לידה | ישראל |
---|---|
ענף מדעי | ביולוגיה מתמטית, ביולוגיה פיזיקלית |
מקום מגורים | ונקובר, קנדה |
עיסוק | חוקרת, מרצה ומדענית |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | לי סגל |
מוסדות | אוניברסיטת קולומביה הבריטית |
תלמידי דוקטורט | Athan Spiros, Magdalena Luca, אלכסנדר מוגילנר, Gul Civelekoglu, James Watmough |
פרסים והוקרה | פרס נלסון קריגר, פרס על מחקר חברתי, פרס ארתור וינפרי, פרס ג'ון פון נוימן |
אתר רשמי | |
ליה אדלשטיין-קשת (באנגלית: Leah Edelstein-Keshet) היא פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת קולומביה הבריטית בוונקובר.[1] אדלשטיין-קשת התפרסמה בזכות תרומתה לביולוגיה מתמטית ולביופיזיקה. מחקרה עוסק בתחומים רבים כגון: ביולוגיה תאית, ביוכימיה, מודלים מתמטיים בביולוגיה, ואקולוגיה, ומתמקד בתנועת תאים ושלד התא, השפעת אותות בתאים על צורתם ותפקודם, מודלים פיזיולוגים של מחלות, ואגרסיביות בקרב בעלי חיים.[2]
אדלשטיין-קשת נולדה בישראל למשפחה של הורים אקדמאיים. אביה היה מתמטיקאי ואמה ביולוגית ימית. בילדותה נהגה לעזור לאמה בעבודתה הביולוגית, לדוגמה בהרכבת דגמים של אצות שהיא אספה.[1] אדלשטיין-קשת עברה עם משפחתה לקנדה כשהייתה בת 12.[2]
עשתה תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת דלהוסי בהליפקס, נובה סקוטיה. המשיכה לתואר שני והצטרפה לתוכנית מחקר בביולוגיה מתמטית, תחום שעוסק במתמטיקה שימושית ובעיקר בשימושיה בתחום הביולוגי.[3] לאחר סיום התואר השני היא עברה לישראל. אדלשטיין-קשת עשתה את הדוקטורט שלה במכון ויצמן, בהנחיית לי סגל.[4] לאחר סיום הדוקטורט בשנת 1982, אדלשטיין-קשת עבדה כמרצה באוניברסיטת בראון ובאוניברסיטת דיוק. ב-1989 היא החלה לעבוד באוניברסיטת קולומביה הבריטית בוונקובר, ושם גם קיבלה את הפרופסורה שלה ב-1995.[5] אדלשטיין-קשת נשארה באוניברסיטת קולמביה הבריטית בתור חוקרת ומרצה במתמטיקה ובביולוגיה מתמטית עד היום. ב-1984 אדלשטיין הצטרפה ל-SIAM (אנ'), האגודה למתמטיקה תעשייתית ושימושית. בשנים 1995–1997, אדלשטיין-קשת הייתה נשיאת האגודה לביולוגיה מתמטית (אנ'), האישה הראשונה בתפקיד זה[2]
עבודת הדוקטורט של אדלשטיין-קשת עסקה במודלים מתמטיים לחיזוי צורת מושבות עובש.[4] בתחילת שנות ה-90 חקרה ביחד עם תלמידה לשעבר, אלקס מוגילנר את הסידור העצמי של רשתות החלבון אקטין והשפעתו על תנועת התא. בשנת 2002 הם פרסמו את המודל המתמטי הראשון לארגון העצמי של רשתות אקטין בצד התנועתי של התא. בשנת 2010 אדלשטיין-קשת החלה לחקור את הקשר בין אותות פנימיים בתאים של איקריוטים.[2] עבודתה של אדלשטיין-קשת עוסקת גם בפיתוח מודל של פיזיולוגיה ומחלות (כמו סוכרת אוטואימונית), והתנהגות ואגרסיביות ביצורים חיים.[1]
בנוסף, פרס של החברה לביולוגיה מתמטית נקרא על שמה, פרס ליה אדלשטיין-קשת בהוקרה להיותה הנשיאה הראשונה של הארגון. הפרס ניתן בשתי דרכים: לנשים בתחילת דרכן ולנשים שיש להן כברת דרך בתחום.[7]