מבצע ברקאן

מבצע ברקאן
Operation Barkhane
תאריכים 1 באוגוסט 2014 – 9 בנובמבר 2022 (8 שנים)
קרב לפני מבצע סרוואל
מקום סאהל
עילה לסייע לממשלות המדינות לשמור על השליטה בשטחן ולמנוע מהאזור להפוך למקלט בטוח לקבוצות טרור איסלאמיסטיות שמתכננות לתקוף את צרפת ואירופה.
הצדדים הלוחמים

בתמיכת:
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
קנדהקנדה קנדה
דנמרקדנמרק דנמרק

אל-קאעדה במגרב האסלאמיאל-קאעדה במגרב האסלאמי אל-קאעדה במגרב האסלאמי
אנצאר א-דין

מנהיגים
 
כוחות

צרפתצרפת צרפת: 3,000 חיילים
אסטוניהאסטוניה אסטוניה: 95 חיילים
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בריטניה: 90 חיילים
דנמרקדנמרק דנמרק: 70 חיילים
שוודיהשוודיה שוודיה: 150 חיילים

אל-קאעדה במגרב האסלאמיאל-קאעדה במגרב האסלאמי בערך 6000 טרוריסטים

אבדות

צרפתצרפת 53 חיילים נהרגו
אסטוניהאסטוניה 6 חיילים פצועים
ארצות הבריתארצות הברית 4 חיילים הרוגים, ו-2 פצועים.

מעל 2800 הרוגים

מבצע ברקאן (בצרפתית: Opération Barkhane) הוא מבצע צבאי שהחל ב-1 באוגוסט 2014, והסתיים ב-9 בנובמבר 2022 המבצע מובל על ידי הצבא הצרפתי נגד קבוצות איסלמיסטיות באזור הסאהל באפריקה.[1] המבצע מובל בשיתוף פעולה עם ארבע מדינות, כולן מושבות צרפתיות לשעבר המשתרעות על פני הסאהל: בורקינה פאסו, צ'אד, מאוריטניה וניז'ר. מאלי הייתה בעבר חלק מהמבצע. המדינות האלו היו חברות בכוח G5 אשר פעל יחד עם צרפת מול ארגוני הג'יהאד. חלק ממדינות המערב סיפקו סיוע. המבצע נקרא על שם דיונה בצורת חצי סהר הנצופה במדבר סהרה.[2][3]

מהלך המבצע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הצרפתי התערב בתחילה במאלי בתחילת 2013 כחלק ממבצע סרוואל, ששחרר את צפון מאלי משליטת איסלאמיים קיצוניים והשיב את השליטה במדינה לידי הממשלה. מבצע ברקאן נועד להשגיח על הצלחה זו והרחיב את פעולות הצבא הצרפתי על פני שטח עצום של אזור הסאהל. המטרה המוצהרת של המבצע היא לסייע לממשלות המדינות לשמור על השליטה בשטחן ולמנוע מהאזור להפוך למקלט בטוח לקבוצות טרור איסלאמיסטיות שמתכננות לתקוף את צרפת ואירופה.[4]

חיילים צרפתים בפטרול בניז'ר, 2020

ב-1 באוגוסט 2014 הפך מבצע סרוואל למבצע ברקאן, משימה אזורית המרוכזת בסאהל. כמה חודשים קודם לכן, בחודש מאי, השתלטו קבוצות מורדים טוארגים וערבים על קידאל, עיירה קטנה בת 25 אלף תושבים השוכנת בצפון מזרח מאלי.[5]

כמעט שנה לאחר מכן, במאי-יוני 2015, נחתם הסכם שלום בין ממשלת מאלי למורדים מהטוארג אבל היישום שלו נשאר מוגבל. האלימות התפשטה לדרום מזרח והשפיעה על בורקינה פאסו וניז'ר.[5]

משנת 2015, התרבו התקפות נגד כוחות סהלים או זרים, כמו גם מקומות שבהם פוקדים זרים.[6] ארגון המדינה האסלאמית בסהרה הוקם בשנת 2015 על ידי הטרוריסט עדנאן אבו ואליד אל-סהראווי, והוכר שנה לאחר מכן על ידי ההנהגה המרכזית של המדינה האסלאמית. במרץ 2017, נאמני מוכתר בלמוכתר באל-מוראביטון, ארגונו של עדנאן אבו ואליד אל-סהראווי עד הקמת המדינה האסלאמית בסהרה, הצטרפו לצד חטיבת מסינה ואנצאר א-דין ליצירת ארגון-גג משותף בשם ג'מעת נוסרת אל-אסלאם ואל-מוסלמין, שנשבע אמונים לאל-קאעדה. אנצאר אל-דין, שניצל בשנת 2012 התקוממות עממית נגד השלטון המרכזי, השתלט על חבל אזוואד והפך אותו ל"אמירות אסלאמית". אנצאר אל-דין פעל יחד עם ארגוני ג'יהאד נוספים המזוהים עם אל-קאעדה במגרב כגון "אל-תוחיד ואל-ג'יהאד במערב אפריקה" "החותמים בדם". יחדיו החילו פרשנות מחמירה של חוקי השריעה, דבר שבא לידי ביטוי, בין היתר, בענישה גופנית (למשל: סקילה לנואפים או גדיעת גפיים לגנבים) ופגיעה באתרים היסטוריים מהתקופה הטרום-אסלאמית.[7] הם הובסו במהלך מבצע סרוואל ולוחמיו ומנהיגיו נאלצו לברוח אל ההרים. גם ארגון המדינה האסלאמית וגם אל קאעדה החליטו להתמקד באזור הסאהל, לאחר שספגו מפלות במזרח התיכון. בסאהל פעלו שתי קבוצות ג'יהאדיות נוספות: אנסארול אסלאם ובוקו חראם.[8]

בשנת 2017 בסיסם של החיילים הצרפתים היה במאלי, צ'אד, ניז'ר, חוף השנהב ובורקינה פאסו, והם פעלו בכל אזור דרום הסהרה. צבא צרפת גם היה מתואם עם כוחות מערב אפריקה, כוחות שמירת השלום של האו"ם ובנות הברית של צרפת באזור.[9]

בתחילת 2020 צרפת, ששלטה באזור כחלק מהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית, ומדינות באזור שילבו את כוחות הצבא שלהן תחת מבנה פיקודי אחד על מנת להתמקד בלחימה נגד חמושים שהיו מסונפים לארגון המדינה אסלאמית באזורי הגבול בניז'ר, מאלי ובורקינה פאסו.[10] ג'מעת נוסרת אל-אסלאם ואל-מוסלמין והמדינה האסלאמית בסהרה שיתפו פעולה ותקפו בסיסי צבא ושלטו בחלק מהכפרים. כדי להימנע מעימות גלוי עם המערב, קבוצות אלו לא הכריזו על הקמת ח'ליפות כמו זו שהקים דאעש בעיראק ובסוריה.[11]

במהלך המבצע, חוסלו ראשי ארגוני הטרור כמו אחמד אל-טילמסי,[12] עדנאן אבו ואליד אל-סהראווי[13] ועבד אל-מאלכ דרודכאל.[10]

ב-18 באוגוסט 2020, נשיא מאלי איברהים בובאכר קייטה, שנבחר בשנת 2013, הודח בהפיכה לאחר חודשים של משבר פוליטי.[6] ב-24 במאי 2021, במאלי בוצעה הפיכה נוספת[14] ויחסי צרפת-מאלי הדרדרו. נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע ביוני 2021 כי המבצע יסתיים בקרוב והכוחות הצרפתיים ייסוגו בהדרגה, בשל חוסר יכולתה של צרפת לעבוד עם הממשלות באזור הסאהל. עם זאת, הוא הוסיף כי הכוחות הצרפתיים יישארו באזור כחלק ממשימה בינלאומית גדולה יותר. המבצע היה אמור להסתיים מאוחר יותר ברבעון הראשון של 2022.[15][16]

באזורים הפגועים ביותר של בורקינה פאסו ומאלי, מנהיגים מקומיים ניהלו שיחות לא רשמיות עם החמושים. הממשלות לא הכירו בפומבי בדיונים, לפי מקורות המעורבים בהם הממשלות העניקו תמיכה סמויה. צרפת התנגדה ובטענה שהחמושים ינצלו את הפסקת האש כדי להתארגן מחדש.[17]

חייל צרפתי יורה ממסוק

צרפת החלה להסיג את חייליה ממאלי ב-17 בפברואר 2022. מקרון הודיע כי בסיס הכוחות יועבר לניז'ר.[18] עם זאת, החונטה הצבאית ששלטה במאלי ביקשה מצרפת לסגת ללא דיחוי ב-18 במרץ, כאשר מקרון השיב כי הם ייסוגו במהלך ארבעה עד שישה החודשים הבאים. הכוחות הצרפתיים נסוגו לחלוטין ממאלי ב-15 באוגוסט.[14] הצבא הצרפתי הצהיר כי המבצע אינו מסתיים, אלא מאורגן מחדש.[19]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצע ברקאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "France sets up anti-Islamist force in Africa's Sahel". BBC News (באנגלית בריטית). 2014-07-14. נבדק ב-2022-10-06.
  2. ^ Maxime H. A. Larivé, Welcome to France's New War on Terror in Africa: Operation Barkhane, The National Interest, ‏2014-08-07 (באנגלית)
  3. ^ Hollande announces new military operation in West Africa, France 24, ‏2014-07-19 (באנגלית)
  4. ^ "French troops in Mali anti-jihadist campaign mired in mud and mistrust". Reuters (באנגלית). 2019-08-13. נבדק ב-2022-10-06.
  5. ^ 1 2 Mali : de Serval à Barkhane, on vous résume neuf ans d'engagement militaire français au Sahel en 12 dates-clés, Franceinfo, ‏2022-02-17 (ב־)
  6. ^ 1 2 Elsa Buchanan, Mali: Terror threat spreads after Sahel groups join forces to create new jihadist alliance, International Business Times UK, ‏2017-04-03 (באנגלית)
  7. ^ https://dayan.org/he/content/5351
  8. ^ "Why are French troops leaving Mali, and what will it mean for the region?". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-04-26. נבדק ב-2022-10-06.
  9. ^ Alan Taylor, Operation Barkhane: France's Counter-Terrorism Forces in Africa - The Atlantic, www.theatlantic.com (באנגלית)
  10. ^ 1 2 צרפת: חיסלנו את מנהיג אל-קאעדה במערב אפריקה, באתר וואלה, 6 ביוני 2020
  11. ^ אל-קאעידה ודאעש במערב אפריקה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 בפברואר 2020
  12. ^ Callimachi, Rukmini; Breeden, Aurelien (2014-12-11). "French Forces Kill a Leader of Jihadists in Mali Raid". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-10-06.
  13. ^ "Sahel : cinq questions sur la mort du chef du groupe Etat islamique au Grand Sahara tué par les forces françaises". Franceinfo (בצרפתית). 2021-09-16. נבדק ב-2022-10-06.
  14. ^ 1 2 Mali President, PM Resign After Arrest, Confirming 2nd Coup in 9 Months, VOA (באנגלית)
  15. ^ Macron announces the end of France's anti-Islamist Operation Barkhane in the Sahel, France 24, ‏2021-06-10 (באנגלית)
  16. ^ Macron announces France's Sahel military force will end in early 2022, France 24, ‏2021-07-13 (באנגלית)
  17. ^ Ross, Aaron; Ross, Aaron (2021-06-11). "With military victory elusive, W.African nations quietly back talks with Islamists". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-10-06.
  18. ^ Macron announces French troop withdrawal from Mali, France 24, ‏2022-02-17 (באנגלית)
  19. ^ AfricaNews, Barkhane: 3,000 French troops deployed in the Sahel, after Mali, Africanews, ‏2022-08-18CEST14:56:42+02:00 (באנגלית)