ליל הגלשונים

אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה, העוסק בתקיפה (1987) שבה נהרגו חיילים מאש מחבל שחדר לארץ בעזרת גלשן אוויר סמוך לגבול לבנון, עם הערך "ליל הקלשונים", העוסק בתקיפה (1992) שבה נרצחו שלושה חיילי צה"ל בשטח אש 105.
ליל הגלשונים
חלק מהלחימה בדרום לבנון (1985–2000)
חייל בוחן את הגלשן
חייל בוחן את הגלשן
תאריך 25 בנובמבר 1987
מקום ממזרח לקריית שמונה בסמוך למנחת המסוקים גיבור
מטרה מחנה צבאי
קואורדינטות 33°13′23″N 35°36′06″E / 33.22305556°N 35.60166667°E / 33.22305556; 35.60166667
סוג פיגוע ירי
נשק גלשן אוויר, רובי סער, רימוני יד
הרוגים 6 חיילים
פצועים 10 חיילים
מבצע החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית
מספר מפגעים 2
מניע לאומני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליל הגלשונים הוא פיגוע טרור שהתרחש ב-25 בנובמבר 1987 בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון בו נהרגו 6 חיילי צה"ל ו-10 נפצעו מאש מחבל שחדר לישראל בעזרת גלשן אוויר.

מהלך האירוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בנובמבר 1987 יצאו מלבנון לעבר ישראל על גלשני אוויר שני מחבלים מארגונו של אחמד ג'יבריל, "החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית"[1]. אחד המחבלים נורה והופל באמצעות פצצת תאורה ידנית סמוך לכפר יובל, כ-300 מטרים לתוך רצועת הביטחון, ונהרג על ידי כוחות צה"ל. המחבל השני הצליח לחדור לתחום ישראל ונחת בשדה קוצים ממזרח לקריית שמונה, בסמוך למנחת המסוקים גיבור[2]. הוא פתח באש לעבר טנדר צבאי שהיה בקרבת מקום, הרג את נהגו, קצין צה"ל, ופצע חיילת נוספת שישבה לצידו.

לאחר מכן הסתער המחבל על מאהל צבאי קטן סמוך (בקרבת בסיס "גיבור"), אשר אויש בחיילי נח"ל. השומר שבשער המחנה נס מעמדתו כשזיהה את המחבל, ואפשר בכך למחבל לחדור למאהל ללא קושי. המחבל פתח בירי והשליך רימוני יד אל עבר החיילים ששהו במקום. המחבל הספיק להרוג עוד חמישה חיילים ולפצוע שבעה נוספים עד שנהרג מאש שירה הרס"פ גדעון בשארי (שנפצע אף הוא במהלך האירוע)[3].

בשארי סיפר כי עם היריות הראשונות שנשמעו (כנראה היריות שנורו על הטנדר הצבאי) קיבל טלפון ממפקדו הישיר שהודיע על התראה. עם שמיעת יריות מכיוון ש"ג המחנה, רץ בשארי עם נשקו האישי לחפש את המחבל, שכבר עבר לצד אחר והחל לטווח חיילים. בשארי זיהה אותו יורה ממרחק מטרים ספורים וחיסל את המחבל בירי אוטומטי. בשל האנדרלמוסיה הכללית, מתנדב מקיבוץ סמוך נורה ונפצע, לאחר שזוהה בטעות כמחבל.

תגובות לאירוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכירים מגיעים לאזור הפיגוע במחנה גיבור: הרמטכ"ל דן שומרון, שר הביטחון יצחק רבין, ראש עיריית קריית שמונה פרוספר אזרן ואחרים

האירוע סימל, לדעת רבים, את השאננות וחוסר המוכנות של צה"ל. כמו כן, בדיעבד התברר כי הייתה התרעה מודיעינית על הפעולה, אך חשיבותה לא הובנה בזמן[4].

ימים ספורים לאחר האירוע פרצה האינתיפאדה הראשונה.

בעקבות האירוע הדיח הרמטכ"ל דן שומרון את מפקד חטיבת הנח"ל, יעקב סלע[5] שנכנס לתפקידו חודש ימים קודם לאירוע, אך תשומת הלב הציבורית התמקדה בתפקודו של הש"ג, רוני אלמוג. בעקבות הביקורת הציבורית והצבאית הקשה שהוטחה באלמוג, הסתנן אביו, יצחק, אל תוך מפקדת פיקוד צפון. לאחר מעשה אמר האב כי עשה זאת על מנת להוכיח שניתן לחדור אל המחנה גם ללא היתקלות ישירה בש"ג שבשער, ועל כן יש להסיק מסקנות חמורות גם כלפי גורמים אחרים שכשלו בתחומי המודיעין והאבטחה ולא להתמקד בבנו דווקא. רוני אלמוג עצמו נשפט לשנה וחצי מאסר בפועל ולאחר שריצה את עונשו, עזב את ישראל[6].

מפקד פיקוד הצפון, יוסי פלד נפגש עם שר הביטחון יצחק רבין בעקבות טענות מדוע לא ננקטו נגדו כל צעדים. הוא אמר לרבין כי כדי להרגיע את ההיסטריה והפאניקה הוא מוכן לעזוב את תפקידו לאלתר. רבין סירב והורה לו להמשיך בתפקידו.

כחלק מלקחי האירוע, תוגברו כוחות מערך הנ"מ ברצועת הביטחון. מוצבים כמו מוצב הרדוף בגזרה המערבית ומוצב חממה בגזרה המזרחית הועברו לפיקודן של סוללות נ"מ מתנייע. אלה איישו את המוצבים דרך קבע ותפסו, במקביל לכוננות הקרקעית, גם כוננות אווירית בעזרת מערכות נשק לטווח קצר כגון דרקון, ברקן ומחבט, שיועדו לסכל חדירות בכלי טיס זעירים, כמו גם מטוסי ומסוקי אויב.

סמוך לקריית שמונה ישנה אנדרטה לזכר הנופלים אשר הוקמה ביוזמת המשפחות השכולות.

מפקד הפיגוע, עבד א-רחמן אחמד עתיק, נהרג בסוריה באפריל 2017[7].

הביטוי "תסמונת הש"ג", המשמש ככינוי ביקורתי לנטייה להעביר אחריות למחדל לגורמים הזוטרים ביותר בשרשרת הפיקוד, מקורו בתקרית ליל הגלשונים[8].

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 הופיע בסדרה "היהודים באים" מערכון על המשפט שנעשה לש"ג אחרי המקרה, בפרק מספר 5, ובו מטילים כביכול על רוני אלמוג את האשמה על אירועים שונים כגון טבח הספורטאים במינכן, מלחמת יום הכיפורים והשואה ואף בהפסד באירוויזיון 1986, אף על פי שהוא היה צעיר מדי מכדי לקחת חלק בהם או שטרם נולד בזמן שקרו[8].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרטה לזכר הנופלים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליל הגלשונים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ המחבל הראשון, חאלד מוחמד אקרה, בעל אזרחות סורית והמחבל השני מילעוד בן אל-נאג'ח, אזרח תוניסאי
  2. ^ יוסי ברגר, חופשת קיץ, פרק ראשון מתוך הספר, הוצאת רימונים, 2010, עמודים 92–93
  3. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג–1993, עמודים 316–321
  4. ^ אמיר אורן, אל תעשו גלים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
  5. ^ ‏מאור בוכניק, ‏נכתבו בדם: המחדלים הגדולים בתולדות בצה"ל, באתר ‏מאקו‏, 20 בספטמבר 2011.
  6. ^ אייל לוי, ‏שורדי ליל הגלשונים רוצים צדק היסטורי: "הסכמנו להקריב את נפשנו", באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2017
  7. ^ יאסר עוקבי, ‏30 שנה אחרי: מפקד פיגוע ליל הגלשונים נהרג בסוריה, באתר מעריב אונליין, 24 באפריל 2017
  8. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד נועה מילשטיין, ‏תסמונת הש"ג, בעיתון מקור ראשון, 18 ביולי 2019


פיגועי טרור נגד ישראלים במחצית השנייה של המאה ה-20
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים 1948 עד 1959 • שנות ה-60 • שנות ה-70 • שנות ה-80 • שנות ה-90 • >
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל שנות ה-70: מתקפת הטרור בשדה התעופה של מינכן (10 בפברואר 70) • הפיגוע בטיסה 330 של סוויסאייר מציריך לנתב"ג (21 בפברואר 70) • חטיפת טיסת 571 של סבנה איירליינס מבריסל לנתב"ג (8 במאי 72) • טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (5–6 בספטמבר 72) • משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (28 בדצמבר 72) • הפיגוע בטיסה 841 של טראנס וורלד איירליינס מנתב"ג לניו-יורק (8 בספטמבר 74) • חטיפת מטוס אייר פראנס 139 מנתב"ג לפריז (27 ביוני 76)

שנות ה-80: ניסיון ההתנקשות בשגריר הישראלי בלונדון (3 ביוני 82) • הפיגוע בראס בורקה (5 באוקטובר 85) • רצח הימאים הישראלים בברצלונה (5 באוקטובר 85) • הפיגועים בדלפקי אל על בנמלי התעופה של וינה ורומא (27 בדצמבר 85) • ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון (17 באפריל 86)
שנות ה-90: פיגוע האוטובוס במצרים (4 בפברואר 90) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (17 במרץ 92) • הפיגוע בשגרירות ישראל בלונדון (26 ביולי 94)

1948–1999 • 2000–2009 • 2010–2019 • 2020–2029