החצר הגדולה במרחביה | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
גובה ממוצע[1] | 71 מטר |
תאריך ייסוד | 1911 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 1,370 תושבים |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
http://www.merchavia.org.il/ |
מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה. הקיבוץ, שנוסד בשנת 1929, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא משתייך לתנועה הקיבוצית. השם מרחביה לקוח מפסוק בתהילים: ”מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ” (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ה').
התיישבות יהודית במרחביה הייתה כבר משנת 1911 (הקואופרציה של פרנץ אופנהיימר על 3,000 דונם מאדמות הכפר פולה שנרכשו בשנת 1910). משנת 1918 עת התפרקה הקואופרציה ועד 1921 התחלפו במקום כמה קבוצות של מתיישבים. בשנת 1924 הוקם מושב העובדים מרחביה. בשנת 1929 הוקם בסמוך הקיבוץ, בידי קבוצת חברי השומר הצעיר מגליציה, שעלו לארץ ישראל אחרי מלחמת העולם הראשונה וישבו קודם בהכשרה בחיפה. בקיבוץ ממשיכים היום בניהם, נכדיהם וניניהם.
הקיבוץ נבנה על שרידי מבצר צלבני (Castrum Fabe או La Fève) של מסדר אבירי היכל שלמה (הטֶמפּלָרִים) שנכבש על ידי צלאח א-דין בספטמבר 1183 בקרב אל-פולה (אנ'). קרוי היום "הגבעה" או "גבעת פולה".
הקיבוץ ידע שנות התחלה קשות של הקמת משק חקלאי על גידולי פלחה, מעט מים, הכנסת המיכון החקלאי, זנים חדשים, הקמת רפת, לול ודיר צאן. לאחר שנים הגיעו גם מי השקיה, ונכנסו גידולי שלחין ופרדס.
לחברים הראשונים הצטרפו גם חניכי השומר הצעיר מחו"ל ומישראל. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה קלט הקיבוץ בני נוער שנמלטו משם. זו הייתה חברת הנוער הראשונה, ואחריה באו רבות. עבור בני נוער רבים הפזורים בכל ישראל הייתה מרחביה הבית הראשון בארץ ישראל.
בשנת 1960 הוקם בקיבוץ המפעל הראשון בישראל לצינורות פלסטיים (פלסים). המפעל היה חלוץ בהחדרת השימוש בצינורות פלסטיק להשקיית מטעים ושדות, לביוב, לשקתות ועוד. מפעל "פלסים" הפך למקום התעסוקה העיקרי ומקור ההכנסה הראשי. ב-2011 רכשה קבוצת גאון אחזקות 51% ממניות המפעל, וביחד עם 20% מרכישה קודמת שלה, הייתה לבעלת המניות העיקרית במפעל, בעוד הקיבוץ נותר בעל מניות מיעוט (29%).
במבני בית הספר התיכון המקומי לשעבר שוכן כיום אתר קליטה לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
בסמוך לקיבוץ נמצא בית-ספר היסודי האזורי "אופקים", שבו לומדים ילדי מרחביה (הקיבוץ והמושב) והקיבוצים גזית ועין דור. (תלמידי היסודי ממשיכים אחר כך לבית הספר האזורי במזרע)
באתר ההיסטורי של הקואופרציה הוקם מוזיאון "החצר הגדולה", המציג את תולדותיה של מרחביה, והוא כולל גם חדרים משוחזרים של גולדה מאיר, שחייתה במרחביה מספר שנים סמוך לעלייתה לארץ בשנת 1921, ושל מאיר יערי שהיה חבר הקיבוץ והמנהיג ההיסטורי של תנועת השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי ומפלגת הפועלים המאוחדת אשר התמזגה עם גופים אחרים והייתה לתנועת מרצ. בקיבוץ גם נולדו וגדלו בנו ונכדו, האלופים אביעזר יערי ומפקד חיל הים הישראלי לשעבר ידידיה יערי. כמו כן נולדו במרחביה ראש אכ"א וסגן מפקד חיל האוויר הישראלי לשעבר אלוף רן גורן, המנצח יואב תלמי, שכתב בגיל 19 את מארש צה"ל, והמוזיקאי אורי הרפז.
אמנים רבים פעלו בקיבוץ ובראשם הציירים אריה סרטני ואברהם (בוז'יק) תלמי. האמניות דרורה דומיני, עידית לבבי-גבאי ורונית אגסי נולדו במרחביה ובעבודותיהן התייחסו למקורותיהן. המשורר טוביה ריבנר, חתן פרס ישראל לספרות בתחום השירה, הוא חבר קיבוץ מרחביה. המשוררת מירה מינצר-יערי נולדה וכתבה במרחביה, המשורר והמחזאי יעקב שבתאי היה חבר הקיבוץ במשך כמה שנים וכתב על נופי המקום כמה משיריו הידועים ביותר, בהם "לפנות ערב" ו"שיר הכרם".
במלאת 50 שנה למרחביה הונצח האירוע בבול מזכרת מיוחד ; ב- 25 בנובמבר 1959, הנפיק דאר ישראל בול יובל זה שעליו ציור של מבנה בקיבוץ. האמנים מקסים וגבריאל שמיר עיצבו את הבול. דאר ישראל מכר 1,165,000 בולים מבול זה במשך כ- 1 וחצי חודשים עד להפסקת מכירתו.[3]
|