|
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או ש הניסוח ו צורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
|
|
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
|
|
|
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
|
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
|
|
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
|
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
|
|
|
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מ פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
|
|
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
|
המחולות הפולובציים (ברוסית: Половецкие пляски, tr. Polovetskie pyaski) הוא שמה של הסצנה המפורסמת ביותר מן האופרה ״הנסיך איגור״ מאת המלחין אלכסנדר בורודין.
מקור השם הוא ב"פולובצי" הרוסי - השם שניתן לקיפצ'קים ולקומנים ברוסיה.
היצירה לא הושלמה עקב מותו של בורודין ב-1887, אחרי שעבד עליה יותר מעשור. גרסה מלאה הושלמה על ידי המלחינים ניקולאי רימסקי-קורסקוב ואלכסנדר גלזונוב בשנת 1890, ובנוסף נכתבו לאופרה מספר גרסאות אחרות ו"השלמות".
הריקודים מבוצעים עם מקהלה ונמשכים בין 11 ל-14 דקות. הם מתרחשים במערכה 1 או במערכה 2, תלוי באיזו גרסה של האופרה משתמשים. המוזיקה שלהם פופולרית ולעיתים קרובות ניתנת בקונצרט כמופע ראווה תזמורתי. בהופעות כאלה לרוב מושמטים חלקי המקהלה. באופרה יש גם "מצעד פולובציאני" שפותח את מערכה 3, ופתיח בתחילתו. כאשר הריקודים ניתנים בקונצרט, עשויה להיווצר סוויטה: אוברטורה - מחולות פולובציים ומארש מהנסיך איגור.
הריקוד הראשון, שאינו משתמש במקהלה ולעיתים מושמט בקונצרטים, הוא מס' 8, שכותרתו "ריקוד העלמות הפולובציאניות": פרסטו, 6/8, F מז'ור; הוא ממוקם ישירות אחרי "מקהלת העלמות הפולובציאניות" שפותח את המעשה ואחריו "הקאוואטינה של קונצ'קובנה".
