מארס 7 (ברוסית:Марс-7) הייתה גשושית לא מאוישת, שהייתה חלק מתוכנית מארס הסובייטית, תוכנית שנמשכה בין השנים 1960 עד 1973 ומטרתה הייתה לחקור את כוכב הלכת מאדים. "מארס 7" שוגרה במקביל לשיגור גשושיות מארס 4, מארס 5 ו-מארס 6. גשושיות "מארס 6" ו-"מארס 7" היו אמורות לנחות על מאדים וגשושיות "מארס 4" ו-"מארס 5" להיות לווייני כוכב לכת.
השיגור בוצע מכן שיגור מס' 81 בקוסמודרום בייקונור בעזרת משגר מדגם פרוטון K.
הקשר עם הגשושית בוצע ממרכז התקשרות בחצי האי קרים.
הגשושית כללה יחידת מדחפים, פאנל סולארי, ציוד מדעי, ציוד בקרה ותקשורת ויחידת נחיתה כיחידה נפרדת. מאסה של יחידת נחיתה הייתה 844 ק"ג מהם 19 ק"ג של ציוד מדעי. במהלך טיסה ליעד הועברו נתוני מדידות ממכשירים שהותקנו על החללית. בוצעו עדכוני מסלול. לאחר טיסה של חודש התרחשה תקלה בציוד תקשורת והיה קושי בהעברת פקודות. כל פקודה הייתה מועברת פעמיים-שלוש. לאחר הגעה ליעד יחידת נחיתה הופרדה. עקב טעות בהעברת פקודה יחידת נחיתה עברה במרחק של כ-1,400 ק"מ ממאדים.