מלכים הולכים קדימה

מלכים הולכים קדימה
Kings Go Forth
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי דלמר דייבס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פרנק רוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מרל מילר
עריכה ויליאם מרפי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים פרנק סינטרה, טוני קרטיס, נטלי ווד
מוזיקה אלמר ברנסטין עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דניאל ל. פאפ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 28 ביוני 1958
משך הקרנה 109 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מלחמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו kingsgoforth
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלכים הולכים קדימה (באנגלית: Kings Go Forth) הוא סרט מלחמתי שצולם בשחור לבן והופק באולפני יונייטד ארטיסטס בשנת 1958. את הסרט ביים דלמר דאסב והפיק פרנק רוז. הסרט הוא עיבוד לספרו של ג'ו בראון, הנושא את אותו השם.

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944, בשעה שחיילי כוחות הברית מנסים לשחרר את ההרים בדרומה של צרפת, מהכיבוש הגרמני, טכנאי רדיו עשיר וחצוף, בריט האריס (טוני קרטיס), מצטרף לפלוגה עייפת הקרבות של סמל סאם לוגינס (פרנק סינטרה). הסמל מתפלא על הטוראי הצעיר, שניסה לשחד את דרכו אל מחוץ לצבא, שמגלה אומץ לב ומחלץ חייל פצוע השוכב במטע תפוחים ממוקש. כשהוא לומד כי חיילי הפלוגה נמצאים תחת אש מזה חודשים רבים, הקולונל האחראי עליהם מתחיל לתת להם חופשות קצרות בעיר ניס, עיר חוף לחופי הריביירה, שאליה הובאו כל פרטי הנוחיות האפשריים, כדי לפנק את החיילים האמריקאים המשחררים.

אחר צהריים אחד, נוסע סאם בג'יפ מחוץ לעיירה, שם הוא פוגש את מוניק בלייר (נטלי ווד) היפהפייה, שנולדה וגדלה בצרפת, אך משפחתה היא אמריקאית. כאשר הם יושבים במסעדה, סאם מספר לה על עברו ואילו מוניק מספרת לו על טוב ליבו של אביה המנוח. סאם מעוניין לפגוש את מוניק שוב, אך אף על פי שהוא מוצא חן בעינייה, היא מודיעה לו כי אין היא מעוניינת בקשר רומנטי. מאוכזב, חוזר סאם לעיסוקו, חיפוש אחרי לוחמים גרמנים המסתתרים באזור. לאחר שבריט מסכן את חייו לאבטח בונקר אסטרטגי חשוב לפלוגה, סאם מתגבר על קנאתו בעושרו ובמראהו של בריט ומעניק לחייל הצעיר קידום. בשבת בלילה, חוזר סאם אל המסעדה הקטנה, שם הוא פוגש את אמא של מוניק, המזמינה אותו לסעוד בביתם. מוניק מספרת כי אביה, שמת שנתיים קודם לכן, נתן מחסה בבית ליתומים ופליטים, בימי הכיבוש הקשים. אז היא נותנת לסאם לנשקה. לאחר מכן, מתחיל סאם לבלות את כל חופשות סוף השבוע שלו יחד עם מוניק ואמה, וערב אחד הוא מתוודה על אהבתו למוניק. מוניק מכריזה שוב, כי כל שהיא מעוניינת זה בידידותו, מוניק אז מגלה משהו אותו פחדה לגלות עד אז, אביה היה כהה עור, "אני מניחה כי כושי היא אחת המילים הראשונות אותן אתה לומד באמריקה, הלא כן?", היא שאלה וכשסאם אינו משיב לה, היא פורצת בדמעות. אמא של מוניק אומרת, כי על אף שהיא ובעלה, פרד, חיו בגאווה בפילדלפיה, הם עברו לגור בצרפת, עקב "עיוורונה" של אמריקה לצבעים. סאם, שהיה בצד השני של המתרס, כשהוא גדל ליד שכונת הארלם בניו יורק, נאבק עם עצמו על גילוייה של מוניק. לבסוף מחליט סאם, לחדש את הקשר עם מוניק, השמחה על החלטתו ומזמינה אותו לצפות במופע ג'אז במועדון לילה בניס. סאם מופתע לראות את בריט, מופיע בנגינת חצוצרה מסחררת עם הלהקה ונפגע כאשר הוא רואה כי בריט זכה להערצתה של מוניק. כאשר חיילי הפלוגה כובשים בונקר נוסף מידי הגרמנים, בריט מודה כי מוניק מוצאת חן בעיניו, אך לפני שהוא מספיק להגיב על הידיעה כי אביה של מוניק היה שחור, מתחילה הפצצה של הגרמנים. נחוש למצוא את מקור הארטילריה הכבדה של הגרמנים, שעצרה את התקדמות הפלוגה, סאם ובריט מבקשים אישור לסרוק את השטח ממרומי מגדל פעמונים, הנמצא מעבר לקווי האויב.

לאחר שבילה ערב עם מוניק, מכריז בריט כי הציע אירוסין למוניק, כתוצאה מכך סאם, הספקני מכוונותיו של בריט, מכריח את בריט לחתום על טופס בקשה לנישואין. כמה חודשים לאחר מכן, ביום בו סאם מקבל תשובה מהמפקדה, כי בקשת המשימה שלהם אושרה, הוא מגלה כי ברית, באופן חשאי, ביטל את טופס בקשת הנישואין, בכך שקרא לכל הנושא בדיחה. באותו הלילה סאם מכריח את בריט לגלות זאת ואמא. בריט, מודה כי הרומן עם מוניק היה רק "שעשוע חדש" עבורו ובקשיחות מעליב את מוניק על רקע מוצאו של אביה, מוניק ההיסטרית, בורחת מהמקום, ומאוחר יותר באותו הלילה נודע לסאם כי היא ניסתה להרוג את עצמה. כאשר הוא ובריט מתחילים את משימתם הלילית המסוכנת, סאם נשבע בכעס, כי הוא יהרוג את החייל הצעיר. אף על פי המתיחות בין השניים, הם מתגנבים לכפר, המוחזק בידי הגרמנים וממקמים את עצמם בראש מגדל הכנסייה. בעזרת פצצות תאורה, אותן מספקים להם כוחות בנות הברית, השניים מצליחים לשדר את מיקומם של החיילים הגרמנים ומצבורי התחמושת שלהם, כוחות הברית מיידית מתחילים להפציץ את המטרות שנמסרו להם. בזמן שהם ממשיכים לדווח לכוחותיהם, בריט מתנצל בכנות על שפגע במוניק, ומסביר כי בניגוד לסאם, הוא אדם חסר אופי. בסופו של דבר השניים מורים לכוחות הברית להפציץ את מיקומם, אך כאשר הם נמלטים למצוא מחסה מפני ההפצצה המתקרבת, בריט נהרג בידי חייל גרמני. סאם נפצע ומאבד את זרועו, לאחר ארבעה חודשים בבית החולים, סאם מחליט לעזוב ולחזור לעסקיו בלוס אנג'לס. בדרכו הביתה הוא מבקר את מוניק, שאמא נפטרה לא מזמן. הוא מוצא כי הווילה בה התגוררה, הפכה לבית ספר ליתומי המלחמה, ומוניק נחושה בדעתה לשאת משא מוצאה בגאווה.

שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]