לידה |
13 בספטמבר 1914 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
22 בספטמבר 1994 (בגיל 80) אנסינו, ארצות הברית |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
השכלה | יוניברסיטי קולג' לונדון |
תקופת הפעילות | 1932–1994 (כ־62 שנים) |
מעסיק | לוס אנג'לס טיימס, מגזין מטרונום, דאון ביט |
לאונרד ג'פרי פד'ר (באנגלית: Leonard Geoffrey Feather; 13 בספטמבר 1914 - 22 בספטמבר 1994) היה עיתונאי מוזיקה, מפיק מוזיקלי, פסנתרן ומלחין ג'אז יהודי-בריטי.
פד'ר נולד בלונדון למשפחה יהודית שמרנית מהמעמד הבינוני-גבוה. הוא למד באופן חובבני נגינה בפסנתר וקלרינט ובשנות העשרה שלו החל לכתוב על ג'אז ועל סרטים. בין הגילים 21 ל-25 נדד בין בריטניה לארצות הברית, כאשר הוא משמש כעיתונאי ומפיק תקליטים. ב-1939 השתקע סופית בניו יורק. ב-1932 הופיע לואי ארמסטרונג בלונדון והסכים, לאחר שפד'ר תפס אותו בפאב לאחר ההופעה, להעניק ריאיון לכתב הצעיר של ה"מלודי מייקר", כך החלה בין השניים חברות שתמשך כל חייהם ושפתחה בפני פד'ר דלתות רבות בעולם הג'אז.
פד'ר החל לעבוד כמלחין ולחניו הוקלטו על ידי טובי המבצעים, בהם דיוק אלינגטון, לואי ארמסטרונג, דיינה וושינגטון (Evil Gal Blues ו-Blowtop Blues), שרה ווהן ובי בי קינג (?How Blue Can You Get). הוא ביקר במועדונים וכתב רשימות לעיתונים אודות המוזיקאים, שעם רבים מהם יצר קשרים אישיים. רשימותיו התפרסמו בעיקר במגזין דאון ביט, אך גם בעיתונות יומית ואף במגזין פלייבוי. בספרו מ-1949, Inside Be-Bop, קבע את גדולתם של צ'ארלי פארקר ודיזי גילספי כיוצרי סגנון הבי בופ.
בשנת 1960 עבר פד'ר ללוס אנג'לס על מנת לקבל עליו את משרת מבקר הג'אז הבכיר של הלוס אנג'לס טיימס, תפקיד בו החזיק עד מותו. הוא כתב ספרים רבים אודות ההיסטוריה של הג'אז, ניתוח סגנונות, הופעות ואלבומים והפך לאחד הכותבים הבולטים והמשפיעים ביותר בתחום. הוא פיתח את המנהג של כתיבת הערות אלבום (liner notes) מעמיקות ומפורטות, כעין מאמרי-זוטא שהודפסו על גבי תקליטי ג'אז (ועם יצירת ה-CD בחוברות שצורפו לעטיפה). הערות פרי עטו של פד'ר מופיעות על גבי מאות אלבומים. בנוסף לפעילות זו, לימד באוניברסיטאות שונות בקליפורניה.
בשל רעידת האדמה שפקדה את לוס אנג'לס ב-1993 נאלץ פד'ר לעזוב את ביתו בשכונת Sherman Oaks, דבר שערער את בריאותו עד למותו פחות משנה לאחר מכן. האנציקלופדיה הביוגרפית של הג'אז הושלמה לאחר מותו על ידי עמיתו, איירה גיטלר. אוספו הפרטי ובו מאות שעות הקלטה, תמונות, התכתבויות, דפי תווים מקוריים וחתומים וחפצים שונים הקשורים להיסטוריה של הג'אז נרכש על ידי אוניברסיטת איידהו.