משה יגר

משה יגר

יגר (משמאל), לוחץ את ידו של ראש ממשלת מלאיה טונקו עבדול רחמן, 1960
לידה	30 באוקטובר 1930 (בן 94) בואנוס איירס, ארגנטינה
מדינה	ישראל
השכלה	בית הספר הריאלי העברי בחיפה האוניברסיטה העברית בירושלים
בן או בת זוג	דבורה ברזילי-יגר

משה יגר (נולד ב-30 באוקטובר 1930, בואנוס איירס, ארגנטינה) הוא דיפלומט ישראלי בדימוס, היסטוריון של האסלאם בדרום-מזרח אסיה וחוקר תולדות היישוב והציונות בתקופת המנדט הבריטי, וכן של תולדות מדיניות החוץ של ישראל ומשרד החוץ בשנים הראשונות למדינה.

ביוגרפיה

אביו של יגר, יעקב יגר, נולד בשנת 1902 בעיירה גליניאני שבגליציה המזרחית (אז פולין, כיום אוקראינה). למד בסמינר העברי למורים של לבוב והוסמך להיות מורה למקצועות יהדות. בשנת 1929 התחתן עם חוה לבית קליין. הזוג הצעיר נסע לבואנוס איירס, ושם נולד משה. יעקב יגר וגיסו משה קליין ועוד מורה עברי מקומי הקימו את בית הספר העברי הראשון ח"נ ביאליק בבואנוס איירס שקיים עד היום והתרחב מאז. בשנת 1935, עלתה המשפחה לארץ ישראל לזיכרון יעקב. בשנת 1941 עברה המשפחה לחיפה, שם למד משה יגר בבית הספר הריאלי. שירת בצה"ל בגדנ"ע ובנח"ל. אחר-כך, למד לימודי האסלאם, מדע המדינה והיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר דוקטור בתולדות עמי האסלאם בדרום מזרח אסיה.

במאי 1956, הצטרף יגר למשרד החוץ בתור מתמחה (צוער) במחזור השלישי להכשרת דיפלומטים^[1]. הוא החל את שירותו הדיפלומטי ברומניה, לאחר מכן הועבר לבורמה (לימים: מיאנמר). ב-1965 שהה במאלזיה לשם נשלח להקים משרד כלכלי-מסחרי שהיה כיסוי לנוכחות דיפלומטית ישראלית ראשונה (ואחרונה) במדינה מוסלמית זו. המשרד נסגר בראשית 1966. משם עבר כקונסול ישראל בלוס אנג'לס (1966–1969), קונסול כללי בפילדלפיה (1969–1972), קונסול כללי בניו יורק (1985–1988), שגריר ישראל סטוקהולם בשוודיה (1988–1990) ושגריר בפראג בצ'כיה (1994–1995). בין שליחות אחת לשנייה בחוץ-לארץ מילא תפקידים בכירים בארץ, בהם מנהל מחלקת ההסברה במשרד החוץ (1975–1978), סמנכ"ל אגף מידע ותקשורת (1980–1985), וסגן מנהל כללי לענייני אסיה, אפריקה ואוקיאניה (1990–1993). באחד נובמבר 1995 פרש יגר לגמלאות.

במשך תשע השנים הבאות, יגר לימד באוניברסיטה העברית בירושלים את תולדות דרום-מזרח אסיה כמרצה מן החוץ. כן, היה עמית מחקר במכון טרומן.

הוא אב לבן ובת ונשוי לד"ר דבורה ברזילי-יגר, היסטוריונית.

פרסים

• האקדמיה הצ'כית למדעים, מדליית זהב על שם פ. פאלאצקי, על מחקריו של יגר באסלאם של דרום-מזרח אסיה (1994).
• המכון לענייני אסיה והפסיפיק על שם פרופ' מ"ל סונדהי, ניו דלהי, פרס למדיניות בינלאומית, על חלקו של יגר בכינון יחסי ישראל–הודו (2013).
• ב-2019 זכה בפרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר לשנת תשע"ט על הביוגרפיה הציונית 'קולונל ג'ון פטרסון^[2].
• ב-2020 זכה בפרס מולדובן לספרות צבאית חדשה לשנת 2019 על ספריו: גיון הנרי פטרסון הגדודים העבריים והציונות, ריצ'רד מיינרצהאגן והציונות, הספר אורד וינגייט קורותיו והציונות.

פעילות ציבורית

אחר פרישתו לגמלאות שימש:

• יושב-ראש הנהלת בית עגנון בירושלים (4 שנים)
• יושב ראש הנהלת תזמורת הבארוק ירושלים
• יושב ראש המכון לתרגום ספרות עברית

פרסומים

יגר כתב ארבעה-עשר ספרים עיוניים בעברית וארבעה ספרים באנגלית, ספרים משלו תורגמו לאנגלית, בנגלית, בורמנית, צ'כית וערבית. כמו כן, כתב עשרות מאמרים עיוניים ובנושאי אקטואליה בכתבי-עת שונים בישראל ובחו"ל.

במקביל לפעילותו הדיפלומטית ולימודיו האקדמיים, יגר עסק בכתיבה בתחומים הבאים:

1. פרשיות היסטוריות ואישים בתולדות הציונות ותולדות היישוב.
2. תולדות משרד החוץ, החל מהמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לפני קום מדינת ישראל ועד מלחמת ששת הימים, 1967; דמותו ותפקידיו של הדיפלומט הישראלי; עבודת ההסברה בחוץ-לארץ.
3. יחסי החוץ של ישראל עם מדינות המזרח-הרחוק ובמיוחד עם הודו, סין, מאלזיה, סינגפור, בורמה ויפן; וכן, עם שוודיה וצ'כוסלובקיה בהן שירת יגר כשגריר.
4. ביוגרפיה של קצינים בריטים שתמכו בציונות וביישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי בארץ-ישראל: אורד צ'ארלס וינגייט, קולונל ריצ'רד מיינרצהגן וג'ון הנרי פטרסון.
5. מחקרים על האסלאם בדרום-מזרח אסיה.

תרגום לעברית

משה יגר (תרגום), פר אנגר, עם ראול ולנברג בבודפשט, זכרונות משנות המלחמה בהונגריה, הוצאת כרמל, 2017

ספרים

1. Moshe Yegar, The Muslims of Burma : a study of a minority group, Wiesbaden : O. Harrassowitz, 1972 (מוסלמי בורמה, הוצאת הספרים אוטו הרסוביץ ויסבאדן, אוניברסיטת היידברג, 1972 (במקור באנגלית; תורגם לבורמזית (2002), ולבנגלית (2022)))
2. Islam and Islamic institutions in British Malaya: policies and implementation, Jerusalem: The Magnes Press, The Hebrew University, 1979
3. הציונות האינטגרלית: עיון במשנתו של אברהם שרון (שבדרון), תל אביב: הדר, 1983
4. לתולדותיה של מערכת הסברת החוץ של ישראל, הרצליה: להב, 1986
5. מדיניות ניטרלית - הלכה למעשה: תולדות היחסים הדיפלומטיים בין שוודיה לישראל, ירושלים: מכון דיוויס - המכון ליחסים בינלאומיים על-שם לאונרד דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1993
6. מאלזיה, ניסיונות הידברות עם מדינה מוסלמית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1996
7. צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל – גלגולי יחסים מורכבים, ירושלים: הוצאת הספריה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, 1997
8. מרידות המוסלמים בפיליפינים, בתאילנד ובבורמה-מיאנמר, הוצאת פוזנר ובניו בע"מ, 2000
9. משה יגר, יוסף גוברין, אריה עודד (ע), משרד החוץ: 50 השנים הראשונות, כרך א, ב, כתר הוצאה לאור, 2002
10. Between integration and secession : the Muslim communities of the southern Philippines, Southern Thailand, and western Burma/Myanmar, Lanham, Md : Lexington Books, 2002
11. המסע הארוך לאסיה, פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם הוצאת כתר, 2004
12. תולדות דרום-מזרח אסיה בזמן החדש – קווי יסוד, הוצאת מאגנס, 2008
13. רעיון חילופי אוכלוסין וגלגוליו בתקופת המנדט הבריטי : סקירה היסטורית, שערי תקוה: מרכז אריאל למחקרי מדיניות, 2009
14. תולדות המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ירושלים: מוסד ביאליק, 2011
15. ריצ'רד מיינרהאגן והציונות, הספרייה הציונית, מוסד ביאליק, 2012
16. אורד וינגייט: קורותיו והציונות, הספרייה הציונית, מוסד ביאליק, 2013
17. בשירות החוץ ולאחריו, ירושלים: יובלים, 2014
18. הערות של שירות החוץ של ישראל, שערי תקווה: מרכז אריאל למחקרי מדיניות, 2015
19. Israel in Asia : selected essays, Jerusalem: Yuvalim Press, 2016
20. ג'ון הנרי פטרסון, הגדודים העבריים והציונות, מכון ז'בוטינסקי בישראל, 2018
21. ביחד עם דבורה ברזילי-יגר, משבר "אוגנדה" בציונות, הוצאת כרמל, תש"פ-2020.
22. משה יגר, ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967, הוצאת כרמל, ירושלים, תשפ"א-2021.

ספרי ילדים

יגר תרגם לעברית ועיבד לפרסום שמונה ספרי אגדות עם וסיפורים לילדים.

1. סיפורי עם ואגדות מאסיה, הספרייה למדריך, מוסד סאלד למען הילד והנוער, ירושלים, 1965
2. המסע אל השמש ועוד סיפורים, ניצנים, ירושלים ותל אביב, 1976.
3. בעל הספינה הקמצן והמלח העקשן ועוד סיפורים, ניצנים, ירושלים ותל אביב, 1976.
4. אגדות אפריקה, ניצנים, ירושלים ותל אביב, 1977.
5. אגדות עמים, הדר הוצאת ספרים, תל אביב, 1985.
6. טרולים ובני אדם: סיפורי עם ואגדות שוודיים, הוצאת כרמל, ירושלים, תשנ"ה-1995.
7. מי הגיבור מכל? אגדות עם אינדיאניות, הוצאת כרמל, ירושלים, תשנ"ז-1997.
8. סיפורים מארץ רחוקה, הוצאת יובלים, ירושלים, תשנ"ז-1997 (יחד עם דבורה יגר).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה יגר בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של משה יגר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• ספריו של משה יגר בהוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
• ספריו באתר סימניה
• יחיעם ויץ, משרד החוץ, מבט מבפנים, באתר הארץ, 2 ביוני 2014
• משה יגר (1930-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. משה יגר, הערות על שירות החוץ של ישראל, מרכז אריאל למחקרי מדיניות, 2005
2. איציק וולף, פרס ז'בוטינסקי למשה יגר ולאליעזר טאוב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 במאי 2019