ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
צילום בלונדון בשנת 2008 | |
לידה |
10 בפברואר 1942 מנהטן, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
2 בדצמבר 2021 (בגיל 79) מנהטן, ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
תקופת הפעילות | 1960–2015 (כ־55 שנים) |
תחום יצירה | אינסטלציה, אמנות וידאו, קולנוע, גרפיקה, פיסול, סואנד-ארט |
זרם באמנות | אמנות מושגית |
יצירות ידועות | (Put) on a fixed point (taken) from a fixed point (Lawrence Weiner), Staples, Stakes, Twine, Turf |
פרסים והוקרה | מלגת גוגנהיים |
לורנס ויינר (באנגלית:Lawrence Weiner; 10 בפברואר 1942 – 2 בדצמבר 2021) היה אמן יהודי-אמריקאי שהתפרסם כנציג זרם האמנות המושגית שהתפתח בשנות ה-60 מן המינימליזם. יצירותיו שהיו משתמשות תכופות בטקסטים עם אותיות דפוס מוצבות תכופות על קירות בהקשר אמנותי של עיר או של נוף ומעבירים דרכם מסרים בעלי ממד הומניסטי, אוניברסלי ופוליטי.[1] ויינר חילק את זמנו בעיקר בין ניו יורק ואמסטרדם.
לורנס ויינר נולד בשנת 1942 ברובע ברונקס של ניו יורק כבן לבעל חנות ממתקים יהודי. אחרי שסיים בגיל 16 את התיכון סטייווסנט עבד בעבודות שונות: על מכלית נפט, כסוור בנמל, בפריקת קרונות רכבת. למד פחות משנה במכללת האנטר ואחר כך טייל בטרמפים ברחבי צפון אמריקה. בדרך בנה מבנים קטנים אותם נטש בשולי הדרך.
ויינר היה אוטודידקט. נחשב לאחד ממייסדי האמנות המושגית הפוסטמינימליסטית, לצד אמנים כמו דאגלס הובלר, רוברט בארי, ז'וזף קוסוט וסול לוויט. [2] ויינר החל בקריירה האמנותית שלו בימי שיאו של האקספרסיוניזם המופשט. בגיל 19 הציג את יצירתו הראשונה: Cratering Piece (חפץ מכתשי). זאת הייתה "יצירת פעולה" מורכבת מחומרי נפץ TNT שפוצצו בו זמנית בארבע פינות של שדה בעיר מיל ואלי על יד סן פרנסיסקו, במחוז מרין של קליפורניה. [3] בהמשך בשנות ה-1960 המוקדמות יצר ויינר למשך שש שנים מספר מכתשים כאלה כפסלים אינדיבידואליים בעזרת פיצוצים בנוף הקליפורני. ב-1964 בניו יורק גילה האמן חוסר עניין הולך וגובר בציור כחפץ יחיד, וביצע שורת ציורים שחיקו את מוטיב אות הכוונון של הטלוויזיה. קרא להם "ציורי פרופלור" ויצר אותם בפורמטים ובטכניקות מגוונות מאוד. בתערוכה בגלריה של סת זיגלאוב בניו יורק ב-1964 תמחר אותם באותו מחיר. מה שעניין אותו הייתה האידיאה של ציור ולא הציור כחפץ.
הוא החל ליצור סדרת יצירות שבהן חוסר עניינו בחפצים בלט עוד יותר. אלו נקראו "Removals" (הסרות). "על מנת ליצור תמונה מתוך בד, הספיק לי לקחת מלבן, להסיר מלבן מתוך הבד, בדרך כלל בפינה, מה שנראה לי הכי נוח, אחר כך להעביר אותו בתרסיס צבע, ולשים עליו רצועה אחת למעלה ואחרת למטה.... אחר כך ביקשתי מהלקוח לבחור בצבע, בגובה, בממדי המלבן שגזרתי, מכיוון שאלו דברים ללא חשיבות אמיתית. עם שיטה חדשה זו התפקידים התבהרו: ויינר הציע מבנה והלקוח בחר בצורה הסופית של הציור. [4]
בסוף אפריל 1968 הוזמן ויינר יחד עם רוברט בארי ועם קרל אנדרה להשתתף בתערוכה משותפת במכללת וינדהם בפאטני במדינת ורמונט. ויינר הציג "מהדקים, יתדות, חבל, דשא". הסטודנטים זעמו על אי הבנת הפסל והרסו אותו. ויינר קיבל בהבנה את תגובתם. הוא שם לב ששכח די מהר, במה החליף את החלקים ה"מוסרים".
כשסול לוויט ניסח ב-1968 את "הסעיפים על האמנות המושגית", גם ויינר שהחליט לא להעמיד את עצמו בעמדה דומיננטית, כתב "הצהרת הכוונות" משלו.
1. האמן יכול לבנות את היצירה
2.היצירה יכולה להיות מיוצרת
3. היצירה יכולה לא להתגשם
כשכל משפט הוא שווה ותואם את כוונת האמן בחירת תנאי ההצגה של היצירה תלויה בלקוח בעת קבלתה
מכאן ואילך הציג ויינר, בלי שיהיה לא משנה, או את הפסל, שיצר הוא עצמו (או מישהו אחר) או את ה"מבע" (énoncé) שלו. הטקסט המוצג על ידי ויינר איננו לדבריו ה"מבע" של מיזם, אלא הצורה הטקסטואלית של יצירות שכבר התגשמו. הטקסט הופך בעיני ויינר לצורה המיטבית, מכיוון שהיא היחידה המבטיחה ללקוח שיגשים מחדש או לא, את מה שתואר.
הטקסט הפך לחומר הגלם עצמו של העבודה של ויינר, וכל דבר שעליו ניתן להדביק טקסט הפך לכשיר להצגה בפני הקהל. ברוח הדברים האלה, הספר הפך אצל ויינר לאחד השיטות העיקריות להצגת עבודתו. בשנת 1968 יצר את ספרו הראשון "Statements" (משפטים), ספר קטן בכריכה רכה בן 64 עמודים ובו תיאור העבודות שביצע ויינר בעבר. הוא הוצא בהוצאה לאור לואי קלנר וסת זיגלאוב. ויינר השתתף בזירוקסבוק Xeroxbook שהוצא לאור גם הוא על ידי זיגלאוב בשנת 1968. החל מתחילת שנות ה-1970 המדיום הראשי של אמנותו היו העתקים על הקירות של ה"מבעים" שלו. עם זאת הוא עבד גם עם וידאו, קולנוע, ספרים, פסקולים, פיסול, מיצג, אינסטלציה ורישום יצירותיו מוצגות בגלריות לאו קסטלי בניו יורק ואיבון לאמבר בפריז. כיום הוא מיוצג על ידי גלריית מריאן גודמן
במשך שלושים שנה התגורר לורנס ויינר עם אשתו לאליס ברחוב בליקר בניו יורק. מאוחר יותר עברו לדירה וסטודיו בווסט וילג'.
נפטר ב-2 בדצמבר 2021.
(המרכז הלאומית לאמנויות ולתרבויות) בגרנובל
(מונח) על נקודה קבועה (נלקח) מנקודה קבועה מס. 717 - אינסטלצית-קיר באותיות לבנות מאפוקסי שנקנתה בשנת 2000 על ידי ממשלת צרפת ונמצאת בפריז, בגני טווילרי
(ספר רישומים)
2012 : Brest, Zédélé éditions collection Reprint. (מהדורה ראשונה : ג'ק ונדלר, לונדון 1972.)