מאיר חביב

מאיר חביב
לידה	28 באפריל 1961 (בן 63); פריז, צרפת
שם לידה	Meyer Dov Habib
מדינה	צרפת
השכלה	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; אקול יבנה ;
מפלגה	Union of Democrats and Independents, הליכוד
	10 ביוני 2013 – 20 ביוני 2017; (4 שנים)
	21 ביוני 2017 – 21 ביוני 2022; (5 שנים)
	22 ביוני 2022 – 3 בפברואר 2023; (227 ימים)

מאיר חביב (בצרפתית: Meyer Habib, נולד ב-28 באפריל 1961) הוא פוליטיקאי יהודי-צרפתי, שכיהן משנת 2013 עד 2024 כציר מטעם UDI, מפלגת מרכז ליברלית, בפרלמנט הצרפתי. בעבר היה סגן יו"ר הקריף, ארגון הגג של הארגונים והקהילות היהודיות בצרפת. נחשב ידיד אישי של בנימין נתניהו מאז ראשית שנות התשעים^[1] ומייצג אותו לעיתים במגעים חשאיים שונים עם ראשי השלטון הצרפתי.

קורות חיים

חביב נולד ב-1961 בפריז, להורים יהודים יוצאי תוניסיה, שהיגרו לפריז ב-1956. אביו, עמנואל רוז'ה, שימש כנציגה של תוניסיה בקונגרס הציוני העולמי והיה ממייסדי הקהילה היהודית של יוצאי תוניסיה בצרפת, מחלוצי הכשרות בארץ זו, בעל יקב שייצר את היין הכשר הראשון בצרפת ואף קרא לשמפניה הראשונה שייצר "ציונה". איש בית"ר ופעיל בעלייה לישראל. אימו של חביב, ליליאן, ושתי אחיותיו, מתגוררות בישראל. אחיו משה, היה רב בישיבת בית אל שבחבל בנימין^[2], וכיום הוא דיין בבית הדין הרבני בנתניה^[3].

מאיר חביב, כמו אביו לפניו, היה בצעירותו חבר בבית"ר. כמבוגר, הוא אף היה במשך שנים אחדות נציג תנועת הליכוד בצרפת. עלה לישראל בגיל 18, אף כי שמר גם על אזרחותו הצרפתית. למד וסיים תואר ראשון כמהנדס תעשייה וניהול בטכניון בחיפה. חזר לצרפת והמשיך בעולם העסקים וטיפס במהירות רבה עד שהגיע למשרת המנכ"ל של חברת התכשיטים הצרפתית הגדולה - Groupe Vendome.

בשנת 2013 נבחר כציר בפרלמנט הצרפתי מטעם UDI, מפלגת מרכז ליברלית. בבחירות שנערכו ביולי 2024 לא נבחר.^[4]

חביב משמש כיום (2013) גם כנשיא ועד ידידי המכללה האקדמית נתניה.

חביב הוא בעל חגורה שחורה בקראטה. נשוי ואב לארבעה ילדים. גר בירושלים ובפריז.

סגן יו"ר הקריף

כיהן כסגן יו"ר הקריף במשך שמונה שנים. שנתיים היה סגנו של רוז'ה קוקרמן. לאחר מכן שלוש שנים תחת היו"ר רישאר פראסקייה, בקדנציה הראשונה שלו (2007–2010). ב-2010, אחרי חמש שנים כסגן, התמודד מול פראסקייה על מישרת יו"ר הקריף, אך הפסיד כשקבל כ-36.5% בלבד מקולות חבר הבוחרים (כ-200 מראשי יותר מ-60 ארגונים יהודיים צרפתים) ונאלץ להמשיך כסגנו של פראסקייה גם בקדנציה השנייה (2010–2013)^[5].

קשריו עם בנימין נתניהו

חביב מקורב לבנימין נתניהו מאז ראשית שנות התשעים. הוא ארגן כמה מפגישותיו של נתניהו כיו"ר אופוזיציה עם הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי. את יום הבחירות לכנסת ב-2009 העביר עם נתניהו, והיה מעורב במינוי סילבן שלום למשנה לראש הממשלה ולשר לפיתוח אזורי^[6]. בנובמבר 2012, כשביקר נתניהו בצרפת, חביב היה איתו לאורך כל המסלול, גם בטולוז, שם הלכו השניים, יחד עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד, לנחם את בני הקהילה היהודית אחרי הטבח שבו נהרגו מורה בקהילה ושלושה בני משפחה אחת^[7].

בשנת 2016 נחשף שחביב מימן מכיסו מספר נסיעות של נתניהו לחוץ לארץ^[8]. כמו כן, חביב היה מכרו של ארנו מימרן ויצר קשרי חברות בין נתניהו למשפחת מימרן.

ציר באספה הלאומית הצרפתית

ב-26 במאי 2013 נערכו בחירות משנה לפרלמנט הצרפתי, למחוז השמיני, שהוא מחוז המזרח התיכון (טורקיה, יוון, איטליה, קפריסין, מלטה, ישראל ועוד), אחד מאחד עשר המושבים השמורים באספה הלאומית לאזרחי צרפת השוהים מחוץ לארצם. לפני הבחירות נציגת האזור הייתה דפנה פוזננסקי בן-חמו. חביב רץ בבחירות אלה מטעם מפלגת המרכז - ימין החדשה UDI - Union des démocrates et indépendants, איחוד של שמונה מפלגות מרכז ימין קטנות בראשותו של ז'אן לואי בורלו, ונתמך באופן בולט ופומבי על ידי בנימין נתניהו, שאף השתתף בסרטון תעמולה למענו^[9]^[10]. הוא הגיע בסיבוב הראשון למקום השני, אחרי ולרי הופנברג נציגת האיחוד למען תנועה עממית - UMP, מפלגת הימין - מרכז העיקרית, שהקים בשעתו ז'אק שיראק ולאחר מכן הייתה מפלגתו של ניקולא סרקוזי. בסיבוב השני, שנערך ב-9 ביוני 2013 בין שני מנצחי הסיבוב הראשון, התהפכו היוצרות וחביב גבר על הופנברג, 53% - 47%^[11].

סמוך לאחר בחירתו לפרלמנט הצרפתי נבחר חביב גם לוועדת החוץ של האספה הלאומית והוא מפגין בהתמדה עמדות פרו ישראליות מובהקות. בין השאר למשל, הוא הזהיר את לורן פביוס שר החוץ הצרפתי, כי הסכם גרוע עם איראן בנוגע לפירוק פוטנציאל הנשק הגרעיני שלה עלול להביא להתקפה ישראלית על המתקנים הגרעיניים האירנים^[12]. כעבור יומיים הוא הישווה את ועידת ז'נבה לפירוק פוטנציאל הנשק הגרעיני האירני, בין שש המעצמות והאיחוד האירופי, לבין איראן, בנובמבר 2013, לועידת מינכן 1938, בין נוויל צ'מברלין להיטלר. השוואה שנועדה לנסות למנוע את ההסכם שהושג בסופו של דבר^[13].

ב-18 ביוני 2017 זכה שוב בסיבוב השני בבחירות הפרלמנטריות בצרפת, כנגד המועמדת שהתמודדה מולו מטעם מפלגתו של הנשיא עמנואל מקרון.

ב-2022 נבחר לכהונה השלישית בפרלמנט כשגבר על יריביו בסיבוב השני. ב-3 בפברואר 2023 הודיעה המועצה החוקתית של צרפת על ביטול בחירתו של חביב בשל אי סדרים ומניפולציות שנועדו לפגוע ביושרן של הבחירות^[14] חביב התמודד גם בבחירות החוזרות בהן ניצח כשזכה בכ-54% מהקולות.^[15]

בבחירות שהתקיימו ביולי 2024 איבד את מושבו בפרלמנט.