| לידה |
22 במאי 1939 שלבי, אוהיו, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
14 באוקטובר 2010 (בגיל 71) קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית |
| עמדה | רכז |
| גובה | 1.91 מטרים |
| מספר | 20 |
| מכללה | אוניברסיטת המדינה של אוהיו |
| דראפט |
בחירה שלישית, 1961 סינסינטי רויאלס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1961–1962 1963–1970 1970–1971 1971–1972 |
קליבלנד פייפרס בוסטון סלטיקס סן דייגו/יוסטון רוקטס אטלנטה הוקס |
| הישגים כשחקן | |
|
5 זכיות באליפות ה-NBA (1964–1966, 1968, 1969) זכייה באליפות ה-ABL (1962) זכייה בטורניר אליפות המכללות (1960) | |
| קבוצות כמאמן | |
| 1973–1977 | יוסטון רוקטס (עוזר) |
לארי זיגפריד (באנגלית: Larry Siegfried; 22 במאי 1939 – 14 באוקטובר 2010) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1963–1972. לאורך 9 עונותיו בליגה זכה ב-5 אליפויות כשחקן בוסטון סלטיקס, ורשם ממוצעים כוללים של 10.8 נקודות, 3.5 אסיסטים ו-2.8 ריבאונדים למשחק.[1]
זיגפריד נולד בעיר שלבי שבאוהיו, ובין השנים 1957–1961 למד באוניברסיטת המדינה של אוהיו. כבר בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה ("אוהיו סטייט באקאייז") הוביל את קלעיה עם 19.6 נקודות בממוצע למשחק. בעונת 1959/1960 הצטרפו לקבוצה שני חברי היכל התהילה של הכדורסל לעתיד – ג'ון לוקאס וג'ון האבליצ'ק – אשר לצדו של זיגפריד הובילו את הבאקאייז לזכייתם הראשונה בטורניר אליפות המכללות. בעונתו האחרונה בקבוצה, 1960/1961, העפיל עם אוהיו סטייט לגמר טורניר המכללות בפעם השנייה ברציפות, אולם קבוצתו הפסידה במשחק הגמר מול אוניברסיטת סינסינטי בתוצאה 65–70. בשתי העונות האחרונות היה זיגפריד הקלעי השני של הקבוצה, אחרי לוקאס, עם ממוצע של 14.2 נקודות למשחק.[2]
בדראפט ה-NBA 1961 נבחר זיגפריד בבחירה השלישית על ידי סינסינטי רויאלס,[3] אולם הוא בחר לשחק עבור קבוצת "קליבלנד פייפרס" מ"ליגת הכדורסל האמריקאית" (ABL). בעונה היחידה לקיום הליגה זכו הפייפרס בתואר האליפות, תחת המאמן ביל שרמן.
לקראת עונת 1963/1964 שכנע האבליצ'ק את מאמן בוסטון סלטיקס רד אאורבך לצרף לקבוצתם את זיגפריד, חברו הקרוב.[4] בכל שלוש עונותיו הראשונות עם הסלטיקס זכה עמה זיגפריד באליפות ה-NBA, בתחילה כמחליפו מהספסל של קיי. סי. ג'ונס, ובהמשך כשחקן חמישייה לצדו של ג'ונס. בסדרת גמר פלייאוף 1966, בו גברה בוסטון על לוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 4–3, רשם זיגפריד ממוצעים של 13.1 נקודות ו-2.9 אסיסטים למשחק. בעונות 1968 ו-1969 זכה עם הסלטיקס בשתי אליפויות נוספות, כשחקן רוטציה קבוע; ב-5 מתוך 13 משחקי הגמר של קבוצתו באותן שנים קלע זיגפריד לפחות 20 נקודות.
במאי 1970, לאחר 7 עונות בבוסטון, נבחר זיגפריד על ידי פורטלנד טרייל בלייזרס בדראפט ההרחבה,[5] ומיד הועבר בטרייד לסן דייגו רוקטס בתמורה לג'ים בארנט. לאחר כעונה וחצי עם הרוקטס נשלח בטרייד נוסף לאטלנטה הוקס, ובסיום עונת 1971/1972 פרש ממשחק, בגיל 32.
בשתי עונות שונות (1966 ו-1969) הוביל את כל שחקני ה-NBA באחוזי קליעה מקו העונשין, ובעת פרישתו ניצב במקום השלישי בתולדות הליגה, אחרי ביל שרמן וריק בארי, עם 85.4% קליעה מהעונשין.
בין השנים 1973–1977 שימש זיגפריד כעוזר מאמן בקבוצת יוסטון רוקטס, תחת המאמנים הראשיים ג'ון איגן וטום ניסאלקי.[6]
ב-14 באוקטובר 2010 נפטר זיגפריד כתוצאה מהתקף לב, בגיל 71.[4]