מו דאליץ

מו דאליץ
Moe Dalitz
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 בדצמבר 1899
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוגוסט 1989 (בגיל 89)
לאס וגאס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פאלם ממוריאל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוריס בארני דאליץ (באנגלית: Morris Barney Dalitz;‏ 25 בדצמבר 1899 - 31 באוגוסט 1989) היה גנגסטר אמריקאי,[1][2] איש עסקים, בעל קזינו ופילנתרופ. הוא היה אחת הדמויות המרכזיות שעיצבו את לאס וגאס במאה ה-20. לעיתים קרובות הוא כונה "מר לאס וגאס".[3]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאליץ נולד ב-25 בדצמבר 1899 בבוסטון, מסצ'וסטס, להורים יהודים, בארנט "ברנרד" דאליץ (נולד ב-8 במאי 1874 באוסטריה) ולאנה כהן (אוקטובר 1876 באוסטריה). הוא גדל במישיגן .

בתחילת דרכו הוא עבד בעסקי הכביסה של משפחתו, אך החל את הקריירה שלו כשהחלה תקופת היובש ב-1919, והרוויח מהגישה שלו למשאיות הכביסה בעסק המשפחתי. בנוסף, הוא פיתח שותפות עם סינדיקט הפשע "מסאו" וסיפק משקאות חריפים מקנדה ומקסיקו.[4] למרות שהוא הודה בשבועה שהוא הפעיל בתי הימורים בלתי חוקיים, דאליץ מעולם לא הורשע בפשע.[5]

עם ביטול האיסור על סחר במשקאות חריפים ב-1933, פנה גאליץ להימורים והפעיל בתי קזינו בלתי חוקיים אך מוגנים בסטובנוויל, אוהיו וקובינגטון, קנטקי. במשך עשר שנות פעילותו, דאליץ ניהל את The Pettibone Club,[6] אולם הימורים בלתי חוקי שפעל בדרום-מערב מחוז ג'אוגה, אוהיו (ברחוב פטיבון ממזרח לסולון) בין השנים 1939 ל-1949.[7][6] הוא התגייס לצבא במלחמת העולם השנייה ב-25 ביוני 1942 ועלה בדרגה מטוראי לסגן ראשון.[8] הוא השתחרר ב-29 במאי 1945.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשקעה שלו בלאס וגאס החלה בסוף שנות ה-40 עם בנייתו של מלון דזרט אין. כאשר הקבלן המקורי של אתר הנופש, וילבור קלארק, נגמר הכסף, דאליץ וחבורת קליבלנד מייפילד רואד חילצו אותו.[9] הקזינו נפתח בשנת 1950. קלארק נותר הפנים אתר הנופש; דאליץ נשאר בשקט ברקע כבעלים האמיתי. הוא גם ניהל את אתר הנופש והקזינו "Stardust" במשך זמן מה לאחר מותו של טוני קורנרו. דאליץ היה הבעלים של הדזרט אין עד 1967, אז מכר אותו להווארד יוז. הקזינו האחרון שהיה בבעלותו של דאליץ היה קזינו סאנדנס הוטל, מאוחר יותר שונה שמו לפיצג'רלד'ס, ולאחרונה, The D Las Vegas.

עם אלארד רואן, ארווין מולסקי ומרב אדלסון, הוא הקים את Paradise" Development", חברה לפיתוח נדל"ן בשנות ה-50.[10] ביחד הקימו את בית החולים סאנרייז, קניון בולווארד ואת הקאנטרי קלאב של לאס וגאס[10] מאוחר יותר, הם הקימו יחד את אתר הנופש והספא La Costa בקרלסבד, קליפורניה.[10]

בראיון עם הסאן ב-1983, אמר דאליץ כי הוא רואה בבניית מרכז הכנסים של לאס וגאס את ההישג הגדול ביותר שלו. "לאס וגאס הייתה פעם רק עיירת הימורים. עכשיו אנחנו יעד נופש. מרכז הכנסים משלים את המטרה שלנו", אמר.[11]

נדבנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 קיבל דאליץ את פרס "לפיד החירות" מהליגה נגד השמצה. בערב שנערך לכבודו הוא הוצג על ידי הקומיקאית ג'ואן ריברס[3]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואיו הראשונים היו לעדנה לואיז קיטינג שאיתה התחתן ב-23 במרץ 1922 באינדיאנה, ולאחר מכן לטוני קלארק, לה התחתן ב-8 בדצמבר 1945 במחוז דייד, פלורידה. ב-1946 נולד להם בן, אנדרו ב' דאליץ; הוא מת ב-1972. דאליץ נישא לאווריל קניגה בתחילת שנות ה-50, והם גרו יחד בבית במלון דזרט אין בלאס וגאס, נולדה להם בת סוזן דאליץ במאי 1957. אווריל וסוזן חיו מאוחר יותר בניו יורק, מקסיקו ושווייץ הם התגרשו ב-1965. מו דאליץ חי עם ברברה שיק עד מותה של שיק ב-1986. סוזן דאליץ היא אם לשלושה מנכדיו של מו: כריסטופר בראון (יליד 1985), צ'לסי בראון (יליד 1988) ונואה גולין (יליד 1996).[8]

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאליץ נפטר בשעה 2:00 לפנות בוקר ב-31 באוגוסט 1989. הוא היה חולה קשה מאז 1986. המוות יוחס לאי ספיקת לב, יתר לחץ דם כרוני ואי ספיקת כליות. ההלוויה התקיימה ב-5 בספטמבר 1989 בקהילת נר תמיד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "The Unlikely, Still-Ongoing Journey of the Late Moe Dalitz" (אורכב 26.05.2015 בארכיון Wayback Machine), Suzanne Dalitz, Vegas Seven, April 9, 2014
  2. ^ "Moe Dalitz", John L. Smith, Las Vegas Review Journal, February 7, 1999
  3. ^ 1 2 Balboni, Alan (1999). "Moe Dalitz: Controversial Founding Father of Modern Las Vegas". In Davies, Richard O. (ed.). The Maverick Spirit: Building the New Nevada. Wilbur S. Shepperson series in history and humanities. University of Nevada Press. pp. 23–43. ISBN 0874173272. נבדק ב-26 באפריל 2014. dalitz torch of liberty adl. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Newton, Michael (2009). Mr. Mob: The Life and Crimes of Moe Dalitz. McFarland. pp. 40–41. ISBN 9780786453627.
  5. ^ Narvaez, Alfonso (1 בספטמבר 1989). "Reporter". The New York Times. נבדק ב-15 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "Thoughts at Large: "The Pettibone Club"".
  7. ^ "THE MEN WHO MADE LAS VEGAS - MOE DALITZ THE MAN WITH a DOUBLE LIFE - striplv.com". אורכב מ-המקור ב-4 בנובמבר 2016. נבדק ב-2 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Hyman, Harold (1 בספטמבר 1989). "Reporter". Las Vegas Sun. נבדק ב-26 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Koch, Ed; Manning, Mary (15 במאי 2008). "Reporter". Las Vegas Sun. נבדק ב-15 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 Ed Koch, Desert Inn, Stardust chief helped integrate Las Vegas Strip, Las Vegas Sun, September 1, 2008
  11. ^ Hyman, Howard (1 בספטמבר 1989). "Las Vegas gaming pioneer 'Moe' Dalitz dies at 89". Las Vegas Sun. נבדק ב-15 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)