לואי פרנסואה, נסיך קונטי
 | |
| לידה |
13 באוגוסט 1717 פריז, ממלכת צרפת   |
|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 1776 (בגיל 58) פריז, ממלכת צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| השכלה |
תיכון לואי הגדול |
| בת זוג | לואיז דיאן ד'אורליאן |
| פרסים והוקרה | |
| |
| חתימה |
 |
  | |
לואי פרנסואה דה בורבון, נסיך קונטי (בצרפתית: Louis François de Bourbon-Conti; 13 באוגוסט 1717 – 2 באוגוסט 1776), היה אציל צרפתי, אשר החזיק בתואר נסיך קונטי, וכחבר בבית בורבון, הוא היה נסיך הדם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואי פרנסואה נולד ב-13 באוגוסט 1717 בפריז, ללואי ארמנד השני, נסיך קונטי וללואיז אליזבת דה בורבון, בתם של לואי, נסיך קונדה ולואיז פרנסואז דה בורבון, דוכסית בורבון. בשנת 1727 מת אביו, שהיה אדם גס והתעלל רבות באמו, ולואי פרנסואה ירש את תאריו.
ב-1731 הוא התחתן עם לואיז דיאן ד'אורליאן, בת הזקונים של פיליפ השני, דוכס אורליאן (העוצר של צרפת במהלך ילדותו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת) ופרנסואז מארי דה בורבון, בתם של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, ומאדאם דה מונטספאן.
הנישואים שלו אורגנו על ידי אמו, לואיז אליזבת דה בורבון, וחותנתו לעתיד פרנסואז מארי דה בורבון. עם זאת, אשתו מתה בלידת תינוק שנולד מת בשנת 1736, והוא נשאר לגור בשאטו דה ל'איל-אדם, ליד פריז.
ללואי פרנסואה הייתה קריירה צבאית, כאשר מלחמת הירושה האוסטרית פרצה בשנת 1741, הוא מלווה את דוכס בל-איסל לבוהמיה. שירותיו שם העניקו לו את הפיקוד על הצבא באיטליה, שם הוא ניצח בקרב וילפרנקה ובקרב קוני בשנת 1744.
ב-1745, הוא נשלח להילחם נגד האוסטרים בגרמניה. ב-1746, הוא הועבר להולנד, שם סכסוכים עם מוריס דה סאקס הובילו לפרישתו בשנת 1747 לשאטו דה ל'איל-אדם.
בשנת 1760, הוא קנה את הכרם הבורגונדי המפורסם, אשר באותו זמן נשא את שמו של לה רומאנה, במחיר גבוה. לאחר הרכישה, הוא הוסיף את שמו ליקב, אשר מאז כבר ידוע בתור רומאנה קונטי. היינות של היקב הזה הם מהיקרים ביותר בעולם.[1]
מועמד לכס המלוכה הפולני
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותה שנה, סיעת אצילים פולנים הציע את קונטי לכס המלכות של פולין, שבו המלך אוגוסט השלישי היה צפוי למות בקרוב. קונטי הצליח לקבל את התמיכה האישית של לואי החמישה עשר, מלך צרפת למועמדותו. עם זאת, המדיניות של שרי המלך הייתה לכונן את בית וטין מסקסוניה על כס המלוכה בפולין, מאחר שכלתו של לואי החמישה עשר, מריה יוזפה, נסיכת סקסוניה, הייתה בתו של המלך החולה אוגוסט. כתוצאה מהסכסוך הזה, לואי החמישה עשר, החל בתקשורת חשאית עם שגריריו בבתי מלוכה זרים בעלי השפעה מסוימת, אשר עמדו בסתירה ישירה לתקשורת הרשמית שנשלחה לאותם השגרירים על ידי השרים. מערכת של שליחים ששימשו להעברת מסריו החשאיים של המלך, התפתחו מאוחר יותר לתוך רשת ריגול, המכונה סוד המלך.
למרות שנסיך קונטי לא ירש את כס המלוכה בפולין, המלכות, הוא נשאר איש אמונו של המלך עד 1755, כאשר ההשפעה שלו נהרסה על ידי התככים של פילגש המלך, מאדאם דה פומפדור. מערכת היחסים שלו עם לואי החמישה עשר התדרדרה כל כך, עד שכאשר פרצה מלחמת שבע השנים בשנת 1756, קונטי דחה את הפיקוד על צבא הריין. בשל כעסו, הוא החל להתנגד לשלטון המלכותי, דבר אשר גרם ללואי לכנות אותו כ"בן דודי, "הפרקליט".
בשנת 1771, קונטי הוביל את ההתנגדות לראש ממשלת צרפת, מופו. הוא נתמך על ידי הפרלמנט נגד הממשלה, ובמיוחד היה עוין לטורגו. בשל הרגשות האינטנסיביים שלו נגד הממשלה, הוא היה חשוד בסיוע למרד שהתקיים בדיז'ון ב-1775.
הוא הורחק מחצר המלוכה, בעקבות מעורבות עם פרונדיסטים בשיתוף עם הפרוטסטנטים וגם עם העניינים של הפרלמנט, והוא מונה לגרנד מאסטר של המסדר הריבוני הצבאי של מלטה, והתגורר בארמון הטמפל בהמארה.
קונטי המשיך לצבור אוסף אצום וחגיגי של אמנות, אשר שוכן בגלריה מיוחדת בגלריה, בעיקר כאלו שנאספו במהלך עשרים השנים האחרונות של חייו. זו פוזרה על ידי מכירה פומבית שנערכה בין אפריל ליוני 1777, מכירה אשר שמרה על השפעה על בשוק האמנות הפריזאי במשך העשור שלאחר מכן.
קונטי ירש טעם ספרותי מאביו, היה גנרל אמיץ ומיומן, ותלמיד חרוץ של ההיסטוריה הצבאית. פילגשו, הרוזנת בופלר, ניהלה סלון ספרותי בביתו בפריז, אשר משך הרבה סופרים. דרך המאהבת שלו, הוא הפך להיות פטרון של ז'אן-ז'אק רוסו.
ב-2 באוגוסט 1776 מת לואי פרנסואה בפריז, ובנו לואי פרנסואה ז'וזף, נסיך קונטי ירש את תאריו, והיה האחרון שנשא את התואר נסיך קונטי.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1731 התחתן לואי פרנסואה עם לואיז דיאן ד'אורליאן, בתם של פיליפ השני, דוכס אורליאן ופרנסואז מארי דה בורבון, ממנה נולדו לו שני ילדים:
- לואי פרנסואה ז'וזף, נסיך קונטי (1734–1814)
- בן מת (1736)
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לואי פרנסואה, נסיך קונטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Wine Doctor: Côte de Nuits part 3, accessed on December 2, 2009