מלון ססיל

מלון ססיל
Cecil Hotel
מידע כללי
סוג מבנה בית מלון, בית מלון עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת 640 S Main St, Los Angeles, CA 90014 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1924
תאריך פתיחה רשמי 1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי ארכיטקטורת בו-אר, אר דקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
קומות 15 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 34°02′39″N 118°15′04″W / 34.0442°N 118.251°W / 34.0442; -118.251
(למפת לוס אנג'לס רגילה)
 
מלון ססיל
מלון ססיל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל, כולל שלטים עם שם המלון.
קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל.

מלון ססיל (באנגלית: Cecil Hotel) הוא מלון במרכז העיר לוס אנג'לס בעל היסטוריה של התאבדויות ורציחות. המלון חולק בניין משותף יחד עם מלון סטיי און מיין (באנגלית: Stay on Main) והם בעלי הנהלה משותפת ובעלים משותפים.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלון שוכן ברחוב מיין 640, דרום במרכז העיר לוס אנג'לס. מלון ססיל הוקם שם בשנת 1924, כמלון מהודר[1] בן 700 חדרים, לאנשים עם תקציב נמוך. חדרי השירותים והמקלחות היו משותפים לכל קטע מסדרון, ולא היו פרטיים או צמודים לכל חדר. בנוסף לזאת, בכל חדר ניתן היה לשכן מספר אורחים, שלא היה ביניהם קשר מוקדם.

בשנת 1929 הגיע המשבר הכלכלי הגדול, ולכל ענף המלונאות בארצות הברית חסרו אורחים. אלא שהבעיה של מלון ססיל הייתה קשה בהרבה. השכונה בה נמצא המלון, סקיד רו התמלאה בנוודים חסרי בית, שנשארו בה במשך עשורים רבים, והפכו את השכונה לשכונת מצוקה ופשע. לכן גם בחלוף המשבר, לא היה ביקוש מספק לשירותי המלון. כדי לשרוד, מלון ססיל נאלץ גם להוריד את מחיר ואיכות שירותיו וגם להגיע להסכם סבסוד עם הרשויות, שניסו לשכן את דרי הרחוב, במלון.

עד שנת 2007, כל הבניין שימש למלון ססיל בלבד, שהיה בית מלון זול מאוד, עם שירות ברמה נמוכה, ומוניטין רע. אי אפשר היה להעלות את מחירי שירות המלון ואיתם את רמת שירותו, בשל הסכמים עם הרשויות.[דרוש מקור] לכן הוקם באותו בניין בית מלון נוסף, מלון סטיי אין מיין, שהיה חופשי מהסכמים אלו. למלון סטיי אין מיין הייתה כניסה נפרדת מזו של מלון ססיל והיה לובי נפרד. היו לו גם קומות נפרדות משלו בבניין. אולם המעליות היו משותפות לשני המלונות. כך שאנשים יכלו לעבור בקלות ממלון אחד לשני, דרך הבניין.

בשנת 2016 המלון עבר שיפוץ נרחב מתוך כוונה למיתוג כמלון בוטיק.[2] החל משנת 2017 ה"סטיי אין מיין" משמש כבית מלון, ואילו מלון ססיל משמש כמוסד דיור מוגן, עבור דיירים קבועים בתשלום נמוך מאוד, שאי אפשר היה לפנותם מבניין המלונות.

בשנת 2017 מועצת העיר לוס אנג'לס קבעה כי האתר הוא אתר מורשת היסטורית, לאור האריכטקטורה וההיסטוריה שלו.[3]

אירועים שהתרחשו במלון ססיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה ממקרי הרצח הנודעים ביותר שידעה לוס אנג'לס התרחשו במלון סֶסִיל, או היו קשורים אליו: ב-1964, נאנסה ונרצחה בחדרה שבמלון גולדי אוסגוד, אשר נודעה בכינויה "גברת היונים של פארק פרשינג סקוור (אנ')". מקרה רצח זה מעולם לא פוענח. הרוצחים הסדרתיים ג'ק אונטרווגר וריצ'רד רמירז, "הצייד הלילי" התגוררו במלון זה, בתקופת ביצוע פשעיהם.[4]

כמו כן, עד שנת 2015, נהרגו שמונה עשר אורחים של המלון באופן לא טבעי, בשלב מסוים המלון נודע בתור "The Suicide" ("ההתאבדות") לאור כמות מקרי ההתאבדות שקרו במלון:[5][3]

  • התיעוד הראשון של התאבדות במלון הייתה ב-22 בינואר 1927, כאשר פרסי אורומוד קוק, ירה בעצמו מול אשתו וילדו.[5]
  • בין השנים 1931–1940 שבעה אנשים התאבדו במלון.[5]
  • בשנת 1944, דורות'י ג'יין פרסל, מאורחות המלון, נכנסה ללידה, ותחת מחשבה שבנה נולד מת, זרקה אותו מהחלון. פסיכולוגים שבדקו אותה הגדירו אותה כלא שפוייה.
  • בשנת 1962, אורחת שקפצה למותה מהמלון נחתה על הולך רגל והרגה גם אותו.
  • בשנת 2013 טבעה אליסה לאם בדודי המים שעל גג המלון, כאשר התחבאה מאויב שהזתה בעת התקף פסיכוזה. עובדי המלון התרגלו לאורחים מפוקפקים, ולכן כשאליסה לאם התחילה להתנהג באופן לא שפוי, הם רק נתנו לה חדר נפרד מהאורחות שהתלוננו עליה. למשטרת לוס אנג'לס לקח כחמישה חודשים לפענח את נסיבות מותה של לאם, ובינתיים תפס המקרה שלה תשומת לב בין-לאומית, והיה כר פורה להפצת תיאוריות קשר. משטרת לוס אנג'לס הכריזה כי מותה היה התאבדות.[3] רוב אירועי המלון, כדוגמת שהיית ריצ'רד רמירז במלון, שימשו השראה לעונה החמישית של הסדרה אימה אמריקאית וזאת יחד עם סיפורו של הרוצח הסדרתי, ה. ה. הולמס ומלון הרצח שניהל במהלך התערוכה העולמית של שיקגו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלון ססיל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Barker Brother congratulate teh Cecil Hotel". LA TIMES. 20 בדצמבר 1924. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ ANDREW KHOURI (1 ביוני 2016). "Once a den of prostitution and drugs, the Cecil Hotel in downtown L.A. is set to undergo a $100-million renovation". LA TIMES. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 "Decomposing body in water tank, suicide, murder: LA Council's pick for hotel historic monument". MynewsLA.com. 28 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ ״המלון שהרג אותי״ - סיפורו של מלון ״סטיי און מיין״ (״ססיל״) ושל אליסה לאם בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
  5. ^ 1 2 3 "Los Angeles – Cecil Hotel Deaths". Bizarrela.com. 20 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)