משבר ליטל רוק
משבר ליטל רוק (באנגלית: Little Rock Crisis) הוא משבר שאירע בשנת 1957 על רקע קיום אינטגרציה בין האפרו-אמריקאים ללבנים בבתי הספר הציבוריים של ארצות הברית.
פסק דין: בראון נגד מועצת החינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פסק דין בראון נגד מועצת החינוך
בשנת 1954 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך כי ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה עד אז בבתי ספר נוגדת את החוקה האמריקאית ולפיכך אינה חוקית. בעקבות התקדים שיצר פסק דין זה, נרשמו בשנת 1957 תשעה ילדים אפרו-אמריקאים לבית הספר התיכון המרכזי של ליטל רוק (אנ'), ארקנסו[1].
המאבק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 בספטמבר 1957 ניסו התלמידים האפרו-אמריקאים להיכנס לבית הספר. אורוול פובוס, מושל ארקנסו וממתנגדי האינטגרציה, הורה לחיילי המשמר הלאומי לחסום בגופם את דרכי הגישה של הילדים. ב-23 בספטמבר שוב ניסו התלמידים להיכנס, ונחסמו בשנית. למחרת, ב-24 בספטמבר 1957, שלח הנשיא אייזנהאואר את הדיוויזיה המוטסת ה-101 לליטל רוק כדי לאכוף את החלטת בית המשפט העליון ולספק הגנה על גופם ועל זכויותיהם של התלמידים. פעולה זו נתפסה על ידי דרומיים רבים כפלישה שנייה של כוחות הצפון והביאה לתסיסה רבה ולפעולות אלימות מצד מתנגדי האינטגרציה. לבסוף, למדו תשעת התלמידים בבית הספר באותה השנה, אבל סבלו במשך תקופה זו מאלימות פיזית ומילולית. בשנה הבאה, 1958, ליטל רוק סגרה את בתי הספר הציבוריים שלה, כדי להימנע מקיום האינטגרציה.
אחרי הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך התקופה, בה סבלו התלמידים מהתעללויות שונות, הם זכו לסיוע ולייעוץ מדייזי בייטס, עיתונאית ופעילת זכויות אדם. בייטס ותשעת התלמידים קיבלו את מדליית ספרינגארן בשנת 1958. בשנת 1996, שבעה מתוך תשעת התלמידים הופיעו בתוכנית הטלוויזיה של אופרה וינפרי בה הם פגשו שוב חלק מהתלמידים הלבנים שהתעללו בהם בשעתו, כמו גם תלמידה אחרת שהתחברה איתם. אחד התלמידים לשעבר, דייוויד זונטג, התנצל, הביע חרטה על מעשיו ואף התחבק בחום עם אחת התלמידות אליהן נטפל. תלמידה אחרת, אן ברלסון, אשר הפגינה נגד התלמידים בסיסמאות גזעניות, אמרה בתוכניתה של ווינפרי כי במשך 38 שנה הרגישה בושה עזה למעשיה וביקשה מחילה מתשעת התלמידים. ברלסון העידה כי גדלה במשפחה גזענית, אולם עצרה את שרשרת השנאה במשפחתה שלה, כאשר גידלה את ילדיה לסובלנות ואהבת אדם.
תשעת התלמידים זכו במדליית הזהב של הקונגרס האמריקאי ב-9 בנובמבר 1999.
בית הספר התיכון של ליטל רוק מתפקד עדיין כבית ספר של מחוז ליטל רוק, ומאכסן בתוכו גם מוזיאון בנושא זכויות אדם להנצחת אירועי 1957.
השפעת הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרשה השפיעה מאוד על תחומי זכויות האזרח וזכויות האדם, וכן היוותה תקדים לאינטגרציה בעולם כולו. הייתה זו תקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה ומלחמת קוריאה, שבהן נלחמו חיילים שחורים לצד חיילים לבנים. בשובם של החיילים הביתה, נאלץ הציבור האמריקאי והממשל האמריקאי לקבל את השחורים כשווים בין שווים, שכן לא היה אפשר לתת להם להיהרג בחזית ולמנוע מהם זכויות של אנשים לבנים. הפרשה כולה היא אבן יסוד במאבק לזכויות אדם בכלל, ובזכויות האפרו-אמריקאים בפרט.
התייחסויות באמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1957 כתב מלחין הג'אז צ'ארלס מינגוס את השיר Fables of Faubus ("משלי פובוס") בתגובה למקרה[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משבר ליטל רוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שמותיהם ותאריך הלידה: Ernest Green (1941), Elizabeth Eckford (1941), Jefferson Thomas (1942–2010), Terrence Roberts (1941), Carlotta Walls LaNier (1942), Minnijean Brown ( 1941), Gloria Ray Karlmark (1942), Thelma Mothershed (1940), and Melba Pattillo Beals (1941)
- ^ מילות השיר