מידע כללי | |
---|---|
צייר | וינסנט ואן גוך |
תאריך יצירה | 1888 |
טכניקה וחומרים | שמן על בד |
ממדים בס"מ | |
רוחב | 60.3 ס״מ |
גובה | 73.3 ס״מ |
נתונים על היצירה | |
מספר יצירה | 1963.10.151 (הגלריה הלאומית לאמנות) |
מיקום | הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון די. סי. |
לה מוסמה (בצרפתית: La Mousmé) הוא ציור בצבעי שמן של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך, שנוצר בשנת 1888. היצירה נוצרה כשואן גוך התגורר בארל, שכונתה בפיו כ-"יפן של הדרום". המעבר מהעיר הגדולה פריז ליישוב קטן יותר עורר בצייר תקווה כי כעת הוא יוכל להתמקד בפשטות ובדרמטיות של האמנות היפנית.
ואן גוך צייר את היצירה בגיל 35. הוא גר בארל שבדרום צרפת. זאת הייתה אחת התקופות הכי פוריות שלו כיוצר, והוא הפיק כמה מיצירותיו המוכרות ביותר בעת ההיא, כגון ציורי החמניות. ציוריו של ואן גוך מציגים את החיים הפשוטים כפי שמשתקף ביצירה זו. כמו כן, זאת הייתה אחת התקופות המאושרות ביותר בחייו של הצייר. הוא היה שליו ובטוח בעצמו. במכתב שהוא כתב לאחיו, תיאו, ואן גוך תיאר שמשמעותו של ציור מבחינתו הוא עדינות - יותר כמו מוזיקה מאשר פיסול. כוונתו הייתה שכמו מוזיקה גם תהליך הציור הוא מרגיע.[1]
בתקופה של 444 ימים, ואן גוך הצליח לייצר כ-100 רישומים וסקיצות וכ-200 ציורים. בתקופה זו הוא גם שלח כ-200 מכתבים לנמענים שונים. אף על פי שואן גוך נהג לסיים במהירות את ציוריו, הוא הקצה זמן רב למחשבה לפני התחלת התהליך כסוג של מחווה לאיכרים שעבדו שעות רבות בשמש.[2]
ואן גוך צייר את הציור בהשפעת אמנות יפנית וספרו של פייר לוטי, "Madame Chrysanthème". בציור מתוארת נערה יפנית הלבושה במיטב בגדיה. במכתב לאחיו, תיאו, הצייר כתב שלקח לו שבוע שלם לצייר את היצירה. הוא הסביר גם שמוסמה זאת נערה יפנית בגילאים של בין 12 ל-14.
הצייר עשה שימוש בניגודיות צבעים וצורות כדי למשוך את תשומת ליבו של הצופה ביצירה. ואן גוך עשה שימוש בצבעים כחולים וכתומים, וזאת בניגוד לצבעים המקובלים בעת ההיא בקרב האימפרסיוניסטים. הרקע הוא בצבע ירוק בהיר המזכיר את האביב. לבושה של הנערה הוא שילוב בין לבוש מסורתי ללבוש מודרני. הצבעים הבהירים של אפודתה ושמלתה של הנערה מאופיינים בלבוש המקובל בדרום צרפת. מתווי פניה של הנערה ניכר כי היא מארל, אך הצייר הוסיף לה גם גוון יפני. כמו כן, יציבתה מדמה את ההרדוף. כמו פרח ההרדוף, גם הנערה נמצאת בשלב פריחתה בחיים.[3][4]
כיום היצירה מוצגת בגלריה הלאומית לאמנות שבוושינגטון די. סי. קיימות שלוש סקיצות ליצירה המוצגות בלובר שבפריז, באוסף לאמנויות יפות על שם תומאס גיבסון שבלונדון ובמוזיאון פושקין שבמוסקבה.