| |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | צפון הונגריה | ||
מחוז | בורשוד-אבאוי-זמפלן | ||
נפה | נפת מזצ'אט | ||
ראש העיר | Anita Ágnes Siposné Horváth | ||
שטח | 103.08 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 5,611 (1 בינואר 2024) | ||
קואורדינטות | 47°49′24″N 20°54′10″E / 47.823333333333°N 20.902777777778°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.Mezocsat.hu | |||
מזצ'אט (בהונגרית: Mezőcsát; ביידיש: מעזא-טשאטה) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.
האזור אוכלס עוד מהעת העתיקה. בשנת 1067 הוקם שם מנזר וכן כפר בשם Csát (צ'אט) אשר חולק לשני חלקים: Szabadcsát (סאבאדצ'אט) שבו חיו אנשים חופשיים, ו-Lakcsát (לאקצ'אט) ובו חיו צמיתים.
האזור נהרס בעת פלישת האימפריה המונגולית להונגריה, ושמו הוזכר שוב רק בשנות ה-30 של המאה ה-14. לאחר קרב קרסטש במאה ה-16 האזור היה עזוב פעם נוספת, אך אנשים התיישבו בו שוב כשמחוז בורשוד נמצא בשליטת נסיך טרנסילבניה גאבור בתלן.
בשנת 1686 הכוחות האוסטרים שרפו את העיר, אבל במסמך משנת 1698 היא מצוינת כעיר הזכאית להחזיק שוק, ועל כן הייתה לה חשיבות כלשהי. המקומיים המרדו בשנים 1848–1849 נגד בית הבסבורג, ובעת הדיכוי שוב נשרפה העיר על ידי הצבא האוסטרי. לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית ב־1867 העיר שגשגה: רכבות הגיעו לעיר, טחנות קמח הוקמו ובנקים נפתחו.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, העיר איבדה 176 מאזרחיה. פסל הוקם לזכרם. במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, באביב 1944, התושבים היהודים גורשו למחנות השמדה. 362 מיהודי העיר נרצחו בשואה. ב-7 בנובמבר 1944 כוחות ברית המועצות כבשו את האזור.
במהלך העשורים שלאחר מכן מזצ'אט שגשגה, אף על פי שירדה במרכזיותה בשל הקמתה העיר טיסאויווארוש. ב-1 בינואר 1991 היא הוכרזה שוב כעיר.
במזצ'אט חיה שנים רבות קהילה יהודית
שנה | מספר היהודים בכפר[1] | כלל האוכלוסייה |
---|---|---|
1840 | 60 | |
1880 | 487 | 4,705 |
1910 | 522 | |
1920 | 556 | |
1930 | 536 | |
1941 | 521 | 6,210 |
יישובים בנפת מזצ'אט | ||
---|---|---|
יישובים | מזצ'אט • ארוקטה • גליי • הייפפי • איגריצי • טיסדורוגמה • טיסקסי • טיסטריאן |