מייגן טוהיי

מייגן טוהיי
Magen Twohey
מייגן טוהיי, 2018
מייגן טוהיי, 2018
לידה המאה ה־20
אוונסטון אילינוי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ג'ורג'טאון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2009
מעסיק שיקגו טריביון וניו יורק טיימס
תחקירים בולטים חשיפת פרשת הארווי וויינסטין
פרסים והוקרה
  • פרס ג'ורג' פולק (2017)
  • רומי (2023)
  • The Sidney Award (2013)
  • טיים 100 (2018)
  • פרס פוליצר לשירות הציבור (2018)
  • פרס ג'רלד לואב (2018)
  • The Sidney Award (2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר mega2e
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייגן טוּהֵיי (באנגלית: Megan Twohey) (נולדה ב-1975) היא עיתונאית מניו-יורק שחשפה יחד עם עמיתה את פרשת הארווי וויינסטיין וקיבלה על כך את פרס פוליצר לשנת 2018[1], ובאותה שנה זכתה להימנות על רשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר של הטיים מגזין[2].

ביוגרפיה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוהיי נולדה וגדלה אוונסטון (אנ'), אילינוי. היא למדה בבית הספר התיכון אוונסטון טאון (אנ'), וסיימה את לימודיה באוניברסיטת ג'ורג'טאון ב-1998[3]. הוריה של טוהיי היו מעורבים בתקשורת החדשותית; אמה, הפיקה חדשות לטלוויזיה ואביה היה עורך ב-שיקגו טריביון. טוהיי הצטרפה ל"ניו יורק טיימס" בשנת 2016 כדי לחקור את היסטוריית המס של דונלד טראמפ, קשרים עסקיים אפשריים שלו עם רוסיה ויחסו לנשים בעבר[4].

קריירה עיתונאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009,טוהיי דיווחה בשיקגו טריביון שכמה מחלקות משטרה פרבריות ברחבי שיקגו לא מגישות את כל ערכות האונס לבדיקה[5]. בעקבות זאת, בשנה שלאחר מכן, אילינוי הפכה למדינה הראשונה בארצות הברית שדרשה שכל ערכת אונס תיבדק[6], ומדינות רבות אחרות בארצות הברית פעלו כך בעקבותיה[7].

בשנים 2010 ו-2011,טוהיי פרסמה סדרת מאמרים בשיקגו טריביון המפרטת מקרים של רופאים שהורשעו בעבירות אלימות או פשעי מין ועדיין פעלו והתעללו בחולים[8]. הדיווח שלה זכה להוביל לחקיקה ומדיניות חדשה באילינוי שמטרתה להגן על חולים למשל: לדרוש בדיקות רקע עבור ספקי שירותי בריאות[9].

בשנת 2013, טוהיי פרסמה דוח תחקיר בחדשות רויטרס שפירט כיצד אנשים מסוימים באמריקה משתמשים באינטרנט כדי למצוא מקומות לנטוש את ילדיהם המאומצים[10]. הדוח הכה הדים בכלי תקשורת נוספים, והיא קיבלה פרס סידני (אנ') על עבודתה שחשפה את הרשתות המחתרתיות הללו[11]. טוהיי נכללה ברשימת המועמדים לפרס פוליצר לשנת 2014 על עבודתה זו[12].

בשנת 2016, טוהיי ומייקל ברברו (אנ') פרסמו כמה מאמרי תחקיר ל"ניו יורק טיימס" על התנהלות מינית פוגענית של המועמד לנשיאות דאז דונלד טראמפ[13][14].

חשיפת פרשת הארווי וויינסטיין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוהיי ועמיתה בשם ג'ודי קנטור ניהלו במשך חודשים תחקיר מקיף ומפורט על מי שהתברר כמטריד מינית כפייתי ואף אנס, הבמאי ומפיק הסרטים הארווי ויינסטיין, מי שהיה אחד האנשים החזקים בהוליווד. הן תיארו כיצד היה מזמין עובדות הפקה ושחקניות לפגישות כביכול עסקיות בבתי מלון, ובמקום זאת היה קורא להן לחדרו, שם היה מקבל את פניהן בחלוק או בעירום, מבקש עיסויים או מזמין אותן להיכנס אתו לאמבטיה. הן תיארו גם כיצד השתמש בכוחו להשתיק את מעשיו באמצעות מערכת משוכללת של שיתוף פעולה עם עוזרים - שארגנו את הפגישו; מנהלים - שמצאו סוכנים או עבודות לשחקניות המוטרדות; ועורכי דין - שהחתימו את חלקן על הסכמי סודיות.

במשך שלושה עשורים הטריד וויינסטיין מעל 100 נשים, מבלי שהדבר ייפגע בקריירה הגדולה שלו כבמאי ומפיק סרטים הוליוודי, שסרטיו זכו ב-81 פרסי אוסקר בתחומים שונים, והוא עצמו קיבל תואר כבוד מהכתר הבריטי והפך למיליונר. התחקיר כלל עדויות לציטוט של עוֹבדות רבות, שחקניות צעירות ואף כוכבות מפורסמות כמו: אנג'לינה ג'ולי, גווינת' פאלטרו, אשלי ג'אד ורוזנה ארקט[15].

ב-5 אוקטובר 2017 חשפו קנטור וטוהיי את התחקיר בעיתון הניו-יורק טיימס[16].

ריץ' לורי (אנ'), עורך הנשיונל ריוויו, כינה את תחקיר ויינשטיין של קנטור וטוהיי "היצירה העיתונאית המשפיעה ביותר שאני זוכר. זה שינה את המדינה הזו באופן מיידי"[17].

תוצאות משמעותיות של החשיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי ניסיונות דחייה רבים של פרקליטיו של הארווי וויינסטיין, הסתיים משפטו בגזר דין שפורסם ב-11 מרץ 2020 ואשר דן אותו ל-23 שנות מאסר[18].

החשיפה הביאה להיתפרצותה של תנועת Me Too[16].

בחודש ספטמבר 2019 התפרסם ספר פרי עטן של קנטור וטוהיי בשם "היא אמרה" (אנ')[19] וכעבור 3 שנים, בנובמבר 2022 הוא עובד לסרט בכיכובן, בין השאר, של חלק מהקורבנות המפורסמות. שם הסרט בעברית: "מילה שלה" (אנ')[16].

פרסים והוקרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2018 - פרס פוליצר (עם 2 אחרים) על חשיפת פרשת הארווי ווינסטיין[20].

2018 - מדליית מקגיל לאומץ עיתונאי ממכללת גריידי (באוניברסיטת ג'ורג'יה) לעיתונאות ותקשורת המונים(אנ')[21].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייגן טוהיי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Public Service: The New York Times, for reporting led by Jodi Kantor and Megan Twohey, and The New Yorker, for reporting by Ronan Farrow., The Pulitzer Prize, 2018
  2. ^ Ashley Judd, Ronan Farrow, Jodi Kantor and Megan Twohey, TIME - 2018 T100
  3. ^ Megan Twohey, Alumni Georgetown
  4. ^ Twohey, Megan; Barbaro, Michael. "Two Women Say Donald Trump Touched Them Inappropriately". The New York Times, October 12, 2016
  5. ^ Magen Twohey, Dozens of rape kits not submitted for testing by Chicago suburban police departments, Chicago Tribune, January 14, 2009
  6. ^ Megan Twohey and Tribune reporter, Illinois to test every rape kit, Chicago Tribune, July 7, 2010
  7. ^ Explore the Backlog: Reform Status, End The Backlog
  8. ^ Chicago Tribune Ediror, Doctors Operate Unchecked, Chicago Tribune, March 10, 2014
  9. ^ Magen Towhey, Legislation puts medical licenses of sex offenders in cross hairs, Chicago Tribune, Narch 3, 2011
  10. ^ Magen Towhey, Americans use the Internet to abandon children adopted from overseas, Reuters Investigates, September 9, 2013
  11. ^ Megan Twohey Wins October Sidney for Exposing America’s Underground Market for Adopted Children, The Sidney Hillman Foundation, October, 2013
  12. ^ Finalist: Megan Twohey of Reuters, The Pulitzer Prizes, 2014
  13. ^ Barbaro, Michael; Twohey, Megan . Crossing the Line: How DonaldTrump Behaved With Women in Private. The New York Times May 14, 2016.
  14. ^ Two Women Say Donald Trump Touched Them Inappropriately, The New York Times, October 12, 2016
  15. ^ ויקי אוסלנדר, ‏הנשים שחשפו את התוקפנות המינית של המפיק מהוליווד, באתר גלובס, 17 בפברואר 2018
  16. ^ 1 2 3 עמנואל לוי, העיתונאיות שהפילו את השטן של הוליווד והובילו למהפכת ה־MeToo#, באתר זמן ישראל, 4 בנובמבר 2022
  17. ^ Meet the Press - December 31, 2017, NBC News
  18. ^ אחרי שהורשע באונס: 23 שנות מאסר להארווי ווינסטין, באתר ‏מאקו‏, 11 במרץ 2020
  19. ^ Jodi Kantor & Magen Towhey, She Said: Breaking the Sexual Harassment Story That Helped Ignite a Movement, Amazon.com, September, 2019
  20. ^ Public Service: The New York Times, for reporting led by Jodi Kantor and Megan Twohey, and The New Yorker, for reporting by Ronan Farrow., The Pulitzer Prize, 2018
  21. ^ The Editor, New York Times reporters receive 2018 McGill Medal for Journalistic Courage, University of Georgia Grady College of Journalism and Mass Communication.