לידה |
20 ביולי 1812 ברמינגהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
21 באוקטובר 1895 (בגיל 83) Collingwood, אוסטרליה |
שם לידה | Louisa Ann Twamley |
מקום קבורה | בית הקברות הכללי של מלבורן |
תחום יצירה | שירה |
בן או בת זוג | Charles Meredith |
לואיזה אן מרדית', אנגלית: Louisa Anne Meredith (20 ביולי 1812 - 21 באוקטובר 1895), הייתה סופרת אנגלית/אוסטרלית ומאיירת.[1] ואולי אחת הצלמות המוקדמות ביותר באוסטרליה.
לואיזה אן טוואמלי נולדה בברמינגהם, אנגליה, בתם של תומאס טוואמלי ולואיזה אן לבית מרדית'. היא התחנכה בעיקר מאמה, ובשנת 1835 פרסמה כרך שירים, שקבל ביקורת אוהדת. לאחר מכן פרסמה את "הרומנטיקה של הטבע" (1836, מהדורה שלישית 1839), בעיקר בחרוזים. כרך נוסף פורסם ב-1839,[2] בכותרת המשנה "טיול סתווי", סיפור על סיור בנהר הוויי . [3]
ב-18 באפריל 1839, היא נישאה לבן דודה, צ'ארלס מרדית' בכנסיית אולד באסטון, ברמינגהם. צ'ארלס היגר ב-1821 לארץ ואן דימן ( טסמניה) עם אביו ג'ורג' ומשפחתו. הם היו חלוצים התפרנסו ממרעה, ציד לווייתנים ופעילויות אחרות ברחבי סוונסי בחוף המזרחי של טסמניה. צ'ארלס עבר למחוז קנברה בניו סאות' ויילס.
מרדית' ובעלה הפליגו לניו סאות' ויילס ביוני 1839, והגיעו לסידני ב-27 בספטמבר 1839. לאחר שנסעו בתוך היבשת עד לבאת'רסט, חזרה לואיזה מרדית לחוף והתגוררה בהומבוש במשך כשנה, שם ילדה בן .[4] לקראת סוף 1840 הם עברו לנכס של אביו של צ'ארלס בטסמניה, שם נולד בנם השני של בני הזוג ב-1844 ֿ.[5] שפל כלכלי חמור בניו סאות' ויילס גרם לאובדן של 'כל מה שהיה לנו במושבה ההיא'. צ'ארלס מונה לשופט של משטרת פורט סורל בשנת 1844 על ידי המושל ארדלי-וילמוט. [6][7] לאחר מכן המשפחה עם שלושה הבנים, חזרה בשנת 1848 לגור בחלק מקמבריה של אביו של צ'ארלס.
את תיאור של 11 שנותיה הראשונות באוסטרליה כתבה לואיזה בשני ספרים: ״הערות וסקיצות מניו סאות' ויילס״ (1844), שנדפס לפחות פעמיים, ו״בביתי בטסמניה״ (1852), שראה אור גם בארצות הברית תחת השם ״תשע שנים באוסטרליה".
במשך רוב חייה התגוררה לואיזה מרדית' בנכסים ברחבי סוונסי. ב-1860 היא פרסמה ספר על ״הבוש בטסמניה״ שהכיל לוחות משוכללים בצבע מלא שהודפסו בתהליך הכרומוליטוגרפי החדש. את האיורים ציירה בעצמה, וכן ניתנו תיאורים פשוטים של פרחים מקומיים אופייניים. ב-1861 פורסם דיווח על ביקורה בוויקטוריה ב-1856, ״מעל המיצרים״, [8] ובשנת 1880 ״חברים ואויבים טסמניים״.
בשנת 1891 נסעה מרדית' ללונדון כדי לפקח על פרסום הסדרה האחרונה, על הבוש בטסמניה. הספר פורסם בתחילתו של שפל כלכלי קשה במושבות האוסטרליות, וכן התמוטט הבנק שבו הוחזקו רוב חסכונותיהם.
בשנותיה האחרונות מרדית' חלתה בסיאטיקה כרונית והפכה לעיוורת בעין אחת. היא מתה בקולינגווד, ויקטוריה (פרבר של מלבורן) ב-21 באוקטובר 1895, ונקברה בבית הקברות הכללי של מלבורן ב-Carlton North, ויקטוריה.
מרדית' גילתה עניין רב בפוליטיקה, בעלה צ'ארלס היה חבר במועצה המחוקקת של טסמניה במשך מספר קדנציות בין אמצע שנות ה-50 של המאה ה-19 עד מותו ב-1881. היא הייתה חברה מוקדמת באגודה למניעת צער בעלי חיים. השפיעה על בעלה לחוקק חקיקה לשימור חיות הבר והנוף המקומיים. [9]
מרדית' כתבה לעיתים קרובות מאמרים לא חתומים לעיתונות הטסמנית, כפי שנהגה בצעירותה שכתבה מאמרים רבים בעיתונות הבריטית. כשביקרה בסידני ב-1882, סר הנרי פארקס אמר לה שהוא קרא והעריך את מאמריה כשהיה צעיר. לאחר מות בעלה הוענקה לה פנסיה של 100 פאונד בשנה על ידי ממשלת טזמניה.