דֶה-מוֹלֶה הבינלאומי (באנגלית: DeMolay International) הידוע גם כמסדר דה-מוֹלה (באנגלית: Order of DeMolay) הוא מסדר אחווה בינלאומי לנערים בגילאים 12 עד 21, שנוסד בקנזס סיטי בשנת 1919 ומסונף לבונים החופשיים.
המסדר נקרא על שם ז'אק דה מולה (אנ), המאסטר הגדול האחרון של האבירים הטמפלרים. בשנות ה-90 הוכר המסדר על ידי רשות המס האמריקנית כמלכ"ר.
מסדר דה-מולה נועד לנערים בגיל 12–21 שמכירים בקיומו של כוח עליון. בארצות הברית ובקנדה חברים בארגון כ-12 אלף חברים פעילים, ויש לו סניפים נוספים באיטליה, רומניה, פרו, הפיליפינים, אוסטרליה, ארובה, בוליביה, סרביה, יפן וברזיל. מספר החברים הפעילים בברזיל גבוה מאשר בארצות הברית. לפיכך, השפה הפורטוגזית היא הנפוצה בסניפי המסדר בעולם.[דרוש מקור]
הארגון מורכב ממנחים (מנטורים), נשים וגברים, הנקראים "יועצים". בדרך כלל היועצים הם בוגרי המסדר. בז'רגון המסדר מנחה נקרא "אבא סמית" במקום "מר סמית". אחרי התלבטות הוחלט שהדרך הנכונה שבה יפנו חברי המסדר ליועציהם היא בכינוי "אבא", כדי לבטא רגשות כבוד וחברוּת. אבות המסדר מייעצים לפונים אליהם בחיזוק המחויבות האזרחית, בכישורי מנהיגות, ביושרה ובאחריות אישית.
מייסד המסדר, פרנק ס. לנד (Frank S. Landh(אנ), הקים את מסדר דה-מולה לפי המודל של ארגון הבונים החופשיים ומתוך מטרה לתת חסות לנערים ונערות. סניף דה-מולה נהג להתכנס בלשכת בונים חופשיים או באחד מהחדרים במבנה. סניפי ארגון דה מולה אינם נחשבים כשייכים לארגון של הבונים החופשיים אבל נתפסים כחלק מהמשפחה הכוללת של גופים משניים לבונים החופשיים, בדומה לארגוני נוער כמו "בנות איוב הבינלאומי" ו-"המסדר הבינלאומי של בנות הקשת". דרישות הכניסה למסדר אינן מחייבות שלמצטרפים חדשים יהיו קשרי משפחה לבונים חופשיים ותיקים.
על אף העובדה שנשים לא יכולות להצטרף לארגון, סניפים מקומיים (chapters) רשאים לבחור נציגות המכונות "sweethearts" ו-"princesses".
שבע הסגולות הראשיות של המסדר הן עקרונות היסוד שלו ומצווה על כל נער ונערה לחיות לפיהן כדי להיות אנשים טובים.
מייסד המסדר פרנק שרמן לנד (אנ') נולד בעיר קנזס שבמיזורי. כבר בגיל 28 הייתה מאחוריו קריירה מפוארת של מסעדן. בעקבות הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, גויסו גברים ומשאבים רבים הוקצו למלחמה. הדבר יצר קשיים עבור מי שנותר בעורף. באותה תקופה התמנה לנד כמנהל קרן צדקה ולשכת אבטלה, מיסודם של מסדר הנוסח הסקוטי המסונף לבונים החופשיים, קרן שסייעה למאות משפחות. [1]
עם תום המלחמה נותרו נערים שאיבדו את אבותיהם במלחמה ולא הייתה להם יד מכוונת או דמות אב. בעיה זאת הטרידה את לנד וגרמה לו ליצור מקום מפגש שבו יוכלו הנערים להיפגש עם נערים אחרים במצבם, ישהו במקום שיאפשר להם לעסוק בתחומי עניין, ילמדו לקבל אחריות ויפתחו כישורים אחרים, אשר יועילו להם במהלך חייהם. הוא הגה את המודל האידיאלי שיהיו בו אנשי מקצוע, אנשי עסקים, בונים חופשיים, אשר יתעניינו בחיי הנערים האלה, יהיו להם כחברים, ייעצו להם, יפתחו בפניהם הזדמנויות תעסוקה וישפרו את עתידם.
בשנת 1919 קיבל פרנק ס. לנד שיחת טלפון מהמפקח הראשון החדש של לשכת הבונים החופשיים, "אייבנהו", שביקש ממנו להעסיק את בנו של אחד מחברי הלשכה שנפטר.
במרץ 1919 נפגש לנד עם לואי לואר בן ה-16 שאיבד את אביו ונותר בלי דמות אב. לנד הקשיב ללואי, התוודע לחלומותיו וסייע בידו. הוא הבין כי חוץ מלואי ישנם רבים אחרים שמבקשים ערכים כמו רעוּת, הנהגה, השראה ותחרותיות. הוא ביקש מלואי להזמין את חבריו למפגש. הקבוצה הראשונה מנתה תשעה חברים, וכבר בפגישה השנייה נכחו 31 נערים.
הקבוצה חיפשה דרך לייחד את עצמה. הוחלט שהיא תיקרא על שם המאסטר של מסדר הטמפלרים ז'אק דה-מולה המקושר לבונים החופשיים.
הגרעין הראשוני של הלשכה היה תלמידים בתיכון המקומי, והפגישות החלו להתנהל כסדרן לפי הנוסח הסקוטי (של הבנייה החופשית) שלנד חונך לאורו. לנד נכח בפגישות, וגם עודד את הקבוצה להתנהל עצמאית והמשיך לשמש כיועץ.
"אבא" לנד, כפי שכונה, גיבש את התאוריה ואת הערכים, וההתעניינות בקבוצה גדלה. התקבלו בקשות לפתוח סניפים דומים ולקיים בעוד מקומות רבים טקסי חניכה. עד 1920 פיתחה הקבוצה הראשונה את הפעילות לחברים בקבוצה למשל הוקמו קבוצת בייסבול שאף הייתה למצטיינת ותזמורת תהלוכות שמנתה 100 כלי נגינה.
בשלהי 1921 לנד לקח על עצמו להקדיש את מלוא זמנו, במשרה מלאה לארגון החדש. ככל שרבו הסניפים כך רבתה יוקרתו של המסדר, ולצד זה גם ההתעניינות בארגון מצד מסדר הבונים החופשיים. לשכות בונים חופשיים בארצות נוספות הסכימו להקים קבוצות דה-מולה בארצם.
ארגונים נכבדים רבים נתנו חסות לדה-מולה לרבות מסדר הקשת המלכותית של שלמה (היכל ארון הברית כפי שנקרא בישראל), לשכות גדולות של מסדר הבונים החופשיים, האבירים הטמפלרים ואחרים.
כתומך נלהב של הבנייה החופשית ותורתה הפך לנד לדמות ידועה בבניה החופשית הבינלאומית וזכה בתואר "שליט" - "אימפרטור" של מסדר השריינרס הצפון אמריקני (מסדר אמריקני המסונף לארגון הבונים החופשיים המתמקד בצדקה ובתמיכה בבתי חולים). על חבריו של לנד נמנו חברי קונגרס אמריקנים, מושלי מדינות, כוכבי רדיו וקולנוע, מפקדים צבאיים, תעשיינים מובילים, נשיאים אמריקנים לעתיד ורבבות צעירים בשנות העשרה לחייהם.
לנד עבד ללא ליאות למען המסדר עד למותו ב-8 בנובמבר 1959. מאות עובדים מסורים בהנהגתו הכריזמטית עזרו ביצירה של המסדר ובהרחבתו. [2]
המונחים העבריים נאמנים לכינויים המקובלים בלשכות בונים חופשיים בישראל.
מעל לרמת הסניף הבודד ישנם בארגון נושאי משרה ברמה הארצית.
פעילות הסניף מתבצעת על ידי נושאי משרה חלקם נבחרים וחלקם ממונים:
המשרה | באנגלית | נבחר או ממונה | תפקיד |
---|---|---|---|
נשיא המועצה | Master Councilor | נבחר | מנהל את הישיבות, נציג הסניף מול ארגונים ואנשים מבחוץ. |
חבר המועצה הבכיר | Senior Councilor | נבחר | מפקח על העבודה הטקסית ואיסוף צדקה. עוזר לראש המועצה וממלא את מקומו בהיעדרו; |
חבר המועצה הזוטר | Junior Councilor | נבחר | מפקח על סדירות החברים, עוזר לחברי מועצה אחרים, ממלא את מקום חבר המועצה הראשי והבכיר בהיעדרם; |
רשם | Scribe | נבחר על ידי המועצה המייעצת או הסניף. | רושם את פרוטוקול הישיבות, אחראי על מילוי טפסים חשובים. מנהל את התכתובות לסניף; |
גזבר | Treasurer | יועץ. נבחר על ידי המועצה המייעצת ונושא בנטל עם הרשם. | מנהל את חשבונות הבנק של הסניף. בסניפים רבים המשרה היא סמלית ומבוגרים מנהלים את הכספים; |
מדריך ראשון | Senior Deacon | ממונה על ידי נשיא המועצה | מנהל את טקסי החניכה. עוזר לחברי המועצה, תפקיד שלפעמים סולל את הדרך לתפקיד חבר מועצה זוטר; |
מדריך שני | Junior Deacon | ממונה על ידי נשיא המועצה | מתקשר עם הניצבים, עוזר לדיאקון הבכיר; |
כַּלְכָּל בכיר | Senior Steward | ממונה על ידי נשיא המועצה | אחראי לשמור את מקומות הארגון מסודרים ונקיים; |
כַּלְכָּל זוטר | Junior Steward | ממונה על ידי נשיא המועצה | עוזר לכלכל הבכיר; |
נואם | Orator | ממונה על ידי נשיא המועצה | המגיש והקריין בטקסים ; |
ניצב | Sentinel | ממונה על ידי נשיא המועצה | מוודא את זהות הנכנסים לפגישות. מרחיק הפרעות; |
כומר (נואם) | Chaplain | ממונה על ידי נשיא המועצה | מוביל את התפילות; |
מרשל | Marshal | ממונה על ידי נשיא המועצה | מסדיר את התנועה בזמן הפגישות; |
נושא הדגל | Standard Bearer | ממונה על ידי נשיא המועצה | אחראי על תצוגת הדגלים והסמלים; |
אחראי רווחה | Almoner | ממונה על ידי נשיא המועצה | אוסף צדקה לנזקקים או חולים; |
מורה השביעיה | Seven Preceptors | ממונה על ידי הסניף | מיצג את 7 הסגולות של מסדר; |
מנגן | Organist | ממונה על ידי נשיא המועצה | משמיע מוזיקה. |
הערה: ההיררכיה של נושאי משרות בסניף דומים לאלה שיש בלשכת בונים חופשיים.
ההיררכיה של נושאי המשרה ברמה הארצית או המנהלתית (מחוז וכדומה) זהים לאלו שברמת הסניף. הבחירות זמינות לכל חברי הרשות. בחלק מהרשויות ייבחרו גם סגנים למשרות החשובות או לחלקן. אופן איוש המשרות הממונות ברמה הארצית יכול להשתנות. כך למשל בחירת המשרות הממונות על ידי חברי המועצה הנבחרים ולא על ידי נשיא המועצה. [3] [4]
בחלק מסניפי דה-מולה בוחרים את "יקירת הסניף" (Chapter Sweetheart) בתור נציגה, אף על פי שאין היא נחשבת נושאת משרה בסניף; היא חייבת להיות נוכחות בכל הפגישות כי היא משמשת שגרירת דה-מולה. בחלק מהרשויות ישנה מגבלת גיל לתפקיד מ-14 עד 21. לעיתים היקירה תהא חברה בסניף הקרוב של ארגוני נערות כ"בנות איוב" או הקשת וכדומה.
בכל מדינה או רשות (מחוז) מתקיימת ועידה אחת לשנה. רוב הוועידות מכונות קוֹנְקְלָוָה (Conclave), ובמהלכה בוחרים חברי הרשות או המדינה את ראש המועצה של אותו המחוז או הרשות ואת חברי המועצה.
החברים מצביעים על הפעילות שתתבצע על ידי הארגון במהלך השנה. חלק נכבד מהפעילות במסדר מתרכז בפן המנהיגותי של המסדר. היא מאפשרת לנערים הזדמנות לצמוח ולהתפתח בסביבה בוגרת ולפתח מנהיגות ואחריות חברתית.
במהלך כנס בינלאומי ייפגשו שני נציגים מכל רשות מחוזית עם חברי המועצה הארצית העליונה ויבחרו את ראש הקונגרס הבינלאומי והמזכיר. כמו כן, נידונים עניינים חוקתיים המחייבים עדכון ושינוי. בארצות הברית מתקיים הקונגרס הבינלאומי של דה-מולה והבחירות לחברים בו מתנהלות לפי שיטה אזורית כדי לעזור לנושאי המשרה הארציים במילוי תפקידם.
חברי דה-מולה משתתפים במגוון פעילויות: מחנאות וטיולים, ערבי ריקודים עם ארגוני הנערות שהוזכרו לעיל, משחקי כדורסל, כדורגל, בייסבול, פוטבול, טניס, פיינטבול, ביליארד. חברי המסדר, הן כיחידים והן כקבוצות, מתחרים ביניהם על איכות ביצוע הטקסים. המנצחים ברמות המקומיים מתחרים ביניהם ברמות הארציות. חברי הסניף יחליטו במשותף מה הפעילויות הרצויות להם, יתכננו את ביצוען ואף יערכו אירועי התרמה כדי לממנן.
חברי המסדר נדרשים להשתתף ב"ימי חובה". בימים אלו עורך הסניף מעיין טקסי זיכרון יומיים כדלקמן:
יום שבו חברי הסניף מוקירים את האבות המייסדים של המדינה ואנשי צבא שפרשו מהשירות כמחווה לפטריוטיות שהיא מסגולות המסדר. בתוכנית יושר "הדגל זרוע הכוכבים", יבוצע טקס קיפול הדגל, יתקיימו ביקורים באתרי מורשת, יאורגנו טקסים לכיבוד אנשי צבא לשעבר ומישהו יישא נאום פטריוטי. בדרך כלל מתקיים האירוע בחודש פברואר.
יום המוקיר את המקום החשוב שתופס האל בחיים של הנערים והנערות, תוך שמירה על נייטרליות דתית (ארגון דה-מולה אינו דוגל בדת מסוימת). הוא מעודד את החברים לבקר תכופות במקומות שבהן מתקיימות תפילות. חברי הסניף יכולים לבקר בתור קבוצה בכנסיות, בבתי כנסת וכדומה, ולהשתתף במפגשים של לימוד תנ"ך או לכבוד איש דת מסוים מתוך כבוד לסגולה השנייה של עקרונות המסדר, כיבוד דברים מקודשים בה לומד החבר סובלנות לאמונות אחרות ולדברים שהם מקודשים להן תוך הכרה בחשיבות אמונתו הדתית שלו. אירוע זה מתקיים בסביבות 18 במרץ.
יום המוקיר את ההורים ואת הנתינה היומיומית שלהם לרווחת ילדיהם. לכבוד האירוע מתקיימת ארוחה חגיגית שחברי המסדר מכינים, טקס "הפרחים המדברים", טקס רגשני המתאר חשיבות תפקידה של האם. האירוע מתקיים בין 1 במאי ל-21 ביוני בסביבות יום האם או יום האב.
יום המוקדש להסברת הממשל של המדינה או הרשות שבה פועל המסדר. מוזמנים לנאום ביום כזה חברי ממשל וקונגרס. פעילויות נוספות הן השתתפות בטקסי יום העצמאות, קיום מפגשים עם ראשי ערים ומושלים, עריכה של ביקורים בבנייני ממשל שונים. בטקסס, למשל, מתאספים חברי דה-מולה בבניין הקפיטול שבאוסטין ומקיימים באולמות הסנאט סימולציה של תהליך חקיקה.
יום שמוקיר את מערכת החינוך ובו מקריאים חברי המסדר סיפור לילדים בחינוך היסודי, אוספים ספרים בשביל הספרייה מקומית, בוחרים מורה ומארחים אותו כדי שינאם בטקס בהפסקה במפגש הסניף. יום זה יכול להיערך בכל אחד מימות השנה.
יום זיכרון והוקרה לפרנק לנד ופועלו בהקמה של המסדר. ביום זה מעודדים את הסניפים לתרום לקרנות הצדקה של המסדר, עולים לקברו של לנד, מקדישים הספר "שלום אבא" לחברים ראויים, ומקריאים את נאומו של לנד בפני המשתתפים בסניף. האירוע יתקיים בסמוך ל -8 בנובמבר יום פטירתו של לנד.
יום שכל חברי דה-מולה מבקרים בו חולים ומעודדים אותם. מי שאחראי אל הרווחה בסניף מארגן את היום הזה. ובדרך כלל אוספים בו תרומות ומזון לצדקה, מבקרים בו כאמור בבתי חולים ובמוסדות טיפוליים. ביום כזה חברי המסדר מכינים ארוחות לקשישים ולנזקקים. היום מתקיים בין חג ההודיה לחג המולד.
דרגת האציל או האביר Chevalier' מהווה אות הכבוד הרם ביותר שחבר המסדר יכול לקבל. ניתן להעניק אותו גם לבוגר המסדר. הדרגה מוענקת על שירות יוצא דופן. כדי לזכות באות זה על החבר להיות לפחות בן 17, ב-15 בינואר של השנה בה ניתן האות וחבר מעל שנתיים במסדר. עליו להיות מוצע על ידי חברי הוועדה המייעצת של הסניף שלו ונושאי המשרה ברשות ובוועדה המייעצת הראשית.
לגיון הכבוד הוא האות המכובד ביותר המוענק על ידי המועצה המייעצת של המסדר. האות אושר ב-1925 והראשון שהוענק לו היה לואי לואר (Louis Lower) . לאחר שינוי חוקתי ב-1985 הופחת גיל המינימום לקבלת האות מ-30 ל-25. המועצה מעניקה את האות לבוגר דה-מולה על מנהיגותם המצטיינת שנתפסת כשירות לאנושות, כאות הוקרה לניהול של אורח חיים אחוותי ושל שירות של בוגרים במסדר. ניתן להעניקו גם לבונה חופשי שלא היה חבר המסדר אך נתן לו שירות בעל חשיבות.
זהו הפרס הגבוה ביותר על הישג אישי אותו יכול חבר מסדר לקבל, תוכנית העצמה אישית המקדמת את החבר למטרה שהציב לעצמו. החבר משלים שאלון מקיף על תחומי עניין הישגיים, ידע כללי, נוהגים והרגלים. היה זה חלומו של לנד שכל חבר יהיה נציג של דה-מולה. תוכנית זו הוצגה לראשונה ב-1924 ובמשך הרבה שנים הדגישה את התחרות לבחירה של חברים מצטיינים. ב-1935 שונתה התוכנית כדי לשמש כלי להערכת עמית לכל חבר במסדר.
מסדר האבירות הוא ארגון נסמך לארגון דה-מולה. התוכנית מיועדת לבני 17 עד 21. לחברי הארגון יש טקסים, משרות, ויחידות ארגוניות שונות מאלה שמתקיימות בארגון דה-מולה. אין זה אות כבוד.
במשך שנים, הגיעו רבים מבוגרי המסדר להישגים וזכו להכרה מחוץ לפעולות המסדר. אחדים מהם נבחרו כחברים בהיכל לאות כבוד.