למידת באמצעות תיקוף (באנגלית: Validated Learning) היא גישה לפיתוח מוצרים ועסקים, שהוצעה ב־2011 על ידי אריק ריס (Eric Ries) כנדבך מרכזי במתודלוגיית הסטארט-אפ הרזה[1]. הגישה מתמקדת בקיצור מחזורי הפיתוח ובירור אם המודל העסקי הוא בר-קיימא.
בתהליך למידה באמצעות התיקוף, המפתחים לוקחים רעיון ראשוני ומתקפים את עוצמת הרעיון ומידת ישימותו. כל איטרציית בדיקה של הרעיון היא חלק מתהליך למידה מורכב וארוך יותר, וכל לקח מיושם בתהליך התיקוף הבא. השיטה פותחה במקור בהקשר של תהליכי הצמיחה של חברות סטארטאפ, אבל ניתן ליישמו באופן נרחב במגוון סיטואציות למידה ושיפור.
הפילוסופיה מאחורי למידת באמצעות תיקוף מגיעה מגישת הייצור הרזה של חברת טויוטה, לפיו בזבוז מתקיים בכל מקום בו אנו לא משרתים את צרכיו של הלקוח.
השלבים המרכזיים בשיטה הם:[דרוש מקור]
מעגל או לולאת בנה-מדוד-למד הוא טכניקת פיתוח שמדגישה את הצורך במהירות בפיתוח מוצרים. המעגל כולל את השלבים הבאים: רעיון ← בניית מוצר מינימלי ← מדידה ← ניתוח הנתונים ← חזרה לשלב הרעיון וחוזר חלילה.
האפקטיביות של החברה או צוות הפיתוח נמדדת ביכולתם לקחת רעיון ולבנות עבורו מוצר בר-קיימא מינימלי (Minimum viable product), לבחון את המוצר למול לקוחות פוטנציאליים בשוק, לנתח את תוצאות הבדיקה ולבחון האם הרעיון תוקף או שנדרש שינוי מקיף (Pivot)[2] ביחס למוצר, לקהל היעד או למודל העסקי. התהליכים המהירים בין תיקוף אחד למשנהו מאפשרים לחברה או לצוות הפיתוח למצוא תאימות בין השוק למוצר (product/market fit), גורם בעל החשיבות גבוהה לשרידותה של חברת סטרטאפ לאורך זמן[3].
שלב בתהליך למידת באמצעות תיקוף | עקרונות לשלב זה |
העלאת רעיון (Idea) | יש להתחיל מהבעיה של הלקוח לגבש עבורה פתרון אפשרי |
בניה של מוצר מינימלי (MVP) | על המוצר לכלול מינימום פיצ'רים ולהיות מכוון לצורך המרכזי |
מדידה (Measure) | בדיקת A/B test, ניתוח קוהורט, Valuation board |
ניתוח הנתונים (Analyze) | האם השערות צורכי הלקוח עברו את המינימום הקריטי? |
למידה ותיקן (Learn) | אם התיקוף נכשל, יש לבצע פיבוט ולתקף בשנית |
בתהליכי למידת תיקוף ניתן ללמוד על אחד או יותר משלושת הרכיבים הבאים:
מספר שלבים לביצוע למידה באמצעות תיקוף, בעזרת כלי זה:
לוח התיקוף הוא דוגמה לכלי שמאפשר למידה באמצעות תיקוף לשוק ולקהל היעד - חתך השוק אליו מיועד המוצר או השירות.
מבחן זה מבוסס על ספרו של Rob Fitzpatrick, והוא מציע סט של שאלות פשוטות המאפשר להגדיר מול משתמש ידידותי (למשל, אמא של המפתח) מהן הבעיות האמיתיות של המשתמשים והאם הפתרונות המוצעים מתאימים לבעיות אלו. השיטה נועדה לתת מענה לאנשים הנמצאים בקרבת המפתח, שעשויים לספק תשובות שקריות במטרה לספק את רצונות המפתח. כמו כן, הוא נותן מענה להטיה של יזמים ה"מתאהבים" בפתרונות שלהם ומתקשים לקבל חוות דעת אובייקטיבית מהסובבים אותם[4].
מבחן האמא הוא דוגמה לכלי שמאפשר למידה באמצעות תיקוף לבחינת ישימות המוצר או השירות שהסטארטאפ מציע ללקוחותיו.
קנבס המודל העסקי([[:en:Business Model Canvas
|אנ']]) הוא תבנית[5] שמטרתה פיתוח או תיעוד של מודל עסקי בעזרת 9 הקטגוריות הבאות:
תבנית הקנבס היא דוגמה לכלי שמאפשר לבצע למידת באמצעות תיקוף למודל העסקי של הסטארטאפ.
למידת תיקוף ניתנת ליישום בעסקים קטנים ובינוניים שאינם בעלי מאפיינים של חברת סטארטאפ בתהליכי בחינת התוכנית העסקית שלהם. היא משתלבת היטב בבחינת רעיונות ראשוניים של יזמים וכן, משתלבת היטב עם מתודולוגיית החשיבה עיצובית שמשלימה אותה[6].