לידה |
1941 (בת 83 בערך) טלסה, ארצות הברית |
---|---|
מקום לימודים | אוניברסיטת קורנל |
מוסדות | אוניברסיטת המדינה של מישיגן |
תחומי עניין | פמיניזם רדיקלי |
עיסוק | סופרת, מרצה באוניברסיטה, פילוסופית |
מדינה | ארצות הברית |
מרילין פריי (באנגלית: Marilyn Frye; נולדה ב-1941) הוא פילוסופית אמריקאית ותאורטיקנית פמיניסטית רדיקלית. היא ידועה בשל התאוריות שלה על סקסיזם, גזענות, דיכוי ומיניות. כתביה מעלים דיונים על נושאים פמיניסטיים, כגון: עליונות לבנה, פריווילגיה גברית, והדרה של הומואים ולסביות. על אף שהיא ניגשת לסוגיות אלה מנקודת מבט של צדק, היא גם עוסקת רבות במטאפיזיקה, באפיסטמולוגיה ובפסיכולוגיה המוסרית של קטגוריות חברתיות.
פריי, ילידת טלסה, אוקלהומה, השלימה תואר ראשון בהצטיינות בפילוסופיה באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1963 וסיימה דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת קורנל ב-1969. היא לימדה פילוסופיה בפקולטה של אוניברסיטת פיטסבורג ואז עברה לאוניברסיטת המדינה של מישיגן בשנת 1974. משנת 2003 ועד פרישתה, פריי הייתה בעלת המעמד פרופסורית מכובדת באוניברסיטת המדינה של מישיג; היא גם שימשה כסגנית הדיקן לתארים מתקדמים של הפקולטה לאמנויות ואותיות.
פריי היא מחברת הספר The Politics of Reality (הפוליטיקה של המציאות)[1] (1983), אוסף של תשעה מאמרים אשר הפך לקלאסיקה של הפילוסופיה הפמיניסטית.[2]
בפרק שכותרתו "דיכוי" בספרה Feminist Frontiers, פריי מתארת את הרעיון של "צרה כפולה" במגדר. הצרה הכפולה מתייחסת ל"מצבים שבהם האפשרויות מוגבלות מאוד וכל אחת חושפת אותך לענישה, גינוי או קיפוח". פריי מחילה את העיקרון על מגדר בהתייחס לדילמות של נשים במסגרת הדיון על דיכוי. לדוגמה, זה לא מקובל חברתית עבור אישה להיות פעילה מינית, כי תיחשב ל"פרוצה" או "שרמוטה", אך גם לא מקובל חברתית שלא תהיה פעילה מינית, כי תיחשב ל"פריג'ידית" או "לחוצה". היעדר זה של בחירה מפעפע כל כך ביסודיות לתוך היום-יום של נשים שאפילו דברים קטנים כמו איך הן בוחרות להתלבש או איך הן מדברות הם דברים הניתנים לביקורת. פריי מכירה בכך שגברים גם מתמודדים עם בעיות, אבל מבדילה בין הבעיות של גברים ונשים דרך המטפורה של כלוב ציפורים. כל דילמה או תוצאה שלילית עבור נשים יכולה להיחשב כסורג יחיד בכלוב: בעיה אחת או מספר בעיות - אין בידם לכלוא את הציפור. אבל, כשסורג אחד מתווסף לעוד סורג ועוד סורג, לבסוף הציפור כלואה בתוך הכלוב, ולא נשאר לה לאן ללכת. זהו ההעדר המוחלט של בחירה שפריי מתארת: שההצטברות של בעיות שנשים מתמודדות עמן גורמת להקפאה, שיתוק, ולכן המאבק של נשים ולא של גברים, נחשב לדיכוי.[3]
פריי היא לסבית,[4] וחלק גדול של עבודתה בוחן קטגוריות חברתיות – בפרט, אלה המבוססות על גזע ומגדר.[5][6][7]