מרים סולומון
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| מרים סולומון, 2006 | |
| לידה |
2 ביוני 1958 (בת 66) לונדון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת טמפל, אוניברסיטת סינסינטי |
| פרסים והוקרה |
מלגת גוגנהיים (2019) |
  | |
מרים סולומון (נולדה ב-2 ביוני 1958) היא פרופסור לפילוסופיה ויושבת ראש החוג לפילוסופיה וכן פרופסור ללימודי נשים באוניברסיטת טמפל. עבודתה של סולומון מתמקדת בפילוסופיה של המדע, אפיסטמולוגיה חברתית, אפיסטמולוגיה רפואית, אתיקה רפואית, ומדע ומגדר. היא פרסמה שני ספרים: "אמפיריציזם חברתי", ו"יצירת ידע רפואי", ומאמרים רבים בכתבי עת. היא כיהנה במערכת של מספר כתבי עת מרכזיים.
סולומון סיימה את לימודיה בקולג' ניוהם, אוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1979 בתואר ראשון במדעי הטבע. היא קיבלה דוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת הרווארד ב-1986.
במהלך הדוקטורט היא הייתה עמיתת הוראה באוניברסיטת הרווארד. היא התקבלה לסגל המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת סינסינטי ב-1986 בדרגת Assistant Professor, ובשנת 1991 עברה לאוניברסיטת טמפל וב-1993 קיבלה מינוי משותף במחלקה ללימודי נשים. ב-1994 קודמה לפרופסור חבר לפילוסופיה ולפרופסור מן המניין ב-2003. כיום היא יושבת ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת טמפל. היא גם הייתה עמיתת מלון באוניברסיטת פנסילבניה בשנים 91–1990, מרצה אורחת לפילוסופיה באוניברסיטת פנסילבניה בשנים 1994 ו-2003, ומרצה אורחת באוניברסיטת קיץ הבינלאומית של וינה ב-2007.
סולומון כיהנה בוועדת המערכת של כתב העת אפיסטמולוגיה חברתית מ-1991 עד 1994, במערכת של כתב העת אפיסטם מ-2002 עד 2005, ובמערכת של פילוסופיה של המדע מ-1994 ועד היום. היא גם חברה במועצת המנהלים של אגודת הפילוסופיה של המדע, משמשת כעורכת של האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד בנושאים הקשורים לפילוסופיה של המדע, וחברה במועצה המייעצת של החברה לפילוסופיה ורפואה. בנוסף היא חברה בוועדה המייעצת של החברה לפילוסופיה של המדע הלכה למעשה, וחברה בוועדת ההיגוי של השולחן העגול הבינלאומי לפילוסופיה של הרפואה.
תחומי מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודתה של סולומון התמקדה רבות בפילוסופיה של המדע, כמו גם בסוגיות הנמצאות במפגש בין רפואה ופילוסופיה, אפיסטמולוגיה, אתיקה ומגדר. היא כתבה על מגוון רחב של נושאים אחרים, כולל אמפיריציזם פמיניסטי רדיקלי, פמיניזם ויהדות אורתודוקסית, ועבודתם של ווילארד קווין ולורנס בונז'ור. ספרה אמפיריציזם חברתי (Social Empiricism) מציג תיאוריה חברתית של רציונליות מדעית המתמקדת בהצלחה אמפירית. אחת הטענות בו היא שקיום של דעת מיעוט ושל אי הסכמה הוא המצב הנורמלי בחקירה מדעית. חלק ניכר מעבודתה הנוכחית עוסק באפיסטמולוגיה הרפואית, כולל רפואה מבוססת ראיות, רפואה מתרגמת (translational medicine), רפואה נרטיבית, וכנסים ליצירת קונצנזוס מדעי.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולומון פרסמה שני ספרים, "אמפיריזם חברתי" (הוצאת MIT, 2001) ו-"יצירת ידע רפואי" (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2015). היא גם פרסמה מאמרים רבים בכתבי העת מדעיים.
יצירת ידע רפואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר יצירת ידע רפואי (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2015)[1] הוא חקירה היסטורית ופילוסופית של השיטות המשמשות להפקת ידע רפואי. הדגש הוא על שיטות שפותחו מאז שנות ה-70, במיוחד כנסים להשגת קונצנזוס, רפואה מבוססת ראיות, רפואה מתרגמת (translational medicine) ורפואה נרטיבית. הספר טוען שההבחנה המוכרת בין רפואה כאמנות לרפואה כמדע אינה מספקת להבנת ריבוי השיטות ליצירת ידע רפואי. סולומון מציע תיאור פלורליסטי של שיטות ברפואה, ומראה כיצד השיטות התפתחו בין השאר בתגובה לחסרונות הנתפסים של כל אחת ביחס לשנייה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרים סולומון, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Solomon, Miriam (2015). Making Medical Knowledge. Oxford University Press. doi:10.1093/acprof:oso/9780198732617.001.0001. ISBN 9780198732617.