בימוי | אנדריי קונצ'לובסקי |
---|---|
הופק בידי | אנדריי קונצ'לובסקי |
תסריט | אנדריי קונצ'לובסקי |
שחקנים ראשיים | Irina Yermolova |
מוזיקה | אדוארד ארטמייב |
צילום | אלכסנדר סימונוב |
מדינה | רוסיה |
הקרנת בכורה | 5 בספטמבר 2014 |
משך הקרנה | 90 דק' |
שפת הסרט | רוסית |
סוגה | סרט דרמה |
דף הסרט ב־IMDb | |
לילותיו הלבנים של הדוור (ברוסית: Белые ночи почтальона Алексея Тряпицына) הוא סרט דרמה רוסי משנת 2014 בבימויו של אנדריי קונצ'לובסקי. זהו חלקו האחרון בטרילוגיה של קונצ'לובסקי על המראה האחורית של רוסיה. הסרט מגולל את סיפורם של תושבי כפר רוסי נידח, שמגעם העיקרי עם העולם החיצון הוא דוור. כל השחקנים בסרט הם לא מקצועיים והליהוק ארך שנה.
הסרט זכה בפרס אריה הכסף של פסטיבל הסרטים של ונציה ב-2014 בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר[1].
קונצ'לובסקי לוקח את הצופה לחבל ארכנגלסק בצפון רוסיה, לחופי אגם קנוזרו, 450 קילומטר מהים הלבן. מקום שבו הזמן כאילו עצר מלכת, כך שהתושבים עדיין מנהלים את התקשורת עם העולם אך ורק באמצעות הדוור; מקום שבו השמש לא שוקעת בקיץ, והלילות לא נגמרים.
הסרט משרטט את דיוקנאותיהן של דמויות מקומיות, ובראשן אלכסיי טריאפיצין (ליוחה) הדוור, הנודד ברגל או באמצעות סירה בין הכפרים הנידחים, מבקר את שכניו, מחלק מספק להם לחם, דואר, מיסים, נורות, כסף ופנסיה. הוא החיים עבורם. הוא חולם בהקיץ על חתול אפרפר-כחלחל מסתורי הפוקד את בקתתו. במהלכה של העלילה הוא מנסה להצית להבה ישנה עם אהובתו מימי בית הספר, מתיידד עם בנה הצעיר, ויוצא לחפש את מנוע הסירה שלו שנגנב[2].
חברת הדואר הרוסית השקיעה בהפקת הסרט כ-30 מיליון רובל (כ-820 אלף דולר), ועוד 26.5 מיליון רובל (כ-720 אלף דולר) הוקצו על ידי משרד התרבות של הפדרציה הרוסית. ועדת האוסקר הרוסית שקלה לשלוח את הסרט לתחרות האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אך הבמאי ביקש לא לשלוח אותו בגלל שהחלוקה לסרט באנגלית ולסרט בלועזית מונעת מרגש עליונות תרבותית של מדינות המערב דוברות האנגלית, והתרבות האחרת. דעתו נתקבלה, ובמקומו ייצג את רוסיה הסרט המצוין לוויתן.