מיגל ריינה

מיגל ריינה

מידע אישי
לידה	21 בינואר 1946 (בן 78) קורדובה שבספרד
שם מלא	מיגל ריינה סנטוס
גובה	1.80 מטר
עמדה	שוער
מועדוני נוער
קנדלריה סנטיאגו קורדובה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1964–1966 1966–1973 1973–1980 סך הכול קורדובה ברצלונה אתלטיקו מדריד 46 (0) 111 (0) 155 (0) 312 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1966–1973 ספרד 5 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מיגל ריינה סנטוס (בספרדית: Miguel Reina Santos, נולד ב-21 בינואר 1946 בקורדובה שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת השוער. ריינה החל את הקריירה שלו בקורדובה, ואת עיקר הקריירה שלו בילה בקבוצות ברצלונה ואתלטיקו מדריד. לאורך קריירה שנפרסה 16 שנים, בין 1964 ל-1980, הופיע מעל ל-300 פעמים בליגה הספרדית. הוא זכה פעמיים בפרס זאמורה על היותו השוער היעיל ביותר בליגה לאותה עונה. בנוסף לכך, ערך ריינה 5 הופעות במדי נבחרת ספרד והוא נכלל בסגלה למונדיאל 1966.

קריירה

קריירת מועדונים

ריינה נולד וגדל בקורדובה שבאנדלוסיה. בצעירותו הצטרף למחלקת הנוער של קורדובה, וב-11 באוקטובר 1964, בגיל 18, ערך את הופעת הבכורה במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון, במשחק הליגה נגד אלצ'ה. מנקודה זו ועד סוף העונה היה השוער הפותח בהרכב הקבוצה, למרות גילו הצעיר. הוא סייע לקורדובה להגיע למקום ה-5 בליגה בסוף העונה. בעונה הבאה המשיך לשחק בעקביות בהרכב, הוא פתח ב-20 משחקים עד ינואר 1966. יכולתו הטובה של ריינה במדי קורדובה משכה את תשומת לבה של ברצלונה, מהקבוצות הבכירות בכדורגל בספרד, והוא הצטרף לשורותיה בחלון העברות של החורף.

בתחילה היה ריינה שוער מחליף לחוסה מנואל פסודו וסלבדור סדורני. שוערים אלו שותפו במשחקי הליגה, בעוד ריינה עמד בשער הקבוצה במשחקים בגביע ערי הירידים ובגביע הספרדי. בגביע הספרדי סייע לקבוצתו להגיע לחצי הגמר, שם הודחה ברצלונה על ידי ריאל סרגוסה. בגביע ערי הירידים זכתה ברצלונה הודות לניצחון על אותה סראגוסה. ריינה פתח בחצי הגמר הראשון מול צ'לסי בו הבקיע שער עצמי וברצלונה הפסידה 2-0, ובגומלין, בו ניצחה ברצלונה 5-0, וכן במשחקי הגמר מול סראגוסה, לא שותף. בעונתו השנייה בברצלונה, עונת 1966/1967, המשיך לשמש שוער גיבוי, והוא פתח רק בשני משחקי ליגה בסוף העונה. לאחר מכן עמד בשער ברצלונה במשחקיה בגביע הספרדי, בו הגיעה רק עד לשמינית הגמר.

בעונת 1967/1968 שותף בארבעה משחקים בלבד - אחד בגביע ערי הירידים, שניים בליגה ואחד בגביע. ברצלונה זכתה בסוף העונה בגביע לאחר שגברה על ריאל מדריד בגמר, אך כאמור, חלקו של ריינה בתואר היה מצומצם. בעונה שלאחר מכן ערך הופעה בודדת, בגביע מחזיקות הגביע. ריינה תפס את עמדת השוער הראשון בברצלונה רק בעונת 1969/1970, במקומו של סדורני. הוא פתח ב-25 משחקי ליגה בהם ספג 22 שערים בלבד, וברצלונה הגיעה למקום ה-4 בליגה. בתחילת עונת 1970/1971 העניק מאמן ברצלונה, ויק בקינגהאם, את עמדת השוער הפותח לסדורני, אך בהמשך ריינה שב לשחק בעקביות והוא השתתף ב-18 משחקים. ברצלונה זכתה בסוף העונה בגביע הספרדי, וריינה עמד בשער במהלך משחק הגמר מול ולנסיה, בו ניצחה ברצלונה 4-3 בהארכה.

בקיץ 1971 מונה למאמן ברצלונה רינוס מיכלס ההולנדי, שהמשיך להעניק לריינה את המקום בהרכב הקבוצה. ב-30 משחקי ליגה בהם פתח, ספגה הקבוצה 25 שערים בלבד, והיא הגיעה למקום ה-3. בעונת 1972/1973, בה סיימה ברצלונה במקום השני, פתח ריינה בכל 34 משחקי הליגה, בהם ספג 21 שערים בלבד. ריינה זכה בפרס זאמורה בשל כך שהייתה זו כמות השערים הנמוכה ביותר שסופג שוער במהלך העונה בליגה הספרדית. במהלך העונה לא ספג שער במשך 824 דקות רצופות, שיא מועדון שנשבר רק ב-2011 על ידי ויקטור ואלדס.^[1]

בקיץ 1973 עזב ריינה את ברצלונה ועבר לאתלטיקו מדריד, אלופת ספרד המכהנת. באתלטיקו השתלב במהרה והיה השוער הפותח כבר ממשחקו הראשון בקבוצה. בעונתו הראשונה בקבוצה פתח ב-29 משחקי ליגה וסייע לה להגיע למקום ה-2, אחרי ברצלונה. ב-17 במרץ 1974, במהלך הדרבי מול ריאל מדריד, הבקיע ריינה שער עצמי לרשת קבוצתו, שהפסידה 2-0 במשחק. בעונה זו פתח ריינה בשער הקבוצה במשחקיה בגביע אירופה, אז הגיעה אתלטיקו למשחק הגמר, בו התמודדה מול באיירן מינכן הגרמנית. לאחר תיקו 0-0 בתום 90 דקות, המשיך הגמר להארכה, ולואיס אראגונס הבקיע שער לזכות אתלטיקו, אך באיירן מינכן הצליחה להשוות לקראת סוף ההארכה בזכות בעיטה מרחוק, ובמשחק החוזר הובסה אתלטיקו 4-0. ריינה המשיך לפתוח בעקביות בשערה של אתלטיקו בעונות הבאות. בעונת 1975/1976, עם לואיס אראגונס כמאמן הקבוצה, היה שותף לזכייה בגביע הספרדי, כשריינה שומר על רשת נקייה במשחק הגמר מול ריאל סרגוסה.

בעונת 1976/1977 זכה ריינה עם אתלטיקו מדריד באליפות ספרד. ריינה פתח ב-30 משחקים בהם ספג 29 שערים, ובפעם השנייה בקריירה שלו זכה בפרס זאמורה. בגביע מחזיקות הגביע הגיעה אתלטיקו מדריד עד חצי הגמר, בו הפסידה להמבורג בתוצאה המצטברת 4-3. בעונה שלאחר מכן הידרדרה אתלטיקו מדריד, שהגיעה למקום ה-6 בליגה, תוך שהיא סופגת 52 שערים. בגביע אירופה הגיעה הקבוצה לרבע הגמר, שם פגשה את קלאב ברוז'. במשחק הראשון פתח ריינה ואתלטיקו הפסידה 2-0. בגומלין פתח במקומו חוסה פאצ'צ'ו, ולמרות ניצחון 3-2, הודחה אתלטיקו מהטורניר. החל מעונת 1978/1979 הפך ריינה לשוערה השני של אתלטיקו מדריד, אחרי חוסה נבארו, והוא מיעט להשתתף במשחקי הקבוצה. בסוף עונת 1979/1980 פרש ריינה ממשחק, בגיל 34. משחקו האחרון בקריירה היה ב-11 במאי 1980, בהפסד הביתי 1-0 לסלמנקה.

קריירת נבחרות

בזכות יכולתו הטובה במדי קורדובה, זומן ריינה לסגל נבחרת ספרד למונדיאל 1966 על ידי המאמן חוסה ויילונגה, עוד טרם ערך את הופעת הבכורה במדיה, והוא לא שותף באף דקה במהלך הטורניר. את הופעת הבכורה ערך לבסוף ב-15 באוקטובר 1969, במשחק מוקדמות מונדיאל 1970 מול פינלנד, בו ניצחה ספרד 6-0. ספרד כשלה להעפיל למונדיאל לאחר שסיימה במקום ה-3 בביתה בשלב המוקדמות. בהמשך פתח ריינה בשני משחקים במוקדמות יורו 1972, בניצחון 2-0 על קפריסין ובתיקו 0-0 עם ברית המועצות, אך פעם נוספת כשלה ספרד להעפיל לטורניר הגמר.

ריינה פתח במשחק אחד במוקדמות מונדיאל 1974, בניצחון 3-1 על יוון. משחקו החמישי והאחרון במדי הנבחרת הספרדית היה ב-2 במאי 1973, במשחק ידידות מול הולנד. ריינה הבקיע שער עצמי וספרד הפסידה 3-2.

חיים אישיים

ריינה הוא אביו של חוסה מנואל ריינה, הידוע בכינוי "פפה ריינה", שוער גם הוא. פפה גדל במחלקת הנוער של ברצלונה ובהמשך הקריירה שיחק בין היתר בוויאריאל ובליברפול. כמו כן הוא זכה עם נבחרת ספרד במונדיאל 2010 וביורו 2008 ו-2012, אם כי בעיקר כשוער גיבוי.

תארים

קבוצתיים

ברצלונה

• הגביע הספרדי (2): 1967/1968, 1970/1971
• גביע ערי הירידים (2): 1965/1966, 1971

אתלטיקו מדריד

• אליפות ספרד (1): 1976/1977
• הגביע הספרדי (1): 1975/1976
• הגביע הביניבשתי (1): 1974

אישיים

• פרס ריקרדו זאמורה (2): 1972/1973, 1976/1977

קישורים חיצוניים

• מיגל ריינה, באתר Transfermarkt
• מיגל ריינה, באתר BDFutbol
• מיגל ריינה, באתר WorldFootball.net
• מיגל ריינה, באתר National Football Teams
• מיגל ריינה, באתר FootballDatabase.eu
• Miguel Reina, el Cordobés del fútbol,‏ Jose Hernández,‏ futbolprimera.es,‏ 12 בדצמבר 2012
• מיכאל יוכין‏, השיאן הכי מדהים של הכדורגל הספרדי: על השוער מיגל ריינה, באתר וואלה, 21 באוגוסט 2014

הערות שוליים

1. Víctor Valdés breaks Miguel Reina's unbeaten record,‏ באתר הרשמי של ברצלונה, 1.11.2011

נבחרת ספרד – מונדיאל 1966
1 איריבר • 2 סאנצ'יס • 3 אלאדיו • 4 דל סול • 5 סוקו • 6 גלריה • 7 אופרטה • 8 אמנסיו • 9 מרסלינו • 10 סוארס • 11 חנטו • 12 בטנקורט • 13 ריינה • 14 ריבייה • 15 רייחה • 16 אוליביה • 17 גאייגו • 18 פירי • 19 פוסטה • 20 פיירו • 21 אדלרדו • 22 לפטרה • מאמן: וייאלונגה		ספרד