מבצע הוריקן היה הכינוי שניתן לניסוי הגרעיני הראשון של בריטניה. הניסוי נערך ב-3 באוקטובר 1952 באיי מונטבלו (Montebello) האוסטרליים שבאוקיינוס ההודי, כ-130 קילומטרים ממערב לחופי מדינת אוסטרליה המערבית. בניסוי פוצצה פצצת פלוטוניום, שעוצמת ההתפוצצות שחוללה הייתה שקולה ל-25 קילוטון TNT.
הניסוי החל סדרה של 88 ניסויים גרעיניים בריטים, שנערכו עד לשנת 1991. 55 מהם התקיימו באוסטרליה.[1]
חלק מהמדענים אשר הקימו את תוכנית הגרעין הבריטית השתתפו קודם לכן בפרויקט מנהטן האמריקאי. על כן שלא במפתיע המתקן הגרעיני אשר הופעל בניסוי דמה לפצצת הפלוטוניום איש שמן, אשר החריבה את נגסאקי - הגם שחוק האנרגיה האטומית האמריקאי מ-1946 מנע מבריטניה גישה לנתוני פרויקט הגרעין האמריקאי.
בניסוי פוצץ מתקן שהכיל שבעה קילוגרם של פלוטוניום, אשר הופקו בעיקר במתקן וינדסקייל (Windscale) שבקאמבריה, אך נעשה שימוש גם בפלוטוניום שהופק במפעל צ'וק ריוור (Chalk River) שבקנדה.[2]
השייטת הבריטית לניסוי כללה את נושאת המטוסים לליווי קמפניה (Campania), הפריגטה פלים (Plym), שנשאה את הפצצה ושלוש נחתות, ובהן 1,500 איש. התברר שכוח זה היה קטן מדי והוא בקושי הספיק לשם ניהול הניסוי.
בריטניה הייתה מוטרדת מאוד בזמנו מתרחיש של התקפה גרעינית עליה על ידי פצצה שתוסתר בבטנה של אונייה. כדי לבחון את התוצאות של פיצוץ שכזה הונח המתקן בבטנה של הפריגטה, אשר עגנה באחת הלגונות שבארכיפלג, במים בעומק של 12 מטרים. המתקן הגרעיני בבטן האונייה נמצא בעומק של 2.7 מטרים מתחת לקו המים.
הניסוי נערך בשעה 08:00 לפי השעון המקומי. הענן שחוללה ההתפוצצות התנשא עד לגובה של 4.5 קילומטרים בלבד, זאת בשל האוויר היבש במקום שהביא להתאדות של המים שהכיל הענן ורוחות עזות שנשבו. גוף הפריגטה התאדה ונותרו ממנו רק פיסות מתכת קטנות. ההתפוצצות שחולל המתקן הותירה בקרקעית הלגונה מכתש בעומק של שישה מטרים ובקוטר של 300 מטרים.
תוצאות הניסוי תרמו לייצור הנשק הגרעיני הבריטי הראשון, פצצת הפלוטוניום דנובה כחולה, שנועדה לנשיאה במפציצים והפכה למבצעית בנובמבר 1953.
בשנת 1956 נערכו באיי מונטבלו שני ניסויים גרעיניים בריטים נוספים. השני שבהם היה הגדול בניסויים הגרעיניים שנערכו באוסטרליה, כאשר המתקן שהופעל בו הפיק עוצמת התפוצצות של 98 קילוטון.