מיכאל ביטון

מיכאל ביטון
מיכאל ביטון, 2019
מיכאל ביטון, 2019
לידה 3 בפברואר 1970 (בן 54)
ירוחם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן-גוריון
תואר שני בניהול מלכ"רים מהאוניברסיטה העברית
מפלגה העבודה, אחי ישראלי, חוסן לישראל
סיעה ירוחם אחת, כחול לבן המחנה הממלכתי
השר לשוויון חברתי ה־6
3 במאי 202113 ביוני 2021
(42 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השר לנושאים אסטרטגיים ה־6
30 בנובמבר 202013 ביוני 2021
(196 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
יושב-ראש ועדת הכלכלה
26 ביולי 202115 בנובמבר 2022
(שנה)
חבר הכנסת
30 באפריל 201919 ביוני 2020
(שנה)
6 באפריל 2021 – מכהן
(3 שנים)
כנסות ה־2123, 2425
ראש מועצה מקומית ירוחם
20102018
(כ־8 שנים)
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל מרדכי ביטון (נולד בכ"ז בשבט ה'תש"ל, 3 בפברואר 1970) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת המחנה הממלכתי, המכהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל וכיו"ר ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לתפיסת הביטחון ובניין הכח. בעבר היה השר לשוויון חברתי, השר לנושאים אסטרטגיים ושר במשרד הביטחון. כיהן כראש המועצה המקומית ירוחם.

מיכאל ביטון נולד בירוחם למסעודה ואליהו ביטון שעלו מוורזאזאת, מרוקו, הצעיר מבין תשעה אחים. למד בממ"ד 'קול יעקב', בישיבה תיכונית אוהל שלמה בבאר שבע, בסוף כיתה י"א סיים בית ספר תיכון, ושימש עד לגיוסו כמדריך מתנדב בתנועת בני עקיבא. ביטון התגייס לצה"ל, שירת בגדוד 13 של חטיבת גולני, ובהמשך שירותו היה אחד הצוערים בקורס קצינים אחריהם עקב הסרט "להיות קצין". לאחר קורס קצינים הדריך מחזור אחד בבית הספר לקצינים וחזר לחטיבת גולני. בשירות מילואים שימש כקצין בדרגת רב-סרן בצה"ל.

ביטון בוגר תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן-גוריון. בנוסף בעל תעודת הוראה מטעם מכון מנדל למנהיגות, ותואר שני בניהול מלכ"רים באוניברסיטה העברית[1]. הוא מגשר ובוגר קורסי מנהלים של החברה למתנ"סים ושל הסוכנות היהודית, עמית ב"מכון גשר למנהיגות" ובוגר תוכנית "גוונים" למנהיגות יהודית פלורליסטית בישראל.

את דרכו החינוכית החל עם שחרורו מצה"ל, כשהקים קבוצות הכנה לצה"ל בירוחם. הוא הדריך חוגי סיירות במסגרת מל"ש (מרכז לימודי שדה) ירוחם, עסק בפיתוח תוכניות לקידום נוער, ושימש כחבר הוועד המנהל של המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. כיהן כיו"ר הוועד המנהל של עמותת "עתיד במדבר". ייסד את עמותת "קלי"ר – קהילה למען ילדי ירוחם" שפעלה בשנים 19982002.

בין השנים 20002003 שימש מנהל מתנ"ס ירוחם ומנהל מרכז לימודי שדה נתיבות. כן שימש בשנים 2003–2005, כמנהל אזור באר שבע – בני שמעון של הסוכנות היהודית. בשנים 2005–2006 שימש מנהל תכנון ופיתוח של מגבית קנדה בישראל. במקביל, בשנת 2005, ייסד את עמותת "צעירים בירוחם" (צב"י) לעידוד התיישבות, מנהיגות ומעורבות של צעירים בירוחם ובנגב[2].

כפוליטיקאי ברשות המקומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, התמודד לראשונה לראשות מועצת ירוחם ובבחירות שנערכו בירוחם ב-23 בנובמבר זכה ברוב של 44.5% מקולות המצביעים ונבחר לראש מועצת ירוחם מטעם הרשימה העצמאית "ירוחם אחת" כמחליפו של יו"ר הוועדה הקרואה עמרם מצנע[3]. עם שיעור הצבעה של 69%, הפך לסמל של "מהפך דורי" – בן ירוחם, שגדל והתחנך במקום, הפך לראש הרשות אחרי 5 שנים של ועדה קרואה. ב-11 בנובמבר 2014 נבחר לכהונה שנייה כראש מועצת ירוחם. ביטון רץ מטעם מפלגת העבודה וזכה בבחירות עם רוב של כ-70% מקולות הבוחרים.

בפוליטיקה הארצית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוקטובר 2012 הכריז על הצטרפותו למפלגת העבודה הישראלית בראשות שלי יחימוביץ' לקראת הבחירות לכנסת ה-19, והוצב במקום ה-104 ברשימתה לכנסת. בבחירות לכנסת העשרים תמך ביטון במפלגה, הפעם בהנהגת יצחק הרצוג, והוצב במקום ה-105[4]. מתוקף תפקידו כראש המועצה המקומית, שימש כיו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם, ומשנת 2012 כחבר הדירקטוריון של החברה למתנ"סים. ביוני 2015 מונה ליושב ראש מועצת הנגב. באוקטובר 2015 הגיש את מועמדותו לראשות קק"ל והצהיר כי אם ייבחר, יכהן כיו"ר בהתנדבות במקביל לתפקידו כראש מועצה[5], אך הוא הפסיד במערכת בחירות זו.

ב-2018 הקים את מפלגת אחי ישראלי, יחד עם עדינה בר שלום, ובשל כך לא התמודד בבחירות המקומיות בירוחם שהתקיימו באוקטובר של אותה שנה, בהן ניצחה סגניתו טל אוחנה. בדצמבר של אותה שנה, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת פרש ביטון ממפלגת אחי ישראלי[6] והצטרף למפלגת "חוסן לישראל". ביטון שובץ במקום ה-11 ברשימת כחול לבן, ונבחר לראשונה לכנסת. ביטון נבחר גם לכנסות העשרים ושתיים והעשרים ושלוש.

לאחר כינון ממשלת האחדות בכנסת העשרים ושלוש ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון, לצידו של שר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ. ביטון היה ממונה על הסוגיות האזרחיות, התיישבותיות והחינוכיות ובהן: הכנה לקראת שירות צבאי לרבות מסגרות קדם צבאיות, טיפול באוכלוסיות מיוחדות וכלל הנושאים באחריות האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון; זכויות והטבות חיילים משוחררים, וכלל פעילות האגף והקרן לקליטת חיילים משוחררים; זכויות והטבות משרתי המילואים; זכויות והטבות נכי צה"ל, וכלל הנושאים באחריות אגף שיקום נכים במשרד הביטחון; נושאים מוניציפליים בתחומי אחריות משרד הביטחון והקשר עם הרשויות המקומיות, לרבות קידום שותפויות עם רשויות מקומיות וקידום פיתוח וייצור תעשייתי התומך בפעילות משרד הביטחון וצה"ל בשיתוף רשויות מקומיות; וסוגיות הקשורות למוכנות העורף האזרחי בחירום (למעט הפעלת הכוח); המעטפת האזרחית הנדרשת לטובת פרויקט "מעבר צה"ל דרומה".

ב-30 בנובמבר 2020 מונה גם לשר לנושאים אסטרטגיים.

חודש לאחר מכן יזם את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים, הקובעת כי חייל משוחרר שסיים את שירותו הסדיר בשנת 2020 יהיה זכאי למענק חד פעמי. מטרת המענקים היא לתת לחיילים תמיכה כלכלית בזמן המשבר הכלכלי העולמי[7].

עם אישור "החוק הנורווגי" התפטר מהכנסת, וכהונתו בה נפסקה ב-19 ביוני 2020. לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוצב במקום הרביעי ברשימה[8].

במאי 2021 מונה לשר לשוויון חברתי, מספר חודשים לאחר שמירב כהן עזבה את התפקיד[9]. ביטון כיהן בתפקיד זה עד הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש ושובה של כהן למשרד.

בכנסת ה-24 כיהן ביטון כיושב ראש ועדת הכלכלה[10].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הוצב במקום ה-8 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם חוסן לישראל.

בכנסת העשרים וחמש נבחר לכהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. סמכויות הוועדה הן פיקוח על משרדי הממשלה ותוכניותיהם בכל הנוגע ליישובים בנגב ובגליל, עידוד צמיחתם ושגשוגם של תושבי הנגב והגליל וצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים של תושבי הנגב והגליל מול תושבי המרכז [11].

בירוחם:

  • הקמת המרכז להתנדבות וחברה אזרחית[12].
  • פסטיבל פעמי מדבר לפיוט - חגיגה של פיוט וניגון[13].
  • פסטיבל דוק – אביב נגב – תוכנית של סרטים, מופעים ומפגשים שרובם ככולם עוסקים בשאלות של זהות בחברה הישראלית.
  • טרמינל העיצוב – "Made in Yeruham" - לקידום תחום העיצוב[14].
  • תוכנית קיימות יישובית – תוכנית סביבתית–קהילתית המעודדת יזמות קהילתית[12].

מחוץ לירוחם:

  • צעדת מחאה למען צדק חלוקתי – בקיץ 2011, על רקע המחאה החברתית ובעיות התקציב נוכח המצב הגירעוני של המועצה עם כניסתו לתפקיד, יזם צעדה של 120 ק"מ מהנגב לכוון בית ראש הממשלה בירושלים. בצעדה צעד עמו עמרם מצנע, לשעבר יו"ר הוועדה הקרואה יחד עם צעירי ירוחם, ועם אנשי מאהלי המחאה משדרות, אשקלון ובאר שבע תחת הקריאה לדאוג לצדק חלוקתי לתושבי הנגב נוכח פערים בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות ובמטרה "לאחד בין הפריפריה למרכז"[15][16]
  • הסכם גבולות - עיר הבה"דים – בשנת 2014 הוביל לחתימה על הסכם להעברת קריית ההדרכה שב"עיר הבה"דים" מתחום השיפוט של רמת הנגב לזה של ירוחם. ההסכם שנחתם בין יו"ר המועצה האזורית רמת נגב שמואל ריפמן לבין ביטון מכניס לעיר 3.9 מיליון שקלים בשנה מתקבולי ארנונה. בנוסף לחלוקת הקרקעות, הוסכם במעמד החתימה על שיתוף פעולה נוסף בין המועצות בתחומי חינוך, תיירות, קהילה, חקלאות ואיכות סביבה[17].
  • הסכם להקמת היישוב הבדואי רחמה – ביטון היה ממוביליו של הסכם להקמת יישוב בדואי לשבט רחמה אשר שכן בתחומי השיפוט של המועצה המקומית. במסגרת ההסכם הוחלט כי ירוחם תעביר שטח של 500 דונם ומועצה אזורית רמת נגב תעביר 1,500 דונם משטחי השיפוט שלהן לטובת הקמת יישוב הקבע לשבט, בעוד הנהגת הכפר תתחייב על פינוי 20 אלף דונם ומעברם ליישוב עצמאי תחת מועצה אזורית בדואית. ההסכם נחתם בין המועצות ירוחם, רמת נגב, אל קסום ונווה מדבר והרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב[18].
  • פורום לצדק חברתי – בשנת 2012 הוקם בירוחם "הפורום למען צדק חלוקתי ותכנון אזורי" המהווה התארגנות אזרחית שפועלת לקידום נושא הצדק החלוקתי למען תושבי הנגב[19]. הפורום ארגון לראשונה בשנת 2014 את כנס ירוחם לצדק חברתי. בשנת 2015 נערך הכנס בשנית והושקה השדולה לצדק חלוקתי[12].
  • אפשר לנצח את הסוציו אקונומי, בהוצאת משכל (ידיעות ספרים). - על ילדותו של מיכאל ביטון בירוחם ותובנות חיים מילדותו, שירותו הצבאי ותפקידיו הציבוריים עד לראשות עיריית ירוחם.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל ביטון נשוי לאילנה ואב לחמישה ילדים, מתגורר בירוחם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ח"כ מיכאל ביטון, באתר כחול לבן
  2. ^ קצת על צב"י, באתר צב"י
  3. ^ אילנה קוריאל, מועמד קדימה מיכאל ביטון ניצח בבחירות בירוחם, באתר ynet, 24 בנובמבר 2010
    שמעון כהן, ראש מועצה חדש לירוחם: מיכאל ביטון, באתר ערוץ 7, 24 בנובמבר 2010
  4. ^ רשימת המועמדים
  5. ^ רוני זינגר, ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון יתמודד על ראשות קק"ל, באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2015
  6. ^ טל שלו‏, ראש עיריית ירוחם לשעבר עוזב את המפלגה שעמד בראשה; הערכה: יחבור לגנץ, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2018
  7. ^ גד ליאור, אושר: מענק חד פעמי לחיילים שהשתחררו ב-2020, באתר ynet, 21 בדצמבר 2020
  8. ^ אתר ועדת הבחירת
  9. ^ דפנה ליאל, ‏הממשלה אישרה שורת מינויים: איתן גינזבורג שר התקשורת, שטייניץ שר המים, באתר ‏מאקו‏, 3 במאי 2021
  10. ^ שירית אביטן כהן, ‏ח"כ מיכאל ביטון הודיע כי לא יצביע יותר עם הקואליציה, באתר גלובס, 25 במאי 2022
  11. ^ הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, באתר הכנסת
  12. ^ 1 2 3 דוח לציבור – 2015 מועצת ירוחם, באתר www.tiktakti.co.il(הקישור אינו פעיל)
  13. ^ ארכיון אירועים - קרן מיראז', באתר קרן מיראז' (ארכיון)(הקישור אינו פעיל, 22.6.2021)
  14. ^ מעבדת פיס לתרבות – זה אנחנו, באתר מעבדת פיס לתרבות
  15. ^ רמי שני‏, תושבי הדרום הצועדים לירושלים: "בנגב מתים מהר יותר", באתר וואלה, 28 באוגוסט 2011
  16. ^ אורי בינדר, מוחה, ועוזב ירוחם: צעדת המחאה של ראש מועצת ירוחם, באתר nrg
  17. ^ דותן לוי, הסכם גבולות היסטורי: רמת הנגב תעביר את שטחי עיר הבה"דים לירוחם, באתר כלכליסט, 19 במאי 2014
  18. ^ סטלה קורין ליבר, ‏"אתם שם בת"א חיים טוב עם האי-שוויון המשווע הזה?", באתר גלובס, 5 באפריל 2015
  19. ^ הנגב דורש צדק חלוקתי, באתר הנגב דורש צדק חלוקתי
מיכאל ביטון - תבניות ניווט
ראשי המועצה המקומית ירוחם
פנחס מענית נסים אבודרהם פנחס מענית
(בשנית)
נסים אבודרהם
(בשנית)
חיים אביסרור יעקב עם-שלם משה פרץ חיים אביסרור
(בשנית)
19541965 19651966 19661969 19691971 19711974 1974 -1976 19761978 19781979
ירח גלטר
(יו"ר ועדה קרואה)
ברוך אלמקייס מוטי אביסרור ברוך אלמקייס
(בשנית)
עמרם מצנע
(יו"ר ועדה קרואה)
מיכאל ביטון טל אוחנה נילי אהרון
19791983 19831992 19922003 20032005 20052010 20102018 20182024 2024- מכהנת