לידה |
22 באוקטובר 1832 פוזנן, ממלכת פרוסיה |
---|---|
פטירה |
15 בפברואר 1885 (בגיל 52) ניו יורק, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות וודלואן |
מוקד פעילות | ממלכת פרוסיה |
מקום לימודים | אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
שפה מועדפת | גרמנית |
כלי נגינה | כינור |
צאצאים | פרנק דאמרוש, קלרה מאנס, וולטר דאמרוש |
חתימה | |
לאופולד דאמרוש (בגרמנית: Leopold Damrosch; 1831 – 1885) היה כנר, מנצח ומלחין יהודי-גרמני.
דאמרוש נולד בפוזנן שבפרוסיה (היום בפולין) למשפחה יהודית. הוא למד תחילה רפואה בברלין, אך בחר במוזיקה וניגן בכינור בתזמורת החצר של ויימאר, בניצוחו של פרנץ ליסט.
בשנת 1871 היגר לארצות הברית, שם ייסד בניו יורק את האגודה הסימפונית של ניו יורק, שהייתה לאחר זמן לתזמורת הסימפונית של ניו יורק, ואת האגודה לאורטוריה. בשתיהן קיים קונצרטים סימפוניים בניצוחו, בעיקר של מוזיקה גרמנית. בין השאר קיים פסטיבלים מוזיקליים, ובאחד מהם ניצח על תזמורת של 250 נגנים ועל מקהלה של 1200 זמרים.
בשנה שלפני מותו הספיק לנהל את המטרופוליטן אופרה, שם העלה אופרות של וגנר. דאמרוש חיבר יצירות לכינור ולמקהלה.
אחרי מותו החליף אותו בנו, וולטר דאמרוש בתפקיד מנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של ניו יורק. לאופולד דאמרוש היה גם אביהם של מחנך המוזיקה פרנק דאמרוש, מייסד ג'וליארד, והפסנתרנית קלרה מאנס, שייסדה יחד עם בעלה, דייוויד מאנס, את בית ספר מאנס למוזיקה במנהטן.