מיכאל קונפינו

מיכאל קונפינו
לידה 2 באפריל 1926
סופיה, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 ביוני 2010 (בגיל 84)
הרצליה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט שלמה שאלתיאל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
חקר תולדות רוסיה והתנועות האנרכיסטיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל (מישל) קוֹנְפִינוֹ (‏2 באפריל 1926 – 16 ביוני 2010) היה היסטוריון ישראלי, יהודי יליד בולגריה, מומחה בחקר תולדות רוסיה והתנועות האנרכיסטיות, לימד כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. חתן פרס ישראל להיסטוריה לשנת תשנ"ג (1993).

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונפינו נולד בסופיה, בולגריה, בשנת 1926. בהיותו בן 13 הצטרף לתנועת הנוער הציונית; הוא נמנה עם ראשיה משנת 1945, ובשנת 1948 עלה באמצעותה לישראל. טרם עלייתו הוא החל בלימודיו האקדמיים באוניברסיטת סופיה. לימים הושלמו על ידו לימודים מתקדמים במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים ובאקול פראטיק דה אוטז אטיד בפריז. את לימודי הדוקטורט סיים בהצטיינות יתרה בסורבון, ובמסגרתם עסק בהיסטוריה חקלאית של רוסיה במאה ה-18. במקביל, הוא שימש כשליח עלייה לצפון אפריקה (1951–1953) ולברית המועצות (1960).

בשנת 1959 הצטרף קונפינו לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים, ייסד את החוג ללימודים רוסיים ועמד בראשו עד 1969. לאחר מכן החל משנת 1970 הצטרף לאוניברסיטת תל אביב, ייסד בשנת 1971 את המכון לחקר רוסיה ומזרח אירופה ועמד בראשו עד 1977. בשנים 1980–1995 היה קונפינו מופקד הקתדרה לתולדות רוסיה ומזרח אירופה ותרבותם על שם רובין. במהלך השנים הוא שימש גם פרופסור אורח באוניברסיטאות סטנפורד, הרווארד, דיוק, שיקגו ומוסדות נוספים באירופה.

קונפינו התמחה במחקריו בתולדות רוסיה ובבעיותיה החקלאיות של אירופה, במסגרת השוואתית של מבנה החברה תחת שוני המשטרים בין העבר לבין ההווה. במחקריו נידונו גורמי התפתחות וקיפאון בקרב חברה חקלאית וביחס לאצולה ולזרמי האנרכיזם הרוסי. אחד ממחקריו החשובים התמקד ביחסים בין בקונין ונצ'אייב. כמו כן קונפינו פרסם לראשונה תעודות נדירות מתולדות האנרכיזם, כמו למשל חלק מהתכתבותו של פיוטר קרופוטקין.

קונפינו היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1993 זכה בפרס ישראל להיסטוריה ובשנת 2003 בפרס א.מ.ת.

נפטר בהרצליה בגיל 84, והובא למנוחות בבית העלמין הישן ברחוב פינסקר.

מנישואיו להגר (בתו של אנצו סרני) היו לו 3 ילדים, אחד מהם היה ההיסטוריון אלון קונפינו.

פרסים ואותות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
  • 1993 - פרס ישראל להיסטוריה
  • 2003 - פרס א.מ.ת.

מבחר ספרים ועבודות מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Domaines et seigneurs en Russie vers la fin du XVIIIe siècle: Étude de structures agraires et de mentalités économiques, 1963. (צרפתית: אחוזות ובעליהם ברוסיה בשלהי המאה ה-18: מחקר של מבנים חקלאיים ושל סוגי מנטליות כלכלית)
  • Systèmes agraires et progrès agricole:l'assolement triennal en Russie au XVIIIe siècle, Mouton et co., Paris, 1969. (צרפתית: שיטות חקלאיות וקדמה חקלאית ברוסיה במאה ה-18)
  • "Anarchisme et internationalisme : Autour du Manifeste des Seize". In : Cahiers du monde russe et soviétique. Vol. 22 N°2-3. Avril-Septembre 1981. pp. 231-249.

CIRA, Lausanne (אנרכיזם ואינטרנציונליזם:סביב מנשר השישה-עשר. 1981)

  • "Autour de « l’affaire Nečaev » ", Cahiers du monde russe et soviétique (1967) Vol. 8 No. 3, pp. 452-495.

(סביב "פרשת נצ'אייב", 1967)

  • "Bakunin et Nečaev". In : Cahiers du monde russe et soviétique. Vol. 7 N°4. Octobre-Décembre 1966. pp. 581-699.

(בקונין ונצ'אייב, 1966)

  • Bakunin et Nečaev (suite) : La rupture. Lettres inédites de Bakunin et de

Natalie Herzen ". In : Cahiers du monde russe et soviétique. Vol. 8 N°1. Janvier-Juin 1967. pp. 56-123. (בקונין ונצ'אייב-המשך. הקרע. מכתבים לא ידועים עד עכשיו של בקנין ונטלי הרצן, 1967)

  • "Idéologie et sémantique : Le vocabulaire politique des anarchistes russes . In : Cahiers du monde russe et soviétique. Vol. 30 N°3-4. Juillet-Décembre 1989. Hommage à Alexandre Bennigsen. pp. 255-284."

(אידאולוגיה וסמנטיקה: אוצר המלים הפוליטי של האנרכיסטים הרוסים., 1989)

  • Kropotkin, Petr Alekseevich Anarchistes en exil : correspondance inédite de Pierre Kropotkine à Marie Goldsmith, 1897-1917 / lettres présentées,annotées et avec une introduction par Michael Confino. Institut de recherche et d’étude des nouvelles institutions et sociétés à l’Est. (Series : Cultures & sociétés de l’Est ; 22). Paris : Institut d’études slaves, 1995. 584, [8] p. of plates : ill. ; 24 cm. Bibl. p. 561-578. ISBN 2720402176.

(פיוטר אלכסייביץ' קרופוטקין. אנרכיסטים בגלות:מכתבים לא ידועים עד עכשיו של פיוטר קרופוטקין אל מרי גולסמית', 1897-1917 - עריכה, הערות ומבוא מאת מיכאל קונפינוף המכון לחקר ולימוד המוסדות והחברות החדשות במזרח, המכון ללימודים סלבים, פריז 1995)

  • "Kropotkine en 1914 : la guerre et les congrès manqués des anarchistes russes". In : Cahiers du monde russe et soviétique. Vol. 23 N°1. Janvier-Mars 1982. pp. 63-107.

(קרופוטקין ב-1914: המלחמה והקונגרסים המוחמצים של האנרכיסטים הרוסים, 1982)

  • Rubinstein Daniel, Confino Michaël. "Kropotkine savant". In : Cahiers du monde russe et soviétique. Vol. 33 N°2-3. Avril-Septembre 1992. pp. 243-301

(עם דניאל רובינשטיין - קרופוטקין מדען 1992)

  • "Nečaev et le meurtre de l’étudiant I. Ivanov". In : Cahiers du monde russe et soviétique. Vol. 8 N°4. Octobre-Décembre 1967. pp. 628-636.

(נצ'אייב ורצח הסטודנט אי. איוואנוב, 1967 )

  • "Pierre Kropotkine et les agents de l’Ohrana, étude suivie de treize lettres inédites de P. Kropotkine à M. Goldsmith et à un groupe anarchiste russe". In : Cahiers du monde russe et soviétique. Vol. 24 N°1-2. Janvier-Juin 1983. pp. 83-149.

(פיוטר קרופוטקין וסוכני האוכראנה, מחקר מלווה בשלושה-עשר מכתבים לא ידועים עד עכשיו של קרופוטקין אל מרי גולדסמית' ואל קבוצה אנרכיסטית רוסית , 1983)

  • Violence dans la violence ; le débat Bakounine-Nečaev . Paris, F. Maspero (Bibliothèque socialiste, 24), 1973. 212 p. 21 cm.

(אלימות בתוך אלימות; הוויכוח בין בקונין ונצ'אייב', הוצאת פ. מספרו, פריז, 1973)

כעורך:

  • כוח המילים וחולשת הדעת – תעמולה, הסתה וחופש הביטוי:קובץ מאמרים, מרכז יצחק רבין לחקר ישראל / הוצאת עם עובד, 2000.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאל קונפינו בוויקישיתוף