מרגרט לורנס

מרגרט לורנס
Margaret Laurence

לידה	18 ביולי 1926 ניפאווה, מניטובה, קנדה
התאבדה	5 בינואר 1987 (בגיל 60) Selwyn, קנדה
שם לידה	ג'ין מרגרט לורנס (ווימיס)
מדינה	קנדה
מקום לימודים	אוניברסיטת ויניפג
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	ספרות ילדים
יצירות בולטות	The Diviners
פרסים והוקרה	פרס מולסון (1975) פרס המושל הכללי לסיפורת אנגלית (1974) פרס המושל הכללי לסיפורת אנגלית (1966) שותף במסדר קנדה

ג'ין מרגרט לורנס (וימיס) (באנגלית: Jean Margaret Laurence (Wemyss);‏ 18 ביולי 1926 – 5 בינואר 1987)^[1] הייתה סופרת קנדית. כתבה רומנים, נובלות, ספרי ילדים וספרי עיון. ממייסדות הקרן לעידוד סופרים קנדיים.

ביוגרפיה

מרגרט לורנס נולדה בשנת 1926 בניפאווה, מניטובה שבקנדה לעורך דין רוברט וומיס, ולוורנה ג'אן סימפסון. כשהייתה בת 4 התייתמה מאמה, ודודתה מרגרט סימפסון באה לטפל במשפחה. שנה לאחר מכן נשא האב את הדודה לאישה ובשנת 1935 הם אימצו בן. כשהייתה לורנס בת 9, נפטר אביה מדלקת ריאות והיא עברה להתגורר בבית הסבים יחד עם אימה החורגת ואחיה, שם חייתה עד שמלאו לה 18^[2].

בשנים 1944–1947 למדה לורנס במכללה המאוחדת של ויניפג, שלימים הפכה לאוניברסיטת מניטובה. במהלך שנת הלימודים הראשונה למדה לורנס קורסים באנגלית, היסטוריה, אתיקה ופסיכולוגיה, והחלה לפרסם שירים מפרי עטה בהוצאת האוניברסיטה.

במהלך לימודיה הפכה לפעילה בתנועה נוצרית סוציאליסטית.

עם תום לימודיה, נישאה לורנס למהנדס ג'ק פרגוס לורנס והם עברו לאנגליה ולאחר שנה, ב-1950 עקרו לאפריקה^[3], תחילה לסומליה ולאחר מכן חוף הזהב שמאוחר יותר הפכה לגאנה.

בשנת 1952, ילדה לורנס את ביתה ג'וסלין ולאחר שלוש שנים נולד בנה דייוויד.

בשנת 1962 נפרדה מבעלה ועברה לגור בלונדון וסביבותיה למשך כעשר שנים, אף על פי ש"ביקרה לעיתים תכופות בקנדה והפכה לסופרת אורחת באוניברסיטת טורונטו. לורנס שבה להתגורר בקנדה באזור אונטריו, שם כתבה את ספרה The Diviners (אנ') בשנים 1971–1973.

בשנת 1986 חלתה לורנס בסרטן אלים ומפושט והחליטה להתאבד ב-5 בינואר 1987. היא נקברה בעיר הולדתה ניפאווה וביתה הפך למוזיאון.

בשנים 1981–1983 שרתה כנשיאת אוניברסיטת טרנט (אנ').

קריירה ספרותית

התפתחותה הספרותית של מרגרט לורנס החלה כבר בעת לימודיה בבית הספר התיכון, אז התעניינה מאוד בספרות.

במהלך שנת הלימודים הראשונה במכללה היא כתבה שירים אשר פורסמו בהוצאת האוניברסיטה תחת החתימה "סטיב לנקסטר", אותה אימצה כשם העט שלה. במהלך לימודיה במכללה חברה למועדוני ספרות בהם היו כותבים ומשוחחים על שירה וכן כתבה 18 שירים, 3 נובלות ומסה בקורתית. במשך הזמן הפכה גם לעורכת המשנה של כתב העת הספרותי של המכללה.

בשנת 1947 זכתה לורנס בתואר ראשון בספרות אנגלית והחלה לעבוד כעיתונאית המסקרת נושאים חברתיים ופוליטיים. כן כתבה טורי רדיו וביקורת ספרים.

במשך שהותה באפריקה עסקה בספרות שבעל פה של סומליה, הקליטה ותרגמה שירים וסיפורי עם ויצרה אנתולוגיה שיצאה לאור ב-1954. כתיבתה הושפעה מניסיונה וחוויותיה כחלק ממיעוט באפריקה, דאגה אתית לחיות כאדם לבן באפריקה וסמליות נוצרית.

בשנת 1963 פרסמה את ספרה "פעמון הגמל של הנביא" המהווה אוסף של זיכרונות של חייה וחוויותיה באפריקה. בשנת 1964 יצאה לאור הנובלה מלאך האבן The Stone Engle (אנ') שבזכותה התפרסמה לורנס. בשנים 1971–1973 כתבה את ספרה The Diviners, שיצא לאור בשנת 1974.

בשנת 1978 הייתה לורנס נושא הסרט התיעודי של מועצת הקולנוע הלאומית – הגברת הראשונה ממנאוקה (עיירה קנדית בדיונית שהופיעה לראשונה בסיפורה הקצר The Land of our Father ולאחר מכן ברבות מיצירותיה של לורנס) בשנים 1981–1983 שרתה כנשיאת אוניברסיטת טרנט.

יצירותיה

• This Side Jordan – 1960
• The Stone Angel – 1964
• A Jest of God – 1966
• The Fire-Dwellers – 1969
• The Diviners – 1974
• The Loons

נובלות

• The Tomorrow-Tamer – 1963
• A Bird in the House – 1970

ספרי ילדים

• Jason's Quest – 1970
• Six Darn Cows – 1979
• The Olden Days Coat – 1980
• The Christmas Birthday Story – 1982

ספרי עיון

• A Tree for Poverty 1954 – anthology ofSomali people|Somali poetry and folk stories
• The Prophet's Camel Bell 1963 – non-fiction account of Laurence's life in British Somaliland
• (Long Drums and Cannons: Nigerian Dramatists and Novelists 1952-1966' (1968
• Heart of a Stranger 1976 – essays
• – Dance on the Earth: A Memoir 1989

ספרים שתורגמו לעברית

• מלאך האבן, מרגרט לורנס, מאנגלית אמציה פורת, הוצאת כרמל, 2006^[4].
• המנחשים, מ רגרט לורנס, מאנגלית, אמציה פורת,הוצאת כרמל, 2010^[5]

פרסים והוקרה

מרגרט לורנס זכתה פעמיים בפרס המושל הכללי על נובלות פרי יצירתה. בשנת 1966 על "The Jest of God" ובשנת 1974 על "The Diviners".

בשנת 1972 היא התקבלה כחברה במסדר הלאומי הקנדי.

ארגון Writers' Trust of Canada – ארגון צדקה לתמיכה כספית בסופרים קנדיים, מארגן סדרת הרצאות שנתית לזכרה של מרגרט לורנס.

הספר The Stone Engle – מהדורת 2002, נבחר כאחד הספרים הנקראים ביותר בתחרות "קנדה קוראת".

מרכז ללימודי נשים באוניברסיטת ויניפג נקרא על שם מרגרט לורנס^[6].

באוניברסיטת יורק (קנדה) בטורונטו, נקראת קומה באחד מבנייני המגורים על שם מרגרט לורנס.

בשנת 2016 נבחרה לורנס לאישיות בעל חשיבות היסטורית לאומית.

קישורים חיצוניים

• Margaret Laurence: Critical Reflections from the University of Ottawa Press מרגרט לורנס: השתקפות ביקורתית על יצירתה
• https://atom.library.yorku.ca/index.php/margaret-laurence-fonds Mararet Laurence archives] at the Clara Thomas Archives and Special Collections, York University Libraries, Toronto, Ontario רקע כללי
• מרגרט לורנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מרגרט לורנס (1926-1987), דף שער בספרייה הלאומית
• מרגרט לורנס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מרגרט לורנס, באתר MusicBrainz (באנגלית)

הערות שוליים

1. Margaret Laurence at The Canadian Encyclopedia
2. מרגרט לורנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
3. Biography (York University)
4. אלהים נתן לנו עיניים אבל כמעט לעולם לא כושר ראיה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2006
5. פותחים ספר: המנחשים, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2010
6. University of Winnipeg's Margaret Laurence Women's Studies Centre