לידה |
27 במרץ 1905 Edde, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
2 באוגוסט 1976 (בגיל 71) Mátraháza, הונגריה |
ענף מדעי | לוגיקה מתמטית |
מקום קבורה | Central graveyard in Szeged |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | ליפוט פייר |
מוסדות | אוניברסיטת סגד (1928–1975) |
תלמידי דוקטורט | András Hajnal, Géza Fodor, Gyorgy E. Revesz |
פרסים והוקרה |
|
צאצאים | אווה קלמאר |
לאסלו קלמאר (במקור קראוס, בהונגרית: Kalmár László אדה - אלשובוגאט; 27 במרץ 1905[1] – מאטרהזה, 2 באוגוסט 1976) היה מתמטיקאי הונגרי-יהודי, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים. תחומי מחקר: אנליזה מתמטית, לוגיקה מתמטית ויישומיה, במיוחד בתחום הקיברנטיקה, מדעי המחשב ולשונאות מתמטית.
אביו, ז'יגמונד קלמאר (קראוס), יליד העיר פאפה היה מנהל אחוזה, ואמו רוזה קראוס (1869–1921)[2] הגיעה ממשפחת סוחרים. קלמאר התייתם מאביו בילדותו ואז עבר לבודפשט עם משפחתו. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בבודפשט. בשנת 1927 קיבל תעודת הוראה לגימנסיה ואת הדוקטורט במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטת בודפשט. הוא למד ביחד עם רוז'ה פטר והם היו חברים גם בהמשך הקריירה. בשנת 1927 עבר לאוניברסיטת פרנץ יוזף של סגד, למכון למתמטיקה, לצד עמיתים כמו פרידיש ריס, אלפרד האר ואחרים[3]. בשנת 1932 קיבל תואר מרצה ל"חשבון ואנליזה". על פי הצעתו של פרידיש ריס, בשנה האקדמית 33–1932, הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע הפקידה את קלמאר על משימות ההוראה והמחקר של המחלקה למדע כמותי בסיסי, אך המחלקה הפסיקה להתקיים, כי משרד החינוך ההונגרי לא מינה פרופסור מסיבות כלכליות.
ב־19 באוקטובר 1940, אוניברסיטת פרנץ יוזף חזרה לקלוז'-נאפוקה, ואוניברסיטת מיקלוש הורטי בסגד הוקמה מייד במקומה. העברות של מרצים החלו, לאסלו קלמאר לא הוכר באוניברסיטה זו כמרצה בשל החוקים האנטי יהודיים (החוק היהודי השני). באביב 1944 פוטר מתפקידו כמרצה מומחה באמצעות צו של ממשלת דמה סטויאי. הוא בקושי הצליח להתחמק מגירוש למחנות ההשמדה. עם התקדמות הכוחות של הצבא האדום וכיבוש סגד בוטל חוק הרדיפה באוניברסיטה באוקטובר 1944, קלמאר התקבל בחזרה כמרצה, והיה אחד מאלו שהשיבו לתחייה את החינוך והמחקר במתמטיקה באוניברסיטה שסבלה פגיעות רבות בשל המלחמה. באפריל 1945 מונה למרצה בכיר. פרידיש ריס הוזמן ומונה לראש החוג למתמטיקה בבודפשט, וממשיך דרכו בסגד מ-1947 היה קלמאר, שמונה לפרופסור מן המניין ולמנהל מכון בויאי.
קלמאר נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים בשנת 1949, וכחבר מן המניין בשנת 1961. בשנת 1949–1950 היה הרקטור של אוניברסיטת סגד. מכאן ואילך מילא מספר תפקידים מדעיים, עבד בחברות מקצועיות וערך כתבי עת. בשנת 1971 חולקה המחלקה לשתיים, למתמטיקה ולמדעי המחשב, גזה פודור הפך לראש המחלקה למתמטיקה, ולאסלו קלמאר עמד בראש המחלקה למדעי המחשב עד 1975, עד פרישתו באוקטובר.
קלמאר נפטר בשנת 1976 ונקבר בבית העלמין במרכז העיר בסגד.
קלמאר היה מחלוצי וממכונני מהפכת המידע בעשורים האחרונים של המאה העשרים בהונגריה בתחומי הלוגיקה המתמטית ומדעי המחשב. התיאוריות שלו (תורת המשחקים, האלגוריתמים) שבאו לידי ביטוי בעשורים אלה היו אז חדשניים והוא נאלץ להילחם למען זכות הקיום שלהם. בשנת 1962 הצליח להקים את המעבדה לקיברנטיקה, שהשיגה מחשב בשנת 1964. מעבדה זו והמחלקה למדעי המחשב של לאסלו קלמאר היוו את הבסיס של המחלקה לאינפורמטיקה של אוניברסיטת סגד, שם מתקיימת הכשרה של מתמטיקאים ומתכנתים.
בשנת 1956 הוקמה המחלקה לאנליזה פונקציונלית של המכון לחקר המתמטיקה של האקדמיה ההונגרית למדעים, במכון בויאי בסגד בראשות בלה סקפלבי-נאג' ומשנת 1957 קבוצת הלוגיקה והיישומים המתמטיים של המכון לחקר המתמטיקה של האקדמיה ההונגרית למדעים. שתי יחידות מחקר אלה הושקו בשנת 1967.
קלמאר פרסם את מאמריו המדעיים בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית.