לוי גינצבורג
 | |
| לידה |
28 בנובמבר 1873 קובנא, פלך קובנא, ליטא, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1953 (בגיל 79) ניו יורק, ארצות הברית |
| כינוי |
שם עברי: לוי בן יצחק גינצבורג "העילוי מניישטאט" |
| מדינה |
האימפריה הרוסית ארצות הברית |
| השכלה |
ישיבת טלז אוניברסיטת שטרסבורג אוניברסיטת היידלברג |
| תקופת הפעילות |
1898 – 11 בנובמבר 1953 (כ־55 שנים) |
| השתייכות |
יהדות אורתודוקסית (בנעוריו) יהדות קונסרבטיבית (מסורתית) |
| תחומי עיסוק | רב קונסרבטיבי, חוקר ספרות חז"ל, חוכמת ישראל, מרצה |
| מעסיק |
בית המדרש לרבנים באמריקה |
| רבותיו | הרב יצחק בלאזר |
| חיבוריו |
"שאלות ותשובות הגאונים" "שאלות ותשובות מענה לוי" "אגדות היהודים (אנ')" עורך Jewish Encyclopedia |
| בת זוג | אדלה גינצבורג לבית כצנשטיין |
| צאצאים |
אלי גינצבורג סופי גינצבורג גולד |
| תפקידים נוספים | פרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה |
| פרסים והוקרה | דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הרווארד |
  | |
הרב לואיס לוי בן יצחק גינצבורג או לואיס גינצברג (Louis Ginzberg; 28 בנובמבר 1873, קובנא, האימפריה הרוסית – 11 בנובמבר 1953, ניו יורק) היה חוקר תלמוד אמריקאי נודע, ממנהיגיה של היהדות הקונסרבטיבית.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גינצבורג נולד בט"ו בכסלו ה'תרל"ג (1873) בקובנה שבליטא, אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית, למשפחה מיוחסת.
בגיל תשע, שוחרר על ידי ה"מלמד" שלו, שהגיע למסקנה שטוב יותר יעשה אם ילמד באופן עצמאי; וכך החל ללמוד לבדו, כאשר הוא מעדיף את הלימוד הפשטני על פני הפלפול. בהמשך למד בישיבת טלז, ונודע כ"עילוי מניישטאט".
לאחר תקופה קצרה של לימודים בישיבה עזב את עולם הישיבות, למד באוניברסיטאות ברלין ושטרסבורג, וב-1898 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת היידלברג, כשהיה בן 25 בלבד.
מהיידלברג עבר לאמסטרדם, וב-1899 היגר לארצות הברית כדי להשתתף בעבודת העריכה של האנציקלופדיה היהודית. לאחר מכן היה מראשי בית המדרש לרבנים באמריקה, היה חבר ועד הנאמנים של האוניברסיטה העברית. נפטר בניו יורק ב-1953.
השקפתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מראשית ימיו חיפש גינצבורג את החיבור שבין תורה ומדע, ישיבה ואוניברסיטה. עם זאת חיפש בכל נושא את הפשט הפשוט, והתרחק מן הפלפול.
הוא מספר על עצמו[1], שבגיל תשע, כשלמד לבדו אגדה תלמודית ממסכת בבא בתרא, "התחילה הספקנות לנקר את מוחי ובייחוד הטרידו אותי אלו האווזות השמנות שנחלי שמן נוזלים מהן והצפור הגדולה שמי הים מגיעים עד קרסוליה וראשה בוקע שמים".
התפרסם כאחד מגדולי החוקרים בדורו של הטקסטים התלמודיים, מתוך גישתה של האסכולה ההיסטורית, שגרסה שעם ישראל אינו עם ייחודי בעל יעוד מטפיזי, אלא עם חי, שהמלחמה הבלתי פוסקת על קיומו, הן מבחינה ציבורית והן מבחינה רוחנית, היא מפתח להבנת המקורות העתיקים. מתוך כך הוא הרבה לחקור אחרי סגנון החיים שהיה נהוג בתקופה התלמודית, והרבה לחקור את יחסי הגומלין שבין ההלכה לסגנון החיים.
בשנת 1917 נערך כנס שנתי של בתי הכנסת המאוחדים של התנועה הקונסרבטיבית, ובה הציע גינצבורג להקים "ועד לפירוש ההלכה", שמטרתו לייעץ לקהילות הקונסרבטיביות בשאלות הלכה, וגינצבורג הציע להרכיבו מחמשה חברים מלומדים. בסופו של דבר גינצבורג היה הפעיל המרכזי בוועדה שהוקמה וכתב את כל התשובות בעצמו, וחלקן נדפס אחר כך כ"שאלות ותשובות מענה לוי". באחת מפסיקותיו המפורסמות, בעת תקופת היובש, התיר להשתמש במיץ ענבים במקום ביין לצורכי קידוש.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גאוניקה, תשובות הגאונים בשני כרכים (באנגלית), ניו יורק תרס"ט.
- אגדות היהודים (אנ')' סיפורי האגדה היהודיים, מסודרים לפי סדר התנ"ך. גינצבורג כתב את הספר לפני שהיגר לארצות הברית, בגרמנית. הכתב יד תורגם לאנגלית בידי הנרייטה סאלד ופול ראדין (אנ'), וארבעת כרכי הסיפורים יצאו לאור בין 1909 - 1913; ב-1928 יצאו לאור 2 כרכים של מראי-מקורות, וב-1938 הופיע כרך מפתח, שהוכן בידי הרב בועז כהן (אנ').
הספר תורגם לעברית בידי הרב מרדכי הכהן, והוא הופיע לראשונה בהוצאת מסדה בין השנים 1966–1975. הוא יצא לאור מחדש בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות בשנת 2009. - על הלכה ואגדה, הוצאת דביר, תש"ך (1960).
- שרידי הירושלמי מן הגניזה, ניו יורק, תרס"ט / 1909
- גנזי שכטר.
- פירושים וחידושים בירושלמי, ניו יורק תש"א–תשכ"א. (חלק ראשון, חלק שני ו חלק שלישי)
- שאלות ותשובות מענה לוי, תשובות שלו בהלכה, שאסף והדפיס דוד גולינקין, בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה, תשנ"ו.
ביבליוגרפיה כללית של כתביו מאת בועז כהן (אנ') הופיע ב"חלק הלועזי" של הספר יובל שיצא לרגל יום-הולדתו ה-70.[2]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים א. אורבך (א. א. א.), "גיגצברג, לוי", האנציקלופדיה העברית (כרך י), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ט, עמ' 714–715
- דוד גולינקין, קווים לדמותו של פרופ' לוי גינצבורג, בתוך: אגדות היהודים א, מכון שכטר למדעי היהדות, תשס"ט, עמ' ח–יב.
- Eli Ginzberg (1996). Keeper of the Law [שומר התורה] (באנגלית) (2nd ed.). Jewish Publication Society of America. ASIN B0028QKK0Y. ISBN 978-0827606258.
- הרב דוד גולינקין, פרופ' לוי גינצבורג כפוסק: סקירה ראשונית של תשובותיו, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11, ג, כרך 1, ירושלים: האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשנ"ג, עמ' 251-258 (מידע בקטלוג רמב"י), JSTOR 23536121
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לוי גינצבורג, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- בן-ציון אייזנשטט, גינצבורג לואיס, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 21, באתר היברובוקס
- 'גינצבורג, לוי בן יצחק', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 140 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1338).
- רשימת הפרסומים של לוי גינצבורג, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת מאמרים על לוי גינצבורג באתר רמב"י
- ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג: למלאת לו שבעים שנה, האקדמיה האמרקנית למדעי היהדות (Jewish Publication Society), פילדלפיה, תש"ו, באתר היברובוקס
- יצחק רפאל, מפעלו המדעי של ר' לוי גינזבורג, הצופה, 20 בנובמבר 1953
- לוי גינצבורג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סקירות וביקורות על כתביו
- א. מ. הברמן, "אגדות היהודים" ללוי גינצבורג, הארץ, 11 בנובמבר 1966
- אדמיאל קוסמן, "אגדות היהודים" מאת לוי גינצבורג, טולקין של היהודים, באתר הארץ, 28 ביולי 2010
- כתביו
- רשימת המאמרים של לוי גינצבורג באתר רמב"י
לוי גינצבורג (1873-1953), דף שער בספרייה הלאומית- הספרים של לוי גינצבורג, באתר "סימניה"
- לוי גינצבורג, גנזי שכטר - א קטעי מדרש והגדה, ומאמר על הילמדנו, בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה, תרפ"ח, באתר אוצר החכמה
- כתבי לוי גינצבורג בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אגדות היהודים - טקסט באתר ספאריה (באנגלית)
- אגדות היהודים(הקישור אינו פעיל) (באנגלית)
