974 עד 1989 היה מנהל מוזיקלי של פסטיבל ארטפארק בבאפאלו, ומ-1975 עד 1985 כיהן באותו תפקיד בתזמורת הסימפונית של סירקיוז. קין ייסד את הפילהרמונית של לונג איילנד ב-1979 וניהל אותה עד 1990. ב-1976 ניצח על הצגת הבכורה העולמית של "הבובה של בילבי" מאת קרלייל פלויד, בגראנד אופרה של יוסטון.

באופרה של ניו יורק מינתה אותו סילס למנהל מוזיקלי משנת 1982 עד 1986 והוא החליף אותה כמנהל כללי ב-1989, משרה בה החזיק עד מותו. קין אושפז לטיפול באלכוהוליזם במרכז בטי פורד ומת מלימפומה כתוצאה מאיידס בבית חולים בניו יורק בגיל ארבעים ושמונה[1]. הופעתו האחרונה, באופרה של ניו יורק, הייתה במאטיס הצייר של הינדמית.

קין ניצח על "הקונסול" של מנוטי ב-1977 ועל "ונסה" של בארבר ב-1979 בשידורי הטלוויזיה הציבורית מפסטיבל ספוליטו האמריקאי ועל הפקות של מאדאם באטרפליי (1980) וכרמן (1984) באופרה של ניו יורק ששודרו בטלוויזיה. רשימת הקלטותיו של קין כוללת את ההקלטה הראשונה של "סאטייגראהה" מאת פיליפ גלאס (ל-CBS/סוני, 1984) ואת פסקול הסרט "מצבים משתנים" של קן ראסל שהלחין ג'ון קוריליאנו (RCA 1980).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • James R. Ostreich "Christopher Keene Is Dead; Head of City Opera Was 48", The New York Times, October 9, 1995.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כתבה אודות מותו של כריסטופר קין באתר העיתון הניו יורק טיימס, מתאריך 9/10/1995.