מרואן מועשר
 | |
| לידה |
1956 (בן 69 בערך) עמאן, ירדן  |
|---|---|
| מדינה |
 ירדן |
  | |
מרואן אל-מועשר (בערבית: مروان المعشر; נולד ב-1956) הוא דיפלומט ופוליטיקאי ירדני, שהיה שר החוץ של ירדן בין השנים 2002–2004 וסגן ראש ממשלתה בשנים 2004 ו-2005. נכון לנובמבר 2020, הוא משמש כסגן נשיא ללימודים בארגון קרנגי לשלום בינלאומי[1] (אנ'), שם הוא מפקח על המחקר על המזרח התיכון. הוא היה השגריר הראשון של ירדן בישראל ושגריר לשעבר בארצות הברית.[2][3]
השכלה וקריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועשר למד באוניברסיטת פרדו שבווסט לאפייט (אנ'), אינדיאנה, שם קיבל תואר ראשון במדעים בהנדסת חשמל בשנת 1977, תואר שני בהנדסת מחשבים בשנת 1978, דוקטור לפילוסופיה בהנדסת מחשבים בשנת 1981.[4]
מועשר החל את דרכו בעבודה כעיתונאי בעיתון "ג'ורדן טיימס (אנ') The Jordan Times העיתון הירדני היחיד בשפה האנגלית. לאחר מכן נכנס לשירות הממשלתי, עבד בתחום התקשורת[5] במשרד התכנון, בלשכת ראש הממשלה כיועץ העיתונות וכמנהל לשכת המידע של ירדן בוושינגטון די. סי. בירת ארצות הברית.[2]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוליטיקה ירדנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1995, בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם בשנת 1994, הפך מועשר לשגריר הראשון של ירדן בישראל. ואז, בשנת 1996, הוא הפך לשר ההסברה ודובר הממשלה. בין השנים 1997–2002 שירת בוושינגטון די. סי., שוב כשגריר בארצות הברית, וסייע במשא ומתן על הסכם הסחר החופשי ירדן–ארצות הברית (אנ'), הסכם הסחר החופשי הראשון שארצות הברית חתמה עם מדינה ערבית.
הוא חזר לירדן בינואר 2002 כדי לכהן כשר החוץ, שם מילא תפקיד מרכזי בפיתוח יוזמת השלום הערבית ומפת הדרכים למזרח התיכון.[2] הוא כיהן עד אוקטובר 2004, אז זכה בתפקיד סגן ראש ממשלה בדירוג הקבינט בראשות ראש ממשלת ירדן לשעבר עדנאן בדראן, שביקש להמשיך ברפורמה ולכווץ את הביורוקרטיה. הוא כיהן כסגן ראש הממשלה עד נובמבר 2005. בשנת 2005 פיתח את מפת הדרכים הלאומית הירדנית (האג'נדה הלאומית הירדנית), תוכנית רפורמה פוליטית, כלכלית וחברתית ארוכת טווח לירדן. הרכבת התוכנית כללה 450 בעלי עניין ירדנים ומומחים שנתנו פתרונות ומועדים ליישומם. האג'נדה הלאומית מעולם לא מומשה משום שלטענת מועשר, היא סוכלה על ידי קבוצה של אליטות וביורוקרטים פוליטיים, להוטה לשמור על מערכת ממלכתית מבוססת על היכרויות, ולא כזו המבוססת על הכישרון.[6] הפרשן סולטן סוד אל-קסמי (אנ'), טען שאל-מועשר הנוצרי, הודח מהתפקיד כדי לרצות את האחים המוסלמים הירדנים.[7]
בין השנים 2006–2007 היה חבר בסנאט הירדני.
קביעת מדיניות בינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממרץ 2007 עד 2010 שימש כסגן נשיא בכיר לענייני חוץ בבנק העולמי.[8]
נכון לנובמבר 2020 מועשר משמש כסגן נשיא ללימודים בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, שם הוא מפקח על המחקר על המזרח התיכון מוושינגטון די. סי. ומביירות, לבנון. בשנת 2011 נכנס מועשר למועצה המייעצת של מכון האג לצדק עולמי (אנ').[9]
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא מחברם של שני ספרים:
- The Arab Center: The Promise of Moderation. New Haven, CT: Yale University Press. 2008. p. 336. ISBN 978-0300123005.
- The Second Arab Awakening: And the Battle for Pluralism. New Haven, CT: Yale University Press. 2014. p. 232. ISBN 978-0300186390.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועשר זכה בפרסים, הכוללים את מדליית העצמאות הירדנית ומסדר כוכב ירדן.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרואן מועשר מדבר על שיחות השלום בין ישראל לירדן באוניברסיטת Yale, סרט, סרטון באתר יוטיוב (באנגלית)- חשבון טוויטר רשמי, (באנגלית)
- ראיון באוקטובר 2013 במגזין "העסקים ג'ורדן", (באנגלית)
- 19 במרץ 2014 דיון עם תומאס פרידמן, בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, בוושינגטון די. סי., בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, בוושינגטון די. סי., (באנגלית)
- מרוואן אל-מועשר, עיתון "אל-רד", עסקת טראמפ תהיה כניעה ערבית לישראל, באתר ynet, 28 באוגוסט 2018
- מרואן אל-מועשר, "א-שרק אל-אווסט", ירדן לא תהיה פלסטין, באתר ynet, 18 בינואר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Marwan Muasher, Carnegie Endowment for International Peace (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 "Marwan Muasher". Carnegie Endowment for International Peace. נבדק ב-17 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Noam Chomsky, "Is the world too big to fail?", Salon.com, 21 April 2011.
- ^ "Marwan Jamil Al Muasher". World Economic Forum. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2014. נבדק ב-17 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Marwan Muasher, the Optimist Reformer". Fanack.com. נבדק ב-9 באוגוסט 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fanack. "Marwan Muasher, the Optimist Reformer". Fanack.com. נבדק ב-14 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sultan Sooud Al-Qassemi (14 ביוני 2009). "Shameful Plight of the Middle East's Christians". The Huffington Post. נבדק ב-26 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Marwan Muasher Appointed As Senior Vice President, External Affairs; Press Release No:2007/277/EXT". World Bank. 19 במרץ 2007.
{{cite news}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל) - ^ "Advisory Council". The Hague Institute for Global Justice. נבדק ב-17 ביולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה)